"הטכנולוגיה נמצאת בכל תחום בחיינו והיא חרב פיפיות בסחר בבני אדם בכלל ונשים בפרט. היא חלק מהבעיה, אבל היא גם חלק מהפתרון". את הדברים אמרה עו"ד אלכסנדרה קרא ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, במהלך הכנס השנתי של ארגון השופטים הבינלאומי בישראל שהתקיים החודש.
קרא השתתפה במושב מקצועי בנושא "משפט, טכנולוגיה וטובין ציבוריים" במרכז הכנסים של מלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.
במבוא למושב נכתב כי "שני העשורים האחרונים התאפיינו במהפכות טכנולוגיות מהירות – סמארטפונים; פלטפורמות דיגיטליות רחבות היקף (גוגל, פייסבוק, טוויטר); ביג-דאטה; בינה מלאכותית; "האינטרנט של הדברים" וכן הלאה, וביתר שאת בעקבות מגפת הקורונה. הטכנולוגיות החדשות הללו הביאו עמן שפע של אתגרים משפטיים, שאלות ודילמות. האם עלינו להסדיר פלטפורמות דיגיטליות רחבות היקף? כיצד עלינו לטפל בדברי שנאה מקוונים? האם צריך להסדיר אלגוריתמים של בינה מלאכותית? ואיך נוכל למנוע מהאלגוריתמים להפלות אוכלוסיות שונות? אלה שאלות המעסיקות את מערכות המשפט ברחבי העולם ויהפכו נפוצות יותר ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתפתח ותוליד אתגרים חדשים".
לטענת עו"ד קרא העידן של הטכנולוגיה מוביל לכך שסחר בבני אדם מתחיל ברשתות החברתיות, הכל יותר מהיר ולעיתים מתקיים ללא צורך במפגש פיזי כלל. "יותר קל לסוחרי אדם לגייס קורבנות ולהפעיל אותם ברשת.. ברשתות החברתיות ה'סוחר' יכול לתת לה הנחיות, מה לומר בביקורת הגבולות.. גם כרטיסי הטיסה נרכשים און ליין. זו זירה חדשה שצריך להתמודד איתה".
עוד ציינה עו"ד קרא כי הפסיקה של בתי המשפט דנה בשנים האחרונות בטענה של הסניגוריה הציבורית – האם ניתן להרשיע אדם בניצול מיני שהתבצע 'און ליין'. "הפסיקה של בתי המשפט קבעה שיש אפשרות להרשיע".
קרא ציינה כי בישראל החקיקה בתחום של סחר בבני אדם באינטרנט וברשתות החברתיות היא עדכנית. כך למשל, ב-2017 נחקק חוק שקובע כי אם אתר מפרסם תוכן של סחר בבני אדם – ניתן לסגור אותו.
עם זאת, לדבריה, למרות שישראל עדיין מובילה בתחום של הלוחמה בסחר בבני אדם באמצעים טכנולוגיים, ישנו עדיין הקושי המשפטי. "יש קושי להטיל אחריות על פלטפורמות החברתיות שמהוות גורם שלישי. למשל אם רשת חברתית כמו פייסבוק מפרסמת תכנים של סחר בבני אדם או שידול לזנות, נשאלת השאלה המשפטית האם היא אחראית בנושא. השאלה שתמיד נשאלת היא מה הגבול על הטלת אחריות על הרשתות החברתיות?"
לטענת קרא הפתרון שנמצא כרגע הוא "חוק סמכויות למניעת ביצוע עבירות באינטרנט". "החוק נועד לתת מענה, לחסום גישה או להוריד אתרים לפי חמש קטגוריות, אתרי הימורים, אתרי זנות, טרור, תועבה של קטינים וסמים. אם האתר יושב בארץ אנחנו יכולים לבקש להוריד אותו. אם הוא יושב בחו"ל אפשר לעיתים לחסום גישה אליו".
סיפור נוסף שעלה במושב הוא המקרה של טדי נס, שהורשע בשנת 2015 בבית המשפט המחוזי בסחר ובאינוס ילדה גיאורגית בת 12 שהעלה לרשת האינטרנט את תמונותיה. בית המשפט בישראל גזר עליו 16 שנות מאסר.
"עם זאת", הוסיפה, "בשאר העולם ישנה בעיה משמעותית יותר ויש מדינות שלא תמיד החוקים מעודכנים בנושא סחר בבני אדם ברשת האינטרנט".
ראדו קוקו, ממולדובה, עובד במשרד המרכז את תוכנית המאבק בסחר בבני אדם במסגרת אבש״א (ארגון לביטחון ושיתוף פעולה אזורי באירופה), אמר בכנס כי עוד בשנת 2007 נכתב דו"ח שאומר כי טכנולוגיה היא הסיבה העיקרית לתיירות מין. "צריך להכיר שטכנולוגיה המודרנית היא המרכיב המרכזי בתיירות מין וסחר בבני אדם".
עוד ציין ראדו כי החוק הבינלאומי לא ברור. "כאשר התחילו לפעול אתרי האינטרנט לפני כ-25 שנה, אמרו להם שיעשו רגולציות בעצמם. עברו מעל 20 שנה והנושא עדיין לא עודכן. הפלטפורמות הללו עושות רגולציות לעצמן. במדינות רבות אתרי אינטרנט לא מחויבים לדווח שהן מעסיקים קטינים ו מערכות החוק לא יודעות על כך".
