בימ"ש על חיים צורי: "אין לו מושג מה קורה אצלו בעיר"

ראש עירית קריית מוצקין חיים צורי, הגיש בחודש אפריל תביעת דיבה בסך של מיליון שקלים נגד החוקר הפרטי אלכס גולדשטיין והקבלן יוסף עמרה.
התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד טומי נדשי ועו"ד קים רטוש, הגיעה על רקע דו"ח שכתב החוקר גולדשטיין בשנת 2014 ובו ממצאים על תפקודו של צורי כראש עירייה, תפקיד בו הוא מכהן מאז 1993.
הדו"ח הופק לבקשת הקבלן ואיש העסקים גבי בן גלים, לו היה סכסוך קשה עם צורי. בן גלים היה בעלים של "תיאטרון הצפון" בקרית חיים ושל "קאנטרי קלאב גלי גיל", שנסגר בדצמבר 2018. על פי כתב התביעה, בן גלים האשים את צורי בקריסת עסקיו.

הדו"ח שהוביל לתביעת הדיבה התבסס בעיקרו על מידע שמסר הקבלן עמרה, שהיה מקורב לצורי ולגולדשטיין גם יחד. על פי הדו"ח, עמרה הרבה לספר לגולדשטיין על הקשר בינו לבין צורי, וכן על הקשר של צורי עם מנהל ה"חי פארק" בקרית מוצקין, יגאל פדידה, ועל מפגשים שונים שקיים ראש העירייה שמהם עלה לכאורה "ניחוח פלילי", כך לפי כתב התביעה.
עמרה צוטט כמי שסיפר בין היתר כי במהלך אחת הפגישות התקשר צורי למנהל מחוז צפון של בנק לאומי, כדי לאשר לפדידה הלוואה בסך של חצי מיליון שקלים, לטובת בניית לונה פארק בעיר. עוד סיפר עמרה לחוקר, כי צורי שהה עם פדידה בסין לצורך רכישת מתקני שעשועים ללונה פארק המיועד. בנוסף סיפר עמרה, כי באחד המפגשים העביר פדידה לצורי אלפיים שקלים במזומן.

מקרים נוספים שתיאר עמרה בדו"ח על פי התביעה
– המרה של 100 אלף דולר מטעם המתנ"ס של קריית מוצקין אצל חלפן כספים בנצרת בשנת 2012. במהלך הליך ההמרה הצטרף צורי לנסיעה של פדידה ועמרה (על אירוע זה נחקר צורי במשטרה אולם לא הוגש נגדו כתב אישום, "פוסטה").
– ארוחת ערב ב-2012 בביתו של ראש העירייה אליה הוזמן הקבלן פנחס אולשביצקי, במסגרתה ביקש צורי מהקבלן כי יבנה את בניין העירייה החדש בעלות של 50 מיליון שקל. במהלך הפגישה סוכם בין השניים כי אולשביצקי ייגש למכרז. מספר ימים לאחר הפגישה ביקש צורי מעמרה כי ייסע יחד עם פדידה לפגוש את אולשביצקי, לטענת עמרה צורי ביקש לומר לקבלן כי עליו להעביר להם חמישה אחוזים מעלות הבנייה ועוד תשעה אחוזים מסך התוספות.
– מקרה נוסף בו צורי התקשר לפדידה ואמר לו לדבר עם קבלן בעיר, ולהזכיר לו שהוא צריך לשלם כסף אם הוא לא רוצה שיהיו "בעיות" במהלך הבנייה.

ראש העירייה צורי טען בכתב התביעה, כי הסיפורים של עמרה והדו"ח של גולדשטיין מהווים דברי כזב שמוציאים ומהווים לשון הרע ודיבה, צויין בתביעה כי צורי עבד בדיקת פוליגרף לגבי ממצאים בדו"ח ונמצא דובר אמת.
עוד נטען בתביעה, גולדשטיין לא ביקש מצורי תגובה לממצאים אליהם הגיע במהלך ביצוע החקירה שלו טרם הגשת הדו"ח.

בכתב ההגנה טען החוקר הפרטי גולדשטיין, באמצעות עו"ד יאיר אבני, כי הפרסומים בדו"ח מהווים דברי אמת שגולדשטיין דאג להצליב עם מקורות אחרים. עוד נטען בהגנה כי בדו"ח שהוגש נכתב שישנו "חשד" לביצוע העבירות. בנוסף טען החוקר כי הוא לא היה מחוייב לבקש תגובה מצורי מאחר וממצאי הדו"ח לא פורסמו, וכחוקר פרטי הוא אינו מחויב לכך.

עמרה, שגם הוא יוצג על ידי עו"ד אבני, טען בכתב ההגנה כי דבריו מהווים דברי אמת. לגבי בדיקת הפוליגרף טענה ההגנה כי מדובר בבדיקה "מטעם", שצורי שהזמין אותה. עוד הזכיר הסנגור בהקשר זה, כי העיתונאי מוטי גילת הציע בשעתו לצורי לבצע בדיקת פוליגרף מטעם העיתונות, אבל צורי סירב.

הסיפורים של עמרה
"תיק זה יצא מכל פרופורציה ככל שהדברים נוגעים להיקף הדיון הבו והלהט ההדדי לנהלו", הטעים השופט אהרון שדה מבית המשפט השלום בחיפה, טרם הכרעת הדין. "ישאל השואל מדוע זה כך? הצדדים בתיק יודעים את התשובה ולא אכנס לנושא זה, יש להצטער שמר צורי התעקש לנהלו ויש להצטער שהנתבעים ניצלו את זכותם להתגונן כדי להפוך תיק זה למסע צלב כנגד מר צורי, תוך שמי מהצדדים וגם ההליך כולו מהווה כלי משחק בידי אחרים וכוחות אחרים".

על סוגיית הנסיעה המשותפת של צורי פדידה ועמרה לצ'יינג' בנצרת, כאשר הצ'קים של המתנ"ס נפרעו שם ואילו צורי טען שרק בא לנגב חומוס בעיר, תהה השופט כאשר ברקע מצויה החקירה הפלילית וכתב האישום שהוגש בעניינה נגד פדידה בלבד: "יש לשאול האם מכל האנשים בעולם, נבחר מר צורי להיות "נהג הבוס" של מר עמרה ומר פדידה, גם ללא ידיעתו, כדי להשלים מזימת הונאה או גניבה או שוחד אשר קשורה למתנ"ס הפועל בתחום השיפוט של עיריית קריית מוצקין? האם סביר והגיוני הדבר שמר פדידה (והתמיהה יפה גם ביחס למר עמרה) יעמיד עצמו במצב בו יהיה צריך לתת הסברים למר צורי בדבר 'הסידור' שיש לאדם בלתי מוכר לכאורה לצורי אצל חלפן בנצרת. האם השניים לא חששו שמר צורי יתלווה אליהם למשרד החלפנות, האם לא סברו שמר צורי ירים גבה כשתועבר למר עמרה שקית שמנמנה מלאה בשטרות מרשרשים? האם לא חששו שמר צורי יהיה נוכח בעת ספירת השטרות? האם באמת חשבו שמר צורי לא ישאל ולו שאלה אחת בעניין 'הסידור הקטן' של מר עמרה שהסתיים בשקית שטרות מזומנים?.
"פורץ הנכנס לביתו של אדם וגונב ממנו תכשיטים, לא מבקש מאותו בן אדם שיסיע אותו לסוחר ברכוש גנוב כדי לפדות את תמורת הגניבה. גם אם הדוגמה איננה אחת לאחת כמו המקרה כאן, העיקרון זהה וההיגיון לא מסתדר עם המצופה".
סדרת השאלות הזו של השופט בהליך האזרחי, ראוי שתובא בפניהם של מקבלי ההחלטות בפרקליטות שבחרו לא להגש כתב אישום נגד צורי בתיק הזה, ולהסתפק באישום נגד פדידה בלבד.

בסופו של דבר, השופט שדה דחה את התביעה נגד גולדשטיין, וקיבל את התביעה נגד "הסיפורים של עמרה", אבל מתח ביקורת על שני הצדדים. "מר גולדשטיין נהנה מכך שכל מה שמופיע בדו"ח שערך אכן נאמר ונתמך על ידי מר עמרה, ועל ידי מסמכים והקלטות שבידו, באופן עקיף אפשר אפילו לומר שהוא נהנה מהגנת אמת דיברתי שכן הוא היווה צינור ביחס למידע העובדתי שקיבל בעיקר ממר עמרה, הוא לא המציא דבר. מסקנותיו הינן בגדר הבעת דעה, על המידע שנמסר לו".

לגבי הנתבע השני עמרה קבע השופט, "מדובר בעדות יחידה, מוזרה, מתחמקת ותמוהה שמעלה סימני שאלה של ממש, בתחומים רבים… מר עמרה לא עמד בנטל להוכיח את אמיתות אמרותיו".
גם לגבי התובע צורי היתה לשופט שדה ביקורת: "עדותו בהליך ומעורבותו גם אם באופן פסיבי ותמים במהלכים, בנקודות זמן שבדיעבד הסתבר שנעברו בהן עבירות שחלקן הוכח, חלקן תלוי ועומד להכרעה (במשטרה ובפרקליטות, "פוסטה"). גם חברותו של מר צורי עם מר יגאל פדידה אשר שמו נקשר בפרשיות שנדונו לעיל תורמת לאותו חשד. כאמור, לא הוכח כאן שמר צורי הרוויח (כסף) מחברותו וקשריו עם מר פדידה, אך באותה נשימה יש לומר שלפחות באולם בית המשפט, חברות זו הטילה על מר צורי צל בדמות חשד".

השופט גם התייחס לעובדה בחלק ניכר מהעדות של צורי הוא השיב:  'אינני יודע.. אינני זוכר.. מה קשור אלי'…. מדובר בראש עירייה שאין לו מושג אמיתי בדבר מה שקורה אצלו בעיר.. נוצר רושם של ראש עירייה שכה קל להוליכו שולל ולנצלו", העיר השופט בציניות על צורי, שמנהל את קריית מוצקין 30 שנה וידוע כמי שמעורה בכל מה שמתרחש בעיר אשר בתקופתו נהנתה מצמיחה עצומה בהיקפי הבנייה.
לסיכום, החליט השופט לפסוק כי על עמרה לשלם לצורי פיצוי של 20 אלף שקלים ועוד 11 אלף שקלים הוצאות משפט, ומנגד על צורי לשלם לגולדשטיין 15 אלף שקלים, הוצאות משפט.

כאמור, נגד עמרה, פדידה ושני ספקי מזון לגן החיות "חי פארק", הוגש כתב אישום לבית משפט המחוזי בחיפה, על עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, איסור הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.
כמו כן, בימים אלו צורי עומד בפני שימוע לפני הגשת כתב אישום בפרשה אחרת. על פי החשד בשנת 2017 צורי ואחד ממקורביו הפעילו "חפרפרת" בקמפיין הבחירות של יריבו, צבי-ציקי אבישר, ואותו פעיל שדיווח ממטה היריב אבישר הועסק על ידי עירייה.

עו"ד יובל זמר המייצג את מנהל החי פארק, יגאל פדידה, מסר בתגובה: "כמו בכל פעם בה נדרש בית המשפט לבדותותיו של עבריין המרמה יוסי עמרה, שהורשע כבר פעמיים בעבירות שוחד, גם הפעם נקבע כי מדובר במי שסיפוריו הממוחזרים לעייפה אינם אמת. מדובר ברב מעללים המעסיק את בתי המשפט שנים רבות כאשר בכל פעם המצאה חדשה בפיו ובכל פעם סיפוריו נדחים תוך חיובו בדין. כמו רבים לפניו, אתרע מזלו של מר פדידה להימצא בקשרי ידידות ומסחר עם עמרה אשר ניסה להשתלט על עסקיו. משלא עלה בידו רקם עמרה עלילה כנגד מר פדידה ומר צורי, עלילה שקרית אשר ברובה קרסה עוד במהלך החקירה המשטרתית, ומקצתה מתבררת בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, מימדי השקר נחשפים מדי ישיבה".
חיים צורי ויוסף עמרה בחרו שלא להגיב.