בבית המשפט השלום ברחובות ניתן היום פסק דין בתיק עבירות בנייה של שני נאשמים, בעלים של מתחם תעשייתי באזור התעשייה של רחובות (28 נובמבר).
במסגרת הפרשה הואשמו תחילה חמישה נאשמים:
קרול אורלובסקי-טויטו
יצחק בכר
רשת חנויות לחומרי בניין כנען סנטר בע"מ
אילן כהן (מנהל בכנען סנטר)
דניאל גיל כראל (מנהל בכנען סנטר)
אורלובסקי-טויטו ובכר היו בעלי הזכויות על המגרש ברחוב גלגל שבאזור התעשייה ברחובות, וכנען סנטר שכרה מהם את הנכס מחודש אוקטובר 2013.
שני האישומים ייחסו לחמישה עבירות של ביצוע עבודות הטעונות היתר – ללא היתר: שימוש במקרקעין ללא היתר ושימוש ללא היתר לשימוש חורג.
על פי האישומים, במהלך המחצית השנייה של שנת 2014 ביצעו הנאשמים – רשת כנען סנטר בע"מ ומנהליה כהן וגיל כראל, עבודות בנייה בנכס ללא היתר. בין היתר בנו הנאשמים סככה וקירוי פח בשטח של כ-450 מ"ר ותחתיה קירות איסכורית.
עוד נטען, כי הנאשמים בנו ללא היתר סככה נוספת בשטח של כ-40 מ"ר, והציבו מכולה בשטח של כ-20 מ"ר גם זאת ללא היתר.
לגבי השימוש החורג נטען, שהם הפעילו חנות ועשו במקרקעין שימוש למסחר, בעוד שייעוד המקרקעין הינו לתעשיה ומלאכה בלבד.
שלושה מהנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון עוד בנובמבר 2016, כשנתיים לאחר הגשת כתבי האישום – כנען סנטר בע"מ, כהן, וגיל כראל, שיוצגו על ידי עו"ד יעקב כהן.
על פי ההסדר, כנען סנטר בע"מ חויבה לשלם קנס בסך 30 אלף שקל, ועל כל אחד משני הנאשמים האחרים הוטל קנס בסך של 8,000 שקל.
מנגד, הנאשמים אורלובסקי-טויטו ובכר (שהם גם בני משפחה), כפרו בעובדות כתב האישום והחליטו לנהל את המשפט.
אורלובסקי-טויטו טענה באמצעות סנגורה עו"ד עמית ניר ממשרד עו"ד רווית צמח, כי היא לא הייתה מודעת לעבירות הבנייה שביצעה כנען סנטר ומנהליה.
בכר, שיוצג על ידי עו״ד ארנה גפסון פינטו, טען טענה דומה, כי אין לו כל ידיעה מתי העבירות הבנייה בוצעו הלכה למעשה על ידי שוכרי הנכס.
השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ, החליטה לזכות את בעלי הנכס מאשמה בתיק. "לאחר שנתתי דעתי לראיות הצדדים, אני סבורה שלא עלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשמים 2-1 (אורלובסקי טויטו ובכר) בנו את הבנייה האמורה באישום הראשון בשלהי 2014 ולכן יש לזכותם מהעבירות באישום זה".
עוד ציינה השופטת כי הנאשם דניאל גיל כראל הינו אחד ממנהליה של "כנען סנטר", ולכן הוא היה האחראי על הבנייה וטען שיפעל לקבלת היתר.
בנוסף ציינה השופטת, כי על פי כתב האישום, הנאשמים בנו את המבנים האסורים בשלהי 2014 וכאן מתחה השופטת ביקורת על עבודתו של המפקח מטעם העיריה.
"מהראיות שאספה המאשימה עולה, שהבנייה בוצעה בינואר 2015, זהו המועד המוכח לביצוע הבנייה וזוהי נקודת ההתייחסות לבחינת התנהלותם של הנאשמים 1 ו-2 בתיק זה… המפקח העריך שנדרשים מספר חודשים לצורך הקמת המבנים, וכי בעת הביקור שלו במגרש, במהלך ינואר 2015, זה היה בסוף הבנייה, אלא שמדובר בהשערה בלבד".
גרסת הנאשמים: חוסר ידיעה
השופטת ציינה כי המפקח של העירייה, היה יכול בקלות לקבל מסמכים משאר הנאשמים לגבי מועד התחלת הבנייה, ואילו גרסתו של מנהל חברת כנען גיל-כראל לא הייתה מפורטת דיה. "לא נעשה ניסיון לברר עמו מועד אחר מוקדם יותר מינואר 2015 לביצוע הבנייה. בחקירתו של כראל אין שאלות לגבי מעורבותם של הנאשמים אורלובסקי-טויטו ובכר כבעלים של המקרקעין, מה ידעו ומה לא לגבי הבנייה והשימושים.. יתרה מכך, עניינם של הנאשמים האחרים הסתיים ב-2016, כך שהייתה פתוחה בפני המאשימה לזמנם כעדים מטעמה.. בנסיבות אלה, והגם שהערכתו של המפקח יכולה להיות סבירה, אין די בה להליך פלילי בו נדרשת המאשימה להוכיח את יסודות העבירה מעבר לכל ספק סביר".
במקביל, השופטת מתחה ביקורת גם על בעלי הנכס. "עדותם הייתה מיתממת ביחס לעובדה שלא נקבעו בהסכם בינם לבין השוכרת תנאים ביחס לעבירות מתחום התכנון והבנייה". עם זאת ציינה השופטת כי "לא ניתן לשלול גרסתם, כי בשלב זה טרם נחשפו לביצוע העבירות והדבר נודע להם בשלב מאוחר יותר.. אמנם הנאשמת הגיעה מעת לעת למבנה וגם הנאשם מסר שהיה מודע לכך שהשוכרת מבצעת שיפוצים במקום, אך הם לא ידעו שהשוכרים הקימו סככות והציבו מכולה, בניגוד לחוק.
"אין מחלוקת שתוספות הבנייה אינן בחזית המבנה אלא בחלקו האחורי.. משכך, אני מקבלת את גרסת הנאשמים אורלובסקי-טויטו ובכר שלא ידעו על הבנייה והשימוש בשלב זה, וכי בהתאם להסכם נקטו באמצעים כדי למנוע ביצוע עבירות מעין אלה על ידי השוכרת".
השופטת זיכתה את שני הנאשמים גם מעבירה של שימוש חורג על רקע הסרבול בתאריכים בכתב האישום, כפי שחשפה ההגנה. "במכתבי ההתראה מה-13 בינואר 2015 יוחסה להם עבירה של 'שימוש חורג מתעשייה ומלאכה למסחר'. דהיינו, כבר בינואר 2015 סבר המפקח שהנאשמים מבצעים עבירה.. בנסיבות אלה לא ברור מדוע כתב האישום נוקב דווקא בתאריך 15 באפריל 2015, כמועד תחילת ביצוע העבירה… נאשמים צריכים לדעת מה מיוחס להם ועל בסיס מה נטען הדבר. בהינתן שלא ברור מדוע ננקב דווקא מועד זה כמועד ביצוע העבירה, יש בדבר לפגוע בהגנת הנאשמים".
