 |
| תודה למתקנים, כמובן שמדובר ברמי סבן ולא גיא חסיד (תמונה בדרך…) |
בית משפט העליון דחה ערר שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב נגד החלטת בית משפט המחוזי, לשחרר בתנאים מגבילים את גיא חסיד, שהוגש נגדו כתב אישום חמור על עבירות סחר בנשים.
ההחלטות של שני בתי המשפט מעוררות מבוכה גדולה בפרקליטות המחוז, שם מוגדר חסיד כאחד מסוחרי הנשים הגדולים ביותר. מדובר בנאשם שמדינת ישראל ערכה אחריו מצוד בינלאומי ממושך, שכלל חיקורי דין בינלאומיים ומגעים דיפלומטים מביכים בין ישראל לטורקיה בימים של מתיחות גואה בין הנשיא ארדואן לבין ראש הממשלה נתניהו, במהלך הנתק הדיפלומטי עקב פרשת המרמרה. מלבד זאת, חסיד הוא השותף הראשי בתיק של רמי סבן, שהורשע ונשפט ל-18 שנות מאסר באחד מגזרי הדין החמורים ביותר שהוטלו בישראל על סוחר נשים.
מישראל לקפריסין
לפי החשד, כבר בסוף שנות התשעים הקימו סבן, חסיד ואחרים רשת בינלאומית ליבוא נשים ממדינות מזרח אירופה לישראל, ואף סחרו בהן מול בעלים של סוכנויות לנערות ליווי, מכוני עיסוי, מועדוני חשפנויות וכדומה. בשלב מסוים אחרי שנת 2006 החלה המשטרה בישראל להכביד את ידה על סוחרי הנשים, והרשת העבירה את מרכז הפעילות שלה לקפריסין הטורקית.
בכתב אישום שהוגש ב-24 לפברואר 2013 נגד חסיד נטען כי יחד עם רמי סבן ואחרים הם פתחו בקפריסין הטורקית מועדון בו עבדו בזנות נשים ממזרח אירופה. בכתב האישום נטען, כי בין נובמבר 2007 עד מרץ 2009 לפחות המועדון פעל במבנה שהם שכרו תמורת 26 אלף דולר בחודש והושקעו בו עוד מאות אלפי דולרים בשיפוץ וקבלת רישיונות. עוד נטען, כי אנשי קשר שעבדו עם סבן איתרו במזרח אירופה נשים ש"מוכנות" לעבוד וסבן שילם להם, על דעתם של חסיד ויתר השותפים, ובכך טוענת הפרקליטות, סחרו כולם בנשים לשם הבאתן לידי מעשי זנות.
לפי כתב האישום, לאחר איתור הנשים הוזמנו להן כרטיסי טיסה בהנחיית סבן, בידיעת חסיד ובמימון השותפים. סך הכל הוטסו למועדון בקפריסין כ-25 נשים ממולדובה, אוזבקיסטן, אוקראינה ורוסיה. לאחר הגעתן נערכו להן בדיקות רפואיות והן החלו "לעבוד" במועדון. כל לקוח שילם 200 דולר עבור "בילוי", הנשים אולצו לעבוד שבעה ימים בשבוע ללא הפוגה, והוטלו עליהן קנסות בגין הפרות משמעת או כאשר ביקשו לעזוב.
לפי כתב האישום, מעורבותו של חסיד בניהול השוטף של המועדון היתה משמעותית ביותר. בהקשר זה נטען, כי הופעלו על הנשים "אמצעי שליטה, פיקוח ומשמעת נוקשים. (חסיד) הרים עליהן את קולו בצעקות, נקט באלימות פיזית כלפי חלק מהנשים, איים עליהן בפגיעה בגופן או בחיי משפחותיהן". בכתב האישום מתואר מקרה ספציפי שהתרחש ב-7 באפריל 2008, באישון לילה, כאשר חסיד ניהל את המועדון. אחת הנשים שנקלעה למצוקה חתכה ורידים בשתי ידיה ופונתה למתקן רפואי. למחרת היום, נטען, הורו לה סבן וחסיד להגיע לעבוד בעל כורחה.
באישום השני נטען, כי בסביבות אוגוסט 2005 הכיר סבן אדם בשם ויצ'סלאב ולדימירוביץ (פלקאץ') המתגורר באוקראינה. פלקאץ' היה אמור לאתר נשים המעוניינות להגיע לישראל ולעבוד בה בזנות. סמוך לחודש יולי 2008, קשר סבן עם פלקאץ', על דעתו של חסיד ויתר השותפים, "לסחור בנשים מאוקראינה לקפריסין וזאת לשם העסקתן בזנות בקפריסין". פלקאץ' נפגש עם שתי נשים מאוקראינה והציע להן לעבוד בזנות בקפריסין והשתיים הסכימו. ב-31 ביולי הגיעו הנשים לשדה התעופה באודסה, על מנת לטוס לאיסטנבול ומשם לקפריסין הטורקית. כאשר הן עוכבו על ידי השלטונות האוקראיניים לתחקיר קצר הן "נמלכו בדעתן ושבו לביתן".
היבואן של הבלרוסים
 |
| הבלרוסים בנתיב נערות הליווי מסיני |
לחסיד מיוחסות עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע: סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, ניסיון לסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות. מטבע הדברים, הפרקליטות ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים, הן מתוקף הראיות לכאורה שנאספו נגדו, בינהן עדויות של נשים ואנשים שעבדו עם הרשת, והן בשל מסוכנותו לציבור והחשש כי יימלט מהארץ לנוכח העונש החמור שהוטל על השותף שלו.
להמחשת המסוכנות והיכולות הבינלאומיות של חסיד הציגה הפרקליטות גם את הרשעתו משנת 2007, אז הוא הורשע בקשירת קשר לביצוע מעשי רצח בישראל. מדובר בתיק המוכר כפרשת הבלרוסים ובו נטען, כי בשנת 2003 חסיד סייע לארגוני הפשע של משפחות אוחנה ואבוטבול להביא מאירופה ולהכניס לישראל דרך נתיב נערות הליווי בסיני את חמשת הבלרוסים שהואשמו בניסיון לחסל את יעקב וניסים אלפרון, עזרא (שוני) גבריאלי ועוד. חסיד הודה אז במתן אמצעים לביצוע פשע, ונדון ל-15 חודשי מאסר. בהמשך הבלרוסים זוכו מניסיונות הרצח שיוחסו להם אולם הורשעו בהחזקת נשק ונשפטו ל-12 שנות מאסר.
בבקשה למעצר עד תום ההליכים בתיק הסחר בנשים נטען, כי בחודש מארס 2009 נעצרו כל המעורבים בפרשה, למעט חסיד אשר שהה בקפריסין ובחר לא לשוב ארצה. משטרת ישראל הוציאה צו מעצר בינלאומי נגדו והוא אכן נעצר ביוני 2011 על ידי השלטונות בקפריסין הטורקית. מאז פעלה ישראל להסגרתו, וגם חסיד ביקש מהטורקים להסגיר אותו לישראל. בשל המצב הדיפלומטי הרעוע בין שתי המדינות, הסגרתו נדחתה, ורק בחודש ינואר יצאו לפועל הליכי ההסגרה והוא הוחזר לישראל.
חסיד היה עצור בכלא הטורקי במשך 19 חודשים. שירות המבחן מונה לבחון עבור בית משפט המחוזי את האפשרות לשחרר אותו בערבות עד סיום המשפט. בתסקיר ניתנה התייחסות לקשיים הרבים שהיו מנת חלקו בכלא הטורקי ולמצוקתו הנפשית כתוצאה מכך, וההמלצה היתה לשחרר אותו למעצר בית אצל הוריו באשקלון תחת ערבויות מתאימות ואיזוק אלקטרוני. בית משפט המחוזי קיבל את ההמלצה, ואף ציין כי בפרשה הקודמת (של הבלרוסים) עמד חסיד במשך שנתיים בכל תנאי השחרור שנקבעו לו.
 |
 |
| עו"ד נס בן נתן | השופט אורי שהם |
בהחלטת השחרור התייחס השופט דוד רוזן מבית משפט המחוזי בחיוב גם לטענה שהעלה הסניגור של חסיד, עו"ד נס בן נתן, על כך שנאשם נוסף בפרשה, גולן אזרד, שוחרר בערבות. בערר לבית המשפט העליון נסב הדיון בעיקר על הסוגייה הזו, שאין להפלות בין נאשמים, ואם נאשם אחד שוחרר בערבות, כך יש לנהוג גם עם הנאשם השני, אלא אם כן נמצאו סיבות מיוחדות לקבלת החלטה אחרת.
הפרקליטות טענה, כי יש להבדיל בין אזרד ששוחרר לבין חסיד, לטענת הפרקליטות אזרד "רק" מימן את פעילות המועדון, בזמן שחסיד היה המנהל בפועל של המועדון בקפריסין. עו"ד בן נתן, חזר וטען כי עיון בכתב האישום נגד הנאשם אשר שוחרר מגלה כי התנהלותו אינה נופלת בחומרתה מזו של מרשו, חסיד. עו"ד בן נתן הראה כי בהקלטות של האזנות סתר עולה בבירור מעמדו הבכיר יותר של המממן.
השופט אורי שהם מבית משפט העליון קיבל את טענות הסניגור: "אין בידי לקבל את טיעונה של העוררת, לפיו חלקו של חסיד בפרשה גדול בהרבה מחלקו של אזרד, אשר פעל מאחורי הקלעים, בהיותו אחד המשקיעים הגדולים במועדון. כשותף בכיר נשמע קולו של אזרד בתהליך קבלת ההחלטות. המאשימה עצמה טענה כי הוא גייס סכום של 138 אלף דולר כהשקעה במועדון, ושמו התנוסס על הסכם השכירות של המועדון, כדי להסתיר את זהותו של סבן ולהעניק לחוזה כסות חוקית.
"אינני סבור כי קיים הבדל של ממש בהתנהלותו של המשיב לעומת זו של אזרד, ויש משמעות רבה לעובדה כי אזרד שוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים, מבלי שהתביעה ערערה. בשים לב לעובדה כי המשיב שהה 19 חודשים בכלא הטורקי והוא נתון במעצר בישראל מזה כארבעה חודשים, נראה כי צדק בית משפט קמא, בהחלטתו לאמץ את המלצות שירות המבחן, באשר לחלופת המעצר שנבדקה על ידו".
באשר לחשש מהימלטותו של חסיד התייחס השופט שהם בהחלטה להסבר נוסף של הנאשם: "אכן נראה כי מדובר בחשש בלתי מבוסס, לאור העובדה כי המשיב דרש לחזור לישראל, בעת שהותו בכלא הטורקי, וקשה להניח כי הוא יסתכן פעם נוספת בהוצאת צו מעצר בינלאומי בעניינו, בעקבות ניסיונו המר בעבר".
