
טענות תת ניצב גיא ניר נגד ראש אגף חקירות בדימוס, ניצב מני יצחקי ובכירי המשטרה, על סיכול מינויו של גל הירש למפכ"ל ואיסוף חומרים בלתי חוקי לכאורה על אנשי ציבור תוך ביצוע עבירות פליליות הינן "עורבא פרח והן חסרות כל ביסוס". כך אמר הערב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ב"ועידת המשפיעים" של חברת החדשות שנערכה בירושלים.
לדברי מנדלבליט, מנהלת מח"ש עו"ד קרן בר מנחם, ופרקליט המדינה שי ניצן לא מצאו שיש בטענות ובחומרים שהעביר ניר עד כה, כל בסיס לפתיחה בחקירה או בדיקה פלילית. "הקצין, באמצעות עורכי דינו, חוזר וטוען כי בידו חומרים נוספים, המוכיחים לכאורה ביצועם של מעשים חמורים, ואף עבירות פליליות. על כן, ביקשתי מעורכי דינו להמציא לידינו כל חומר כזה, ללא דיחוי וללא סייגים, על מנת שנוכל לבחון אותו", אמר מנדלבליט. "איני חושש לבדוק כל טענה וכל חומר. אני נחוש לבחון כל טענה בצורה יסודית.
"בתוך כך, אין זה מתקבל על הדעת שקצין בכיר במשטרת ישראל מחזיק בידיו, במשך זמן רב מאוד, חומרים המוכיחים לטענתו ביצוען של עבירות חמורות, והוא מתנה תנאים למסירתם לגורמים המוסמכים. התנהלות זו עומדת בסתירה מוחלטת לחובותיו ולאחריותו, מתוקף דרגתו והשתייכותו למערכת אכיפת החוק. אני מצפה כי החומרים יועברו ללא דיחוי וללא כל תנאי. בינתיים, כאמור, מבחינת החומרים שהעביר בפועל עד כה, לא נמצאה עילה לפתיחה בבדיקה או בחקירה פלילית".
היועמ"ש שב והבהיר גם את נסיבות הפתיחה בחקירה נגד גל הירש, ונתן תוקף לדברים שפורטו גם בפוסטה. "המידע הראשוני שהגיע אל היועמ"ש דאז (יהודה וינשטיין) בעניין הירש, כלל לא הגיע מפנייה של משטרת ישראל, אלא מגופים אחרים (ה-FBI ורשויות גיאורגיה, ז"ק). בעקבות קבלת אותו מידע ראשוני, התבקשו יתר גופי החקירה הרלוונטיים, לרבות המשטרה, להעביר את המידע הקיים אצלם בעניין. בהמשך לכך החלה בדיקה, בהנחיית היועמ"ש דאז ושלא באמצעות המשטרה. נוכח ממצאי הבדיקה, שגילו מסד ראייתי המלמד על חשד סביר לביצוע עבירה, נפתחה חקירה משטרתית. זאת, מספר חודשים לאחר שכבר הוסרה מועמדותו של הירש לתפקיד המפכ"ל".

כלקח מהסערה סביב מינוי הירש על ידי השר גלעד ארדן, וביטולו, אמר מנדלבליט כי הנחה את המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר, לקיים עבודת מטה בנוגע לבחינה משפטית מקדימה של מינויים בכירים, ולבדוק את האפשרות לעיגון ולהסדרת הפעולות הנדרשות בהקשר זה, ביחס לתפקידים בכירים בעלי רגישות מיוחדת. בכך רמז מנדלבליט לכשל שגרם למינוי הכושל והנמהר, כשהשר ארדן שיחרר את ההודעה על מינוי הירש לכלי התקשורת, מבלי שיידע קודם את היועמ"ש וינשטיין ומבלי שביצע בדיקה מקדימה כלשהי בנוגע למינוי לתפקיד הרגיש עם גורמים מוסמכים.
בנוסף, אמר מנדלבליט כי הורה לקיים עבודת מטה בנוגע לטיפול במידע מודיעיני והעברתו לגורמים חוץ משטרתיים, בהובלת המשנה ליועמ"ש עו"ד עמית מררי. "עבודת המטה בשני נושאים אלה, תשפר לטעמי את דרכי עבודתנו מתוך ראיה צופה פני עתיד, ותחזק את אמון הציבור במערכות אכיפת החוק. אם ישנן טענות ביחס לעבודתנו, חשוב לברר אותן. אינני חושש מביקורת".
עם זאת רמז כי לא יסכים לבדיקת נסיבות חקירת הירש, כל עוד חקירת המשטרה מתנהלת. בסוף השבוע פורסם באחד מכלי התקשורת כי נעשתה פנייה לנציב הביקורת על הפרקליטות דוד רוזן, לבדוק את השתלשלות הפרשה והתנהלות המשטרה בעניין. רוזן טרם מסר תשובה לפניית פוסטה, האם בכוונתו לפתוח בבדיקת הפרשה.
לדברי מנדלבליט, מתוך תפיסת חשיבות הביקורת, "פעלתי עם כניסתי לתפקיד לעיגון בחוק של תפקיד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, המוסמך לבחון אף את פעולותיי. אולם חשוב גם שבירור מסוג זה ייעשה באופן ענייני, שאינו פוגע בעבודתם של גופי אכיפת החוק. לא נוכל להסכים לשימוש בטענות כאלה כדי לפגוע במערכת אכיפת החוק, וקל וחומר שלא נוכל להסכים לפעולות כאלה ואחרות שעלולות לעלות לכדי שיבוש חקירה מתנהלת.

"הטענה שנשמעת לאחרונה, כאילו חקירות מתבצעות מתוך שיקולים פוליטיים, או מתוך שיקולים שאינם ענייניים, חסרת כל ביסוס", אמר מנדלבליט ורמז גם לחקירות ראש הממשלה. "פרקליט המדינה ואני מפקחים כל העת על התקדמות החקירות. אנו עושים זאת הכי מהר שאפשר, אך מבלי לוותר על המקצועיות.
"פעולות החקירה נמשכות במרץ רב, במטרה לבצע את השלמות החקירה הנדרשות בתיקים 1000 ו-2000, ולהביא לסיום קרוב של פעולות החקירה בתיק 4000. מדי פעם אני שומע על פרשנויות כאלה ואחרות לגבי לוחות הזמנים לסיום החקירות ולקבלת החלטות. לא הייתי רוצה לפגוע בפרנסתם של הפרשנים, אבל תנו למשטרה לסיים את עבודתה. לאחר מכן, ההחלטות המשפטיות תתקבלנה בהקדם האפשרי, מתוך שיקולים משפטיים טהורים.
"אני ער לניסיונות לצבוע את ההחלטות בנוגע לתיקי החקירה של ראש הממשלה בצבעים פוליטיים. מצדו האחד של המתרס טוענים כי אנו רודפים אחר תוצאה מסוימת, ומצדו השני של המתרס טוענים כי אנו רודפים אחר תוצאה הפוכה. אלו וגם אלו, טועים ומטעים. הדבר היחיד שאנחנו רודפים אחריו הוא האמת. אותן קריאות, משני צידי המתרס, המייחסות שיקולים זרים כביכול להחלטות של גופי אכיפת החוק, נועדו להשיג מטרה מרכזית ומסוכנת. הן נועדו לערער את אמון הציבור בטוהר השיקולים של גופי אכיפת החוק, ולקעקע את הלגיטימיות של ההחלטות שצפויות להתקבל.
"אסור לנו לתת לזה לקרות. אמון הציבור הוא מרכיב מרכזי וחיוני בעבודתם של גופי אכיפת החוק. אנשי המשטרה והפרקליטות הם משרתי ציבור. גם בימים אלה יש גורמים המנסים לאתגר גם את עצמאותה של מערכת אכיפת החוק ולכרסם בה. אנו נדע לעמוד באתגר".









