הרשות לאיסור הלבנת הון אירחה בכנס השנתי שלה שהתקיים אתמול את בכירי אגף החקירות והמודיעין במשטרה לשיח פומבי על שיתופי הפעולה המבצעיים במאבק בארגוני הפשיעה (6 דצמבר). רשל"ה, ככינוייה המקוצר שאומץ על ידי כל הגורמים, היא חלק בלתי נפרד כיום מכל החקירות הפיננסיות ומספקת לגופים החוקרים את המודיעין הכלכלי המאפשר חילוט, איתור נכסים והשבתה כלכלית.
"בשנה האחרונה בצענו קפיצת מדרגה בשיתופי הפעולה עם היחידות הארציות (להב 433), הימ"רים ועם רשות המסים ורשות ניירות ערך. העצמנו את הפעילות היזומה", אמרה ראש רשל"ה, עילית אוסטרוביץ לוי. "הצפנו יעדים איכותיים ומודיעין פיננסי על יעדי 'מסלול בטוח' (תוכנית האכיפה הממוקדת לפשיעה בחברה הערבית), איתרנו מלביני הון מקצועיים. מבחינה טכנולוגית, אנחנו משדרגים את העברת המודיעין ליחידות החוקרות. גם שיתופי הפעולה הבינלאומיים מעמיקים. חתמנו על הסכם לחילופי מידע עם צרפת, ובעוד שבועיים נסע לבחריין ונחתום על הסכם לחילופי מידע מודיעיני, זה אחד ההסכמים הראשונים שנחתמים עם מדינה זו מאז הסכמי אברהם".
בין אורחי הכנס של רשל"ה אתמול היו בכירים מכל גופי האכיפה ובראשם ראש אח"מ ניצב יגאל בן שלום ובכירי להב 433, מפקד יאח"ה תנ"צ אלי מקמל ומפקד יאל"כ, תנ"צ בועז בלט. כבכל שנה, היה הכנס מוקד משיכה גם לעורכי דין המתמחים בתחום הכלכלי, למומחים בעולם הפורקס והקריפטו ולמתעניינים בתחום.
"אין יותר מחסום בין יבשות"
את השיחה המרכזית ערכה אוסטרוביץ-לוי עם תנ"צ דרור אסרף, ראש חטיבת המודיעין במשטרת ישראל. אסרף פתח בסיפור על אחד הנאשמים המרכזיים בתיק 512. "בתפקידי הקודם ביאחב"ל, נפגשתי עם כל ראשי ארגוני הפשיעה שהכנסנו לבית סוהר. אני זוכר שיחה עם אחד מהם לפני המשפט: הוא אמר לי, נעשה הסדר על מה שאתה רוצה. רוצה 20 שנה בכלא? אין בעיה. רק דבר אחד, אל תגעו לי בכסף".
תנ"צ אסרף דיבר על "הקולוניות החדשות" של ראשי הפשע הישראלים. "בשנים האחרונות, הבנו שאין יותר מחסום יבשתי. העבריין הישראלי מסתכל איפה הוא יכול למקסם את היכולת הכלכלית שלו בצורה הטובה ביותר, עם הכי פחות סיכונים". אסרף הזכיר את יניב בן סימון, מאחרוני המבוקשים בפרשה 512 שנעצר לפני חודש בדרום אפריקה. "לקח לנו כמה שנים להתחקות אחר המיקום שלו. הם מתנהלים בצורה חשאית, אבל אנו מגיעים אליהם אחד אחד", אמר אסרף. "יש לנו שיתופי פעולה מדהימים כמעט עם כל המדינות בעולם. אמרתי פעם למפכ"ל שאם אזרחי ישראל היו מעריכים את משטרת ישראל חצי ממה שמעריכים אותנו בחו"ל, היינו במקום אחר לגמרי…".
עד לפני כמה שנים, סיפר תנ"צ אסרף, דובאי היתה קולוניה מועדפת על העבריינים הישראלים – אבל אז התחיל שיתוף פעולה בין משטרת ישראל לאיחוד האמירויות, עוד לפני החתימה על הסכמי אברהם. "ברגע שהעבריינים הבינו שאנחנו מתחילים לטייל שם, הם קיפלו את עצמם ועברו למקומות אחרים.
"הקולוניה השניה הייתה מרוקו", אמר תנ"צ אסרף. "שם היתה קבוצה מאוד משמעותית. גם שם הגענו למערכת יחסים עם המרוקאים, והתחלנו להצר את צעדיהם. זה התחיל בגולן אביטן, גם הוא מבכירי תיק 512, שהצלחנו להביא ארצה. מטבע הדברים, העבריינים מחפשים את המקומות בהם לנו קשה יותר מדינית ודיפלומטית… הקולוניה השלישית היה דרום אפריקה (עד מעצרו של בן סימון)".
לאחר "כיסוח הראשים" ב-512, אומר תנ"צ אסרף כי "היום הפעילות של להב ממוקדת בארגוני הפשיעה הערבים – בעיקר חרירי ואבו לטיף שהתחזקו". על מבצע מסלול בטוח אמר רח"ט המודיעין כי "רק בשילוב כוחות בין ארגוני האכיפה, רשל"ה, רשות המסים, יחידת יהלום והמשטרה זה יכול ללכת. לא נוכל לעשות את זה לבד. אנחנו תופסים כספים וחשבונות ומנסים לחנוק את ארגוני הפשיעה כלכלית – גם בחו"ל".
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון שאלה את תנ"צ אסרף על אחד היעדים המבצעיים המרכזיים – הטיפול בסחיטת דמי חסות (סד"ח). "האיום העיקרי קיים בסד"ח הממוסד וכניסה של העבריינים למקומות אסטרטגיים – מועצות מקומיות, מוסדות ממשל והשתלטות עליהם".
אגב מיקוד הפשע בחברה הערבית, ציין רח"ט המודיעין כי בעוד ש"חלקם של בני המיעוטים מונה 20-25 אחוז מהאוכלוסיה, הם מובילים 65 אחוז מהעבירות, ולעתים הרבה יותר. בעבירות ירי, אנחנו מדברים על מעל 90 אחוז במגזר הערבי. בהתפרצויות לבתים וגניבות רכבים – זה כ-80-85 אחוז". עוד הוא סיפר כי "אין כמעט בית שנכנסים אליו, ולא תופסים כמויות של כסף מזומן. פעם היינו מפעילים כלבים כדי לתפוס סמים ואמל"ח. היום אנחנו מפעילים כלבים כדי לתפוס כסף. יש לנו כלבים מיומנים להריח כסף, ואתם לא מאמינים איפה הם מוצאים אותו: ברגליים של שולחנות, וכל מיני מסתורים בקירות".
תמ"צ אסרף ציין את התעשרות ארגוני הפשיעה כאתגר מרכזי. "ההתעשרות היא תוצאה מהתרחבות השווקים הפליליים ופריצת גבולות ישראל. דוגמה אחת היא ה"פורקסים" (הונאות משקיעים באינטרנט). דוגמה אחרת – זליגה של קנאביס רפואי לשווקים. נהיינו מעצמת קנאביס, בין המעצמות העולמיות בייצור וייצוא קנאביס החוצה לחו"ל", אמר אסרף.
עוד אחד מהאיומים האסטרטגיים שמסמן רח"ט המודיעין הוא חדירות הגבולות: "התווך הימי פרוץ. אם אתה מביא מכולה פרטית עם ציוד מסין, הסיכוי של המכולה להיבדק בכל אחד מהנמלים בישראל הוא מתחת לאחוז וחצי. הסיכוי שיבדקו אותה כמעט אפסי".
בנושא פשיעת הסייבר המצב לא פחות חמור: "אנחנו מבינים שהיכולת שלנו להתמודד עם הפלטפורמה הרשתית מאוד נמוכה", הודה אסרף. "הרגולציה עדיין לא מתאימה לפלטפורמה הזו. אם אני מגדיר היום איום באמת משמעותי, זה היכולת לפעול (ולסכל) במרשתת – מעבירים שם הכל, אמל"ח, סמים כסף".
חומרת העונשים לא תואמת את העבירות
אסרף הבהיר כי יש פגיעה באפקטיביות האכיפה גם בגלל הירידה בתפקוד של המערכת הפוליטית והעובדה שבכל שנה נערכות בחירות. "נעצרו לנו המון חוקים, תיקוני חקיקה שהיו בקנה, על סף אישור, בגלל חילופי ממשלות. העיכוב בתיקוני חקיקה מעכב אותנו בהתמודדות עם הפשיעה. היכולת שלנו להתערב, לשנות רגולציה, לקבל עוד כלים – תשפיע על איסוף המודיעין… וצריך להגיד בצורה כנה", חתם אסרף, "גם חומרת העונשים לא תואמת את העבירות".
"התמונה קודרת" הוא הודה, אבל הציע לסיים במשהו יותר אופטימי: "משטרת ישראל מתפתחת מאוד להבדיל מהרושם שמתקבל בתקשורת. איכות כוח האדם במשטרה השתפרה לאין ערוך, במיוחד בלהב ובאגף החקירות. אנחנו משתפרים כל יום ויש תוצאות, למרות חוסרים מדהימים שיש לנו בחוקרים וברכזי מודיעין".
לדברי אסרף הצטרפה גם האחראית על מערך החקירות במשטרת ישראל, ראש חטיבת החקירות תנ"צ שלומית לנדס. "מערך החקירות נמצא במשבר משאבים גדול. יש לנו מצוקה גדולה של חוסר בחוקרים. ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם בקצב מסחרר, ולא תמיד ניתנים לנו הכלים המשפטיים בהתאמה. הרבה פעמים מגבילים אותנו עוד ועוד".
תנ"צ לנדס דיברה על צמיחת ההונאות והפשיעה הכלכלית: "בעקבות הקורונה חלה התפתחות מדהימה בבנקאות דיגיטלית מרחוק וחנויות און ליין. הכל צבר תאוצה, גם העבריינות, ואנחנו מתנהלים מול היקף עצום של עבירות מרמה, עוקצים במרחב הוירטואלי, עבירות סמים במרחב הוירטואלי, עבירות פדופיליה. אנחנו מתמודדים עם עבריין שיושב במדינה אחת, פוגע בקרבנות ממדינה שניה, באמצעות שרתים שנמצאים במדינה שלישית והכסף עובר למדינה רביעית וחמישית. בסוף צריכים לקשור את כל הקצוות, אחרת לא נגיע לתוצאות.
"יש קושי להפוך מודיעין לראיות, וכמובן העבריינות הולכת ומשתכללת", הסבירה לנדס. "בסופו של דבר נכנס עבריין לחדר חקירות ונשאל על מקור כספים, והוא שותק. לפעמים יש פער גדול בין המודיעין, כשאנחנו יודעים בדיוק מה הוא עושה ואיפה הכסף, לבין היכולת לעשות עם זה משהו. קודם כל צריך להגן על המקורות ועל שיטות האיסוף והעבודה".
גם מנהל רשות המסים ערן יעקב, קרא בכנס "לתת יותר כלים לגופי האכיפה" כדי שיוכלו להתמודד עם הפשיעה המתוחכמת. "אם לא נשכיל באמצעות תיקוני חקיקה לקבל כלים חדשים יהיה לנו קשה", אמר יעקב. "צריך לאפשר לגופי האכיפה עוד ועוד מידע. לא צריך לפחד מזה. במדינות אחרות יש לרשויות המס נגישות למידע מחשבונות הבנקים, מחברות האשראי. זה מאפשר להיות הרבה יותר מדויק במי שאתה רוצה לטפל בו".
יעקב אמר שבתחום של הפצת חשבוניות פיקטיביות ועוקץ מס, הדרך להתמודד היא באמצעות טכנולוגיה שתסכל את העבירה. "ברשות המסים מפתחים מערכת שתדע לנטר טרנזקציות בזמן אמת, שתתן חיווי האם העסקה פיקטיבית ולא תאפשר קיזוז החשבונית. יש טכנולוגיה, והיא זמינה. עכשיו המחוקק צריך לאפשר אותה". לעניין זה התייחסה גם תנ"צ לנדס: "אין תיק של ארגוני פשיעה שאנחנו לא מוצאים שהפלטפורמה המרכזית שלהם להלבנת הון היא באמצעות מערך חשבוניות פיקטיביות. אנו משקיעים בחקירות האלה משאבים עצומים, ולא תמיד התוצאה בסוף הדרך שווה את ההשקעה. צריך יותר כלים להתמודד ולייעל את האכיפה".
עו"ד אורי גולדמן שהוזמן לכנס כנציג לשכת עורכי הדין בתפקידו כיו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכה, מסכם: "הכנס היה מרשים מאד. למדנו שהרשות לאיסור הלבנת הון מאד השתכללה באיסוף המידע שלה ובהתחקות אחרי פעולות חשודות ואכן זוהי פעילות מבורכת. עם זאת יש לזכור, כי הרשות מתנהלת כצבא 'כבד' ואילו עברייני הצווארון הלבן מתנהלים כארגון גרילה זריז, ותמיד יש לגרילה עליונות טכנולוגית ופרקטית. ככל שהרשות משתכללת, גם העבריינים משתכללים ונראה שמרוץ החימוש האתגרי הזה ימשיך להתנהל כך לנצח. לפחות זה משאיר לנו את העניין והאתגרים המשפטיים בתחום".
