דיון נוסף בבג"ץ שטח המחיה בבתי הסוהר, לפיו על שטח המחיה המינימלי לכל אסיר ועצור להיות 4.5 מ"ר לפחות – צפוי לתקיים בבית המשפט העליון (28 דצמבר).
חמש שנים לאחר פסק הדין המכונן של השופט אליקים רובינשטיין, המדינה צפויה לבקש בדיון דחייה נוספת של הפעימה השנייה.
ב-12 מרס 2014 הגישה האגודה לזכויות האזרח וקליניקה למשפטים עתירה לבג"ץ בעניין הצפיפות בבתי הסוהר והמעצר בישראל. באמצעות עורכי הדין אן סוצ'יו, עודד פלר וסיגל שהב נטען בעתירה, כי שטח המחיה המוקצה למרבית האסירים והעצורים בישראל נמוך מ-3 מ"ר לאסיר – כולל שטח המיטה, השירותים והמקלחת.
כתוצאה מכך, טענו העותרים, פעמים רבות נאלצים אסירים לקיים את כל שגרת יומם במיטה, ובכלל זה לאכול בה, ללא יכולת כמעט להתהלך בתא וללא אפשרות למספר אסירים לעמוד בו זמנית בחלל המצומצם שנותר בתא. העותרים הוסיפו כי הצפיפות יוצרת דוחק ומחנק בתאים, פוגעת בבריאותם של האסירים וגורמת לחיכוך מוגבר ביניהם.
תנאים אלו, נטען, פוגעים בסיכויי האסירים להשתקם ולהיקלט בחברה עם שחרורם.
עוד נטען בעתירה, כי המצב הנוכחי רחוק מהסטנדרטים הנהוגים במדינות מתקדמות אחרות ומהרף שאומץ על ידי ארגונים בינלאומיים, להבטחת תנאי מחיה הולמים בבתי מעצר ובתי סוהר.
למעשה, הוא אף נמוך בכמחצית מהעמדה הרשמית המקצועית שקבע שב"ס עצמו – עמדה הקובעת כי משמורת הולמת מחייבת שטח מחיה של כשישה מ"ר לאסיר.
למרות שמדובר בתופעה המוכרת לרשויות המדינה כבר שנים רבות לא חלו כמעט שינויים בשטח המחיה המוקצה לאסירים, ונראה כי אין בידי המדינה רצון לפתור את הבעיה, אפילו לא בטווח הרחוק, חרף פסיקת השופט רובינשטיין והזמן שעבר מאז.
היסטוריה של דחיינות
ב-25 לינואר 2016, לאחר דיון שני בעתירה החליטו השופטים לאמץ את המבוקש בעתירה ולהוציא צו על תנאי. בעקבות זאת, בשב"ס הכינו תוכנית רב שנתית לבינוי בתי סוהר חדשים ובמדינה הודיעו על כוונה לאמץ חלק מההמלצות של דו"ח ועדת דורנר (הרחבת עבודות השירות, הקמה של ארבעה בתי משפט קהילתיים נוספים ועוד), אך לא התחייבו להגדיל את שטח המחיה לאסירים.
בחודש יוני 2017 קבע בית המשפט שתוך תשעה חודשים על המדינה להבטיח לכל אסיר ועצור שטח מחיה של 3 מ"ר לפחות (לא כולל שירותים ומקלחת), ותוך 18 חודשים המדינה צריכה להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחיה של 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת, או 4 מ"ר לא כולל שירותים ומקלחת.
במרס 2018, שבוע לפני שפג המועד ליישום השלב הראשון של פסק הדין, הגישה המדינה בקשה לבית המשפט לדחות את היישום ב-10 שנים, עד ל-2027. המדינה טענה שהיענות ללוח הזמנים שקבע בית המשפט תחייב "שחרור המוני" של אסירים, מה שיסכן את שלום הציבור.
העותרים התנגדו לבקשה והדגישו כי המדינה לא עשתה דבר ליישום פסק הדין במשך תשעת החודשים שהקציב לה בג"ץ, והטענה בדבר "שחרור המוני אשר יסכן את שלום הציבור" היא איום סרק שנועד להלך אימים על בית המשפט.
בעקבות ביקורת חריפה של השופטים על התנהלות המדינה, הוגשה מטעמה רק בסוף מרס 2018 תוכנית למימוש הפעימה הראשונה: בינוי חמישה אגפים קבועים ל-800 אסירים ביטחוניים, הקמה של שבעה אגפי אוהלים עבור 600 אסירים ביטחוניים, שחרור מינהלי מוגדל של אסירים פליליים אשר יביא לפינוי של כ-1,000 מקומות כליאה וצעדים נוספים.
בנובמבר 2018 אישרה הכנסת את החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר, המרחיב את השימוש במנגנון השחרור המינהלי (הגדלת תקופות השחרור).
באותו החודש נתן בג"צ החלטה המאריכה את המועדים למימוש פסק הדין בשנה וחצי בלבד. לפי ההחלטה, על המדינה להבטיח לכל אסיר ועצור מינימום 3 מ"ר בתא עד אפריל 2019 ו-4.5 מ"ר עד מאי 2020.
בפברואר 2019 עדכנה המדינה את בית המשפט כי בכוונתה לעמוד בפעימה הראשונה עד למועד שנקצב על ידי בית המשפט – אפריל 2019, ופירטה את הצעדים שננקטו לצורך כך: הגדלת השחרור המינהלי, הקמת יחידה לשחרור ממאסרים קצרים, הארכת תקופת עבודות השירות מחצי שנה לתשעה חודשים והשלמת עבודות בינוי של 12 אגפים.
במאי 2019 הודיעה המדינה כי הפעימה הראשונה של פסק הדין בוצעה במלואה, וכי כל האסירים והעצורים מוחזקים בשטח מינימלי של 3 מ"ר.
באוקטובר 2019 אף פורסם ב"פוסטה" על עתירה לבימ"ש מחוזי, בה טען אסיר בכלא אשל כי בניגוד לקביעת בג"ץ, תאו קטן בהרבה מהגודל עליו התחייב שב"ס, ואינו ראוי למגורי אדם מכל בחינה שהיא.
לא נערכו מראש
מבחינת החלק השני ביישום פסק הדין (4.5 מ"ר לכל אסיר ועצור), המועד המקורי היה דצמבר 2018. לבקשת המדינה, בית המשפט האריך את המועד למימוש פסק הדין בשנה וחצי, עד למאי 2020.
מספר ימים לפני תאריך היעד הגישה המדינה הודעה לבית המשפט וטענה שאין ביכולתה לעמוד בפסק הדין, ושרק כ-40 אחוז ממקומות הכליאה עומדים בסטנדרט הנדרש – זאת, בשל הקיפאון הממשלתי.
באוגוסט 2020 הגישה המדינה הודעת עדכון ובה ביקשה הארכה של שלוש שנים למימוש פסק הדין, עד לדצמבר 2023, אך בית המשפט נעתר לבקשה חלקית וקבע כי יישום הפעימה יוארך עד ל-31 בדצמבר 2022. בית המשפט הדגיש כי ככל שהמדינה לא תצליח לעמוד ביעדי הבינוי עד לתאריך זה יהיה עליה להיערך מבעוד מועד להשלמת הפעימה השנייה באמצעים אחרים, משמע קיצור מאסרים והפחתת עונשי מאסר.
אלא שאז הגיע 3 נובמבר 2022 והמדינה הגישה לבג"ץ בקשה נוספת לדחיית מועד יישום פסק הדין בחמש שנים נוספות, עד לסוף 2027.
לטענת המדינה, יש מצב חדש שלא צפו אותו – עלייה דרמטית במספר הכלואים כתוצאה מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית, גלי הטרור והצמצום בהיקף השחרורים המינהליים.
לפני כשבוע (21 דצמבר) הגישו העותרים תגובה לבקשה, ובה נכתב שיש להתנגד לבקשה – זאת, משום שבקשה דומה כבר הוגשה ב-2018 (לדחיית המועד עד ל-2027) ונדחתה על ידי בית המשפט.
בנוסף, הבהירו העותרים כי מדובר בעלייה צפויה במספר הכלואים, שהיה על המדינה להיערך אליה – והדגישו את הזמן שחלף מאז מתן פסק הדין.
עו"ד רותם טובול, יו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין, מסרה ל"פוסטה" בתגובה: "צר לי שאנו חוזרים אחורה בזמן, המצב חמור. לאחרונה התקבלו בלשכה פניות של אסירים אשר ישנים על מיטות נפתחות בשל מצוקת מקום בחדרים. עצורים נשארים בתחנות המשטרה בתנאים קשים כי אין מקום בבתי המעצר ובתי הסוהר. לשכת עורכי הדין עורכת בימים אלו חשיבה מחודשת לפתרונות הנדרשים בסוגיית כליאת האסירים, ונקדם מהלכים שיובילו לשינוי המצב הכואב והבלתי נסבל הזה".
עו"ד חן מאירי המתמחה בייצוג אסירים מסרה בתגובה לכתבה: "חמש שנים חלפו מאז פסק הדין ואי קיומו באמתלות שונות כמוהו כביזוי בית משפט העליון. מזמינה את קברניטי הפרקליטות לבקר במתקני המעצר ובתי הסוהר ולהיווכח כי עצורים ישנים על רצפה שורצת בקבקים ומיני זוחלים, מקווה מאוד שבית משפט העליון ישים סוף לסאגה זו ויורה על קיום פסק הדין ללא דיחוי, ויפה שעה אחת קודם. מציעה למדינה לאמץ את המנגנון אשר שימש בתקופת הקורונה, לאפשר הגדלת השחרורים המנהליים לאסירים באופן מבוקר וכך לאפשר קיום פסק הדין. שחרור מאסיבי יותר של אסירים ירווח את השהות הבלתי נסבלת בתאים הדחוקים".
עדכון (29 דצמבר)
בית המשפט העליון (בג"ץ) אישר למדינה הארכה ביישום פסיקת בג"ץ "שטח המחיה", לפיו על שטח המחיה המינימלי לכל אסיר ועצור להיות 4.5 מ"ר לפחות (29 בדצמבר). השופטים נעתרו לבקשת המדינה ודחו את יישום הפעימה השנייה בבג"ץ שטח המחיה עד ל-31 בדצמבר 2027. הם ציינו כי על המדינה לעדכן את בית המשפט במצב יישום הפסיקה ב-1 בדצמבר 2023 ובאותו התאריך בשנים לאחר מכן עד לתאריך היעד. לעדכון המלא
