ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, חתמה שלשום בפריז על מזכר הבנות עם ראש הרשות המקבילה למודיעין פיננסי בצרפת (TRACFIN) גיום ואלט-ואלה. ההסכם שנחתם קובע בסיס להגברת חילופי המידע ושיתוף הפעולה בין המדינות כדי להתמודד עם הלבנת הון, מימון טרור ופעילות פלילית כלכלית.
הרשות הישראלית ומקבילתה בצרפת (ארגון המודיעין הצרפתי לפעולה נגד רשתות פיננסיות) סיכמו לפעול יחד, לשתף פעולה במישור המודיעיני ולסכל ניסיונות להלבנת הון ומימון טרור. בהתאם להסכם, שתי הרשויות הפיננסיות ייפגשו באופן קבוע, כדי לדון באיומי הלבנת הון ומימון טרור מתפתחים, להעריך טכניקות המשמשות עבריינים ולקדם טיפול משותף בתיקי חקירה קונקרטיים.
הרשות הישראלית כמו הרשות הצרפתית, מנהלות מאגר לאומי למודיעין פיננסי. הן מקבלות דיווחים מגופים בנקאיים ואחרים במגזר הפרטי הכפופים לחובות דיווח, מגופים ממשלתיים ומחילופי מידע עם ממשלות זרות על בסיס הסכמים בינלאומיים.
הרשות אחראית להפקת מידע מודיעיני מהנתונים הגולמיים. היא אוספת, מנתחת ומעשירה את המידע כדי לבסס מקור או יעד פלילי של עסקה פיננסית, על מנת לאתר גופים חשודים המעורבים בפעילות הלבנת הון או מימון טרור, ולזהות מגמות ושיטות עדכניות.
שר המשפטים גדעון סער אמר על רקע הידוק השת"פ המודיעיני עם צרפת, כי "שיתוף פעולה בינלאומי הוא אבן יסוד באסטרטגיה למאבק בפשיעה פיננסית. ההסכם בין הרשות לאיסור הלבנת הון ו-TRACFIN בצרפת יהווה פלטפורמה להגברת המאמצים המשותפים שלנו להילחם בעבריינים בישראל ובצרפת".
עו"ד אוסטרוביץ-לוי הוסיפה כי "חיזוק שיתוף הפעולה ההדדי בין יחידות המודיעין הפיננסי הוא בעל ערך אסטרטגי ובעל חשיבות גבוהה". שר האוצר הצרפתי, גבריאל אטאל וראש רשות המודיעין בצרפת הוסיפו כי ההסכם "ממסד מערכת יחסים ארוכת שנים של פעילות מודיעינית משותפת בין המדינות, ומקדם את יכולתן של יחידות המודיעין הפיננסי לסכל הלבנת הון וטרור".
יש גם ביקורת: "השת"פ לא הדדי"
עו"ד דוד פאל, מומחה למשפט פלילי בינלאומי הנוהג לייצג חשודים בתיקי הסגרות ותיקים המתנהלים בין צרפת לישראל, אומר כי אופי שיתוף הפעולה המשפטי בין המדינות, עד כה, היה חד צדדי ללא הדדיות, לפחות בתחום ההסגרות.
"שיתוף הפעולה בין צרפת לישראל, ובמיוחד בין ישראל לכיוון צרפת לא נולד אתמול", אומר עו"ד פאל. "שלטונות ישראל משתפים פעולה באופן מלא ומזה זמן רב עם שלטונות צרפת. הסכם חדש זה אינו יוצר יחסים חדשים אלא מטרתו, ככל הנראה, לתגבר את הקיים.
"יש להצטער על כך כי שיתוף הפעולה אינו שוויוני ונראה כי משרת את האינטרסים של צד אחר בלבד", אומר עו"ד פאל. "לשם הדוגמא, בעת האכיפה והעמדה לדין, צרפת כמדיניות איננה מקבלת אף בקשת הסגרה הנוגעת לאזרחיה ממדינת ישראל. לעומת זאת, מדינת ישראל מצדה מרבה להיענות בחיוב לכל בקשת הסגרה מצרפת, למרות חוסר הדדיות מוחלט בין המדינות".
חוק ההסגרה הישראלי קובע הדדיות כאחד הקריטריונים הבסיסיים להסגרת עבריינים, אומר עו"ד פאל. "למרות זאת, שיתוף הפעולה הוא מצד אחד. מדינת ישראל מסגירה את אזרחיה לצרפת – וצרפת אינה מסגירה את אזרחיה לישראל.
"מדינת ישראל חתומה על אמנת ההסגרה האירופית, בדיוק כמו צרפת אשר הינה חלק מהאמנה", מבהיר עו"ד פאל. "צרפת משתמשת באמנה הזו כדי לבקש מישראל להסגיר את אזרחיה, רק בכיוון ההפוך זה לא עובד בין המדינות". אגב לפי מקורות מידגע בינלאומיים, צרפת כן אפשרה הסגרת אזרחים שלה למדינות באיחוד האירופי, אך לא לישראל למרות שישראל כאמור הצטרפה לאותה אמנת הסגרה. "צודק השר גדעון סער אשר הגדיר את שיתוף הפעולה בין מדינות כ'אבן יסוד' באסטרטגיה למאבק בפשיעה פיננסית", מסכם עו"ד פאל את הביקורת, "אך אבן יסוד לשיתוף פעולה הינה הדדיות מוחלטת. עד היום, בקשות הסגרה מצרפת בתיקי הלבנת הון ואחרים, נענו בחיוב כמעט במאה אחוז על ידי מדינת ישראל. ההפך אינו קיים".
אחד המקרים המוכרים, מזכיר פאל, הוא סיפור דריסתה של הצעירה לי זיתוני ז"ל בתל אביב, לפני כמה שנים. הדורסים, שני יהודים אזרחי צרפת פגעו וברחו ונמלטו למדינתם. בארץ התעוררה סערה ציבורית, אולם ישראל אפילו לא ביקשה הסגרתם, משום שידעה שתקבל סירוב לפי המדיניות הצרפתית. הדרך היחידה להעמדתם לדין היתה הגשת תלונה על ידי משפחתה של זיתוני בצרפת. "גם אז לא קרה דבר במשך שנתיים", אומר עו"ד פאל. "רק כאשר אותם 'נמלטים' נעצרו על תיקי הונאות בצרפת, הם הועמדו לדין גם על דריסתה של זיתוני".
