 |
| חומר למחשבה על מוסד עד המדינה. זיידורף בפעולה |
"אני תחמן, אני רמאי, אני נוכל, אני לא משקר, אני רמאי, אני נוכל, אני שקרן, אני תחמן, גנב הכל, אתה יכול לקרוא לי מה שאתה רוצה…" (פטריק מקנטי, 27.5.98, בחקירת משטרה).
פטריק מקנטי מראש העין, לשעבר מאיר זיידורף מפרדס כץ, הוא אולי הביטוי הכי הולם להגדרה "חי בסרט": האיש נהג להציג את עצמו בכזב כאיש רם דרג במערכות ביטחוניות בינלאומיות שונות ובפני הסובבים אותו, זייף מסמכים, התהלך במדים שנראים כמדי צבא זר, החזיק שלא כחוק ברכב קאדילק מפואר, רשם חברה תחת השם "ארגון איחוד מדינות אירופה בע"מ", בדה שיחות טלפון ומכתבים מאנשים רמי דרג כגון הרמטכ"ל וראש השב"כ, והגדיל לעשות כשסיפר שביצע משימות מעבר לקוי האויב.
את הדמות הזאת בנה זיידורף כדי להשיג במרמה כסף, אבל לא רק: הסרט הזה נבנה גם כדי להשיג יחסי מין עם נשים. לבסוף מקנטי נתפס והוגש נגדו כתב אישום חמור שכלל 18 אישומים שונים, שייחסו לו בין היתר מעשי זיוף והתחזות, קבלת כסף ויחסי מין במרמה ואפילו בהלבנת הון. במסגרת הסדר טיעון תוקן כתב האישום, זיידורף הורשע, ונגזרו עליו 10 שנות מאסר.
ההסתבכות 1
זיידורף, כיום בן 40, גדל במשפחה חרדית על קו התפר בין בני ברק לפרדס כץ, למד בישיבות חרדיות והצטיין בלימודיו. למרות זאת הוא התקשה למצוא עצמו במסגרת החרדית, התרחק מהמשפחה ומאורח החיים הדתי, ופנה לאפיקים אחרים.
ככל הידוע, ההסתבכות הראשונה שלו החלה כאשר התחזה לפני יותר מ-15 שנה לקצין חקירות בשב"כ, עצר צעירה, הציג עצמו כאיש בטחון, קיבל ממנה מספר טלפון, החל לקיים עמה קשר רומנטי, שכנע את אחיה למסור לידיו אקדח שהיה שייך לו, וקיבל בדרך דומה אקדח משוטר. הוגש נגדו כתב אישום, אלא שאז ההליכים נגדו הופסקו ונקבע כי הוא זקוק לטיפול במסגרת אשפוז פסיכיאטרי.
לאחר הפרשה הזו עזב זיידורף את הארץ, אבל ביוני 1998 נעצר שוב, והפעם בחשד בחשד להברחה וייבוא של 5 ק"ג הרואין לישראל. העצור הטרי הסכים לשתף פעולה עם המשטרה, ואפילו להעיד במשפט ניסיון רצח של עבריין ישראלי מאוד מפורסם, בתמורה להסכם עד מדינה שיביא לשינוי זהותו וביטול תיק הסמים נגדו. ההסכם נחתם, זיידורף העיד במשפט, אבל השופטים לא התרשמו מהעד של המדינה, הם מתחו ביקורת נוקבת על עדותו הבלתי אמינה וזיכו את הנאשמים, מה שהוביל את הפרקליטות והמשטרה להתנער מההסכמים להגן עליו ולסייע לו בזהותו החדשה, כמאיר מקנטי.
עד המדינה שנזנח, בצדק או שלא, עזב בשנת 1999 את הארץ, שוב לארצות הברית, וגם שם הוא הסתבך, בעבירות גניבה. מאוחר יותר ריצה 27 חודשי מאסר בכלא האמריקאי, לאחר שהשתמש בדרכון מזויף.
תיכף נספר על ההסתבכות של מקנטי בעלילות קצין האו"ם, המארינס ומה לא, אבל תחילה נספר, שלפני כשנתיים החליטו בני משפחתו לסייע לו ולנסות לשקמו. הם השקיעו סכום כסף ופתחו לו עסק של גידול תרנגולים אורגניים בצפון הארץ, שדי הצליח: מקנטי החל להחזיר חובות קטנים אבל אז נעצר וחקירתו הובילה לכתב האישום שעיקריו בפרק הבא.
ההסתבכות 2
לפי אחד האישומים, הקאדילק המפוארת של מקנטי היא בכלל של קרובת משפחה שלו, שנכנסה לארץ כתיירת וייבאה לכאן את המכונית, אולם כשעזבה את ישראל השאירה את הרכב ברשותו של מקנטי, שנהג בו ללא ביטוח חובה תקף, ללא תשלום מכס, ללא רישיון רכב ועוד. זאת עד שנעצר, ב-10 למרץ 2010.
באישום נוסף מסופר כיצד ב-2 לספטמבר 2009 פנתה בחורה מסוימת למקנטי על רקע היכרות קודמת בין אחיה לבינו, בעקבות חתימת ביטול ויזת תייר בדרכונה. הוא הציג עצמו כבעל תפקיד בכיר במערכת הביטחון, ובין היתר, כאחראי על מחלקת אשרות העבודה (ה"גרין קארד") בשגרירות האמריקאית. בשיא הנון-שאלאנט הוא שלף עט, חתם ואפילו הוסיף חותמת מאחת החותמות שלו, ללא סמכות, ממש כאילו הויזה הוחזרה להיות בתוקף.
בכלל, דומה שזיוף היה משהו שמקנטי הכניס לכאורה לשגרת היום: בעת שגר בראש העין, הוא זייף עשרות מסמכים ותעודות, מגיני הוקרה ומכתבים, באופן שבו נשאו את שמו ואת הלוגו של גופי בטחון שונים בארץ ובחו"ל, כשהם נחזים להיראות מסמכים רשמיים ועשויים להטעות. כמו כן זייף מסמכים הנחזים להיראות כמכתבים מבכירים במערכות הביטחון בישראל, עליהם חתם בשם אותם בכירים.
באישום אחר, קרובת משפחה של אשתו של מקנטי התרשמה מאוד יחד עם בעלה מ"תפקידו רם הדרג של מקנטי בנאט"ו" והחליטה להתייעץ איתו כיצד להשקיע כסף שקיבלו ממכירת נכס מקרקעין. מקנטי לא מצמץ כאשר הציע להשקיע את הכספים בבנק זר, בהתאם "לתנאים להם הוא זכאי כדיפלומט". הסכם בינו לבין בני הזוג נחתם, ובחודש יולי 2008 העבירה האישה 846 אלף שקל לאחד מחשבונותיו של מקנטי. בעלה העביר לידי מקנטי 50 אלף דולר.
ואז החלה ההסתבכות: תחילה טען מקנטי שהכסף עוכב ברשות להלבנת הון בבריטניה ובהמשך טען שעוכב בבנק ישראל. הוא הציע לבני הזוג להשתתף במכרז של כלי רכב כדי לפצות אותם על העיכוב, קיבל 4,500 דולר נוספים, וכשביקשה האישה מידע על ההתנהלות הכספית של הפיקדון, נמסר לידיה מסמך מזויף.
באישום נוסף מסופר כיצד מקנטי הוציא במרמה למעלה מ-100 אלף שקל ממנכ"ל חברה העוסקת בהתקנת ציוד בכלי רכב, תוך שהוא מנצל את דמות הקצין מהאו"ם. אישום אחר מספר כיצד רימה בעל עסק לייצור גביעים ומזכרות כשרכש ממנו מיני פריטים עם לוגו האינטרפול אך לא שילם עליהם.
במקרה אחר הציג עצמו מקנטי כאחראי על גיוס אנשים לתוכניות חכירה בבריטניה והוציא במרמה 20 אלף שקל מרואה חשבון מטירה שרצה להגר עם משפחתו לבריטניה. מובן שעבור הכסף קיבל האיש טפסים, קבלות ותעודות, אך הן היו מזויפות.
כושר ההתחזות של מקנטי הלך והתפתח, ולפי אישום אחר, הוא גם התחזה לקצין במארינס שמחזיק במשרד בשגרירות הבריטית בישראל. כך השיג לעצמו 20 אלף שקל נוספים, מבחור שרצה דרכון בריטי והסכים לשלם את הסכום הזה עבור "אגרות". כמובן שתעודת התושב הבריטית שהעביר מקנטי לאיש הייתה מזויפת. והיה גם תושב טירה, ש"ייבא" באמצעות מקנטי מכונית קאדילק מאובזרת לישראל. הוא שילם למעלה מ-300 אלף שקל עבור הרכב, אבל לא ראה אותו מעולם.
בין היתר, רשימת הקורבנות של מקנטי כוללת גם בעל מוסך שהתפתה לשלם 90 אלף שקל עבור חלקי חילוף מיוחדים לקאדילק, אותם לא ראה מעולם; אנשים ש"רכשו" דירות וירטואליות בלונדון תמורת מאות אלפי שקלים. בין הקורבנות גם קב"ט המועצה האזורית גולן, שנתן למקנטי למעלה מ-10,000 שקל כדי לרכוש רכב, אך לא קיבל את הרכב מעולם.
אחד הסיפורים היותר מעניינים בפרשה הוא הסיפור על שוטרת במשטרת ישראל, שהכירה את מקנטי באמצעות קרוב משפחה של אשתו. לפגישה ביניהם הגיע מקנטי בקאדילק עם לוחיות זיהוי זרות ובתוכו תלויים מדים הנחזים להיות מדי צבא זר ועליהם דרגות. ברכב הוצב מתקן עבור נשק ובתוכו כלי הנחזה להיות כלי נשק. הרכב אף אובזר בפנסי משטרה, מכשירי קשר, אנטנות ומערכת כריזה, ואילו מקנטי לבש חליפה כשעל דש הז'קט סיכות שונות.
הוא הציג את עצמו כבעל דרגת אלוף בצבא ארה"ב, כפרוד העובד כנספח צבאי של נאט"ו בישראל מטעם הכח הרב לאומי ותיאר ביקורים שלו בעזה ובמדינות אויב. בתחילת ההיכרות טען מקנטי כי ביכולתו לסדר עבור השוטרת משרה בשגרירות ארה"ב. הם נפגשו במסעדה לשם מילוי טפסים הנדרשים כביכול למשרה זו, אבל השוטרת התאהבה, ועזבה את בן זוגה למענו.
השוטרת לא הייתה היחידה: במועדון בתל אביב פגש מקנטי אישה אחרת, בפניה הציג עצמו כתושב זר, קצין קישור הכוח הרב לאומי של נאט"ו בישראל, האחראי מתוקף תפקידו על כל המזרח התיכון. הוא תיאר בפניה כי איבד את הוריו בגיל צעיר ואומץ על ידי משפחה בישראל, התגייס לצבא ארה"ב, חזר לארץ לפני שנתיים ומתגורר במתחם השגרירות האמריקאית בהרצליה. בהמשך הציג בפניה תעודות מזויפות, טען בפניה שהוא רווק המחפש אישה למטרת נישואין, גרם לה להתאהב בו והשיג גם ממנה במרמה יחסי מין. הוא הפליג והבטיח להתחתן איתה, אבל בשלב כלשהו היא גילתה שהוא נשוי והוא התחייב להתגרש ואף חתם על התחייבות לפצות אותה במידה ולא יקיים את הבטחתו לחתונה. אלא ששני שיקים על סך של למעלה מ-100 אלף שקל לא כובדו על ידי הבנק.
דרך חיים עבריינית
בדיונים בבית המשפט טענה הפרקליטות, באמצעות עו"ד שרון משעל, כי מקנטי הוא נוכל שזו דרכו. אבל הסנגורית, עו"ד אורלי פרייזלר, טענה כי יש לדחות טענה זו, בטענה שהמשטרה היא שהובילה אותו למצב זה, מאחר ולא קיימה הבטחתה לשנות את זהותו.
בפני ההרכב של שלושה שופטים, רות לורך (אב"ד), צבי דותן, עירית וינברג-נוטוביץ , הביע מקנטי חרטה והבטיח לפצות את קורבנותיו, אבל השופטים קבעו: "הנאשם השקיע תחכום, מחשבה, תכנון מוקדם, יצירתיות ואמצעים רבים כדי ליצור לעצמו את הדמות הבטחונית רמת דרג הבדויה והכל על מנת ללכוד ברשתו 13 קורבנות תמימים. הנזק שנגרם אינו רק כספי אלא נזק נפשי בשל האמון הרב שרחשו לו. הקורבנות פתחו בפניו את ביתם וליבם הוא מעל. הנאשם לא בחל באמצעים ופעל ללא מעצורים וללא לאות והצליח לגרוף לכיסו סכומי כסף רבים בהיקף של שני מליון שקל ואף השיג יחסי מין בתרמית.
"הנוכלות, התחמון, הגניבה והמרמה הן דרך חיים עבורו ודרכו הינה דרך חיים עבריינית", הוסיפו השופטים, "רק מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח יעניק לציבור את ההגנה שהוא ראוי לה, מפניו". הם גזרו על מקנטי מלבד 10 שנות מאסר גם 18 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 200 אלף שקל או 20 חודשי מאסר תמורתם, וגם פיצוי למתלוננים, בסך כולל של כשני מיליון שקל.
רב האסירים
הרב של שב"ס בכלא השרון בו שוהה בימים אלה מקנטי העיד בבית המשפט, כי הוא מסייע במדרשת הכלא ללמד 20 אסירים בכל יום. מקנטי, מתברר, חזר שוב בתשובה. למרות זאת, לא קשה להעריך שגם הוא נעצב ללבו כאשר השופטים החליטו לחלט את רכב הקאדילק המפואר שהוזכר כאן כל כך הרבה.
