 |
| השופט ד"ר עמי קובו |
התובע, עו"ד אופיר פחימה, טען כי יש להחמיר עם הנאשם בנימוק שהיה הדומיננטי והפיל את הסוהר קורבן. הסנגור, עו"ד אבי אלפסי, טען כי עונשו של נותן השוחד צריך להיות קל מזה של מקבל השוחד, הסוהר, שכבר הורשע ונגזרו עליו 28 חודשי מאסר בפועל, בגין חמישה אישומים. כמו כן טען עו"ד אלפסי כי סעדה סובל מהתנכלויות במאסרו מאחר שגרם לכליאתו של סוהר.
"במקרה דנן, עקרון ההלימה מצביע על צורך בענישה משמעותית, אשר תשקף את חומרת מעשי העבירה שביצע הנאשם, את ריבוי העבירות ואת מידת אשמו של הנאשם", קבע השופט קובו והוסיף: "בעבירות השוחד קיימת חומרה רבה בכך שנפגע העבירה הינו הציבור בכללותו. הפגיעה הינה בהשחתת השירות הציבורי ופגיעה קשה בחוסנו ובתקינותו. פגיעה קשה זו מחייבת התייחסות עונשית הולמת… החדרת הסמים לכלא משפיעה לרעה על התנהגותם של האסירים ופוגעת באפשרות שיקומם. כפי שנקבע לא אחת, גורמי השב"ס נלחמים בתופעה של החדרת הסמים לכלא עקב השלכותיה על החיים בתוך הכלא".
לבסוף גזר השופט על סעדה, שלוש וחצי שנים כאמור, אולם ציין כי רק 28 חודשים ירוצו במצטבר לעונש מאסר אותו הוא מרצה כיום בגין תיק אחר בו הורשע, והיתרה בחופף. בכך השווה לכאורה השופט את עונשו של האסיר המשחד עם עונשו של הסוהר המשוחד. כמו כן גזר השופט על סעדה 11 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 2500 שקל.
