שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ציון קפאח, דחה את ההחלטה לגבי המשך מעצרו של אריה (ריקו) שירזי למועד אחר. בדיון ארוך שהתקיים היום (רביעי), המשיכו סנגוריו של שירזי, עורכי הדין משה שרמן ושלמה בן אריה, לטעון נגד אמינותו של עד המדינה, ממש כפי שעשו בדיון הקודם שהתקיים ביום שני.
לעומת הסנגורים, התובעת עו"ד דנה אמיר המשיכה לטעון כי יש להאריך את מעצרו של שירזי עד תום ההליכים, "זהו יומו של בית המשפט לבוא להגנת אדם שמעז להתלונן או לבוא להגנת עד מדינה שמאוים על ידי המשיב (שירזי). שחרורו של המשיב יהווה מסר שלילי ועלול לסכן את חייהם של אנשים המבועתים ממנו".
עו"ד שרמן השיב לה על כך: "לפי הסכם עד המדינה הוא במעצר הגנתי כך שאין אפשרות להגיע אליו. הכל שטויות במיץ עגבניות".
יומיים לפני כן טענו הסנגורים כי התיק שבנתה הפרקליטות מבוסס על ההסכם שנערך עם עד המדינה, שהוא למעשה – כך לטענתם – העבריין המרכזי בתיק. בדיון הקראת כתב האישום נגד שירזי, התפתח דין ודברים ארוך בין הסנגורים, לבין התובעת, מנהלת המחלקה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, שטענה כי יש ראיות רבות נגד שירזי".
בכתב האישום שהוגש נגד שירזי על ידי עו"ד אמיר ועוה"ד ליאת בכור, אורי שפיגל ולירון וקנין, נטען לעבירות מס והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים במה שכונה פרשת החשבוניות הפיקטיביות. בין היתר מואשם שירזי כי הוציא חשבוניות פיקטיביות בלמעלה מ-25 מיליון שקל, ובכך סייע לאחרים להתחמק מתשלום מס. בנוסף נטען, כי שירזי התחמק מתשלום מסים בסך של יותר משלושה מיליון שקלים, בעבירות מע"מ ובהלבנת הון של למעלה מ-14.5 מיליון שקלים. יש לציין כי מלבד עבירות המס, שירזי מואשם בשיבוש הליכי משפט ובאיומים. לטענת הפרקליטות, במסגרת החקירה הוא איים בפגיעה פיזית בעד המדינה, כל זאת בנוכחות שוטרים.
כתב האישום מתייחס לשנים 2010-2011, כאשר נטען כי בתקופה זו נתן שירזי הלוואות בריבית קצוצה ללווים וניסה להסתיר את ההלוואות כדי להתחמק מתשלום מסים למע"מ ולמס הכנסה בגין הריביות. עו"ד אמיר טוענת כי שירזי עשה שימוש בחברת לב אנרגיה, בעסק בשם קריסטל ובחברת אלמקס, כאשר עד המדינה היה זה שביצע את העבירות מטעמו של שירזי.
השיטה, כך נטען, פעלה כך: החברות הוציאו חשבוניות מס על שם העוסקים, בהן יירשם בכזב כי העוסקים ביצעו עסקאות עם הלווים. הלווים נפגשו עם שירזי ועד המדינה ואז הוסבר להם כי יקבלו חשבוניות פיקטיביות בגין ההלוואות והריבית, כאשר סכום המע"מ הגלום בחשבוניות שווה לסכום הריבית השבועית או החודשית בגין ההלוואה, או לחלק ממנה.
בפרקליטות טוענים כי באופן זה יכלו הלווים להגדיל באופן פיקטיבי את הוצאותיהם לצורכי מס, לנכות ממס את החשבוניות הפיקטיביות בדיווחים למע"מ, ובפועל להתחמק מתשלומי מסים. שירזי, כך נטען, כי קיבל המחאות לפקודת החברות תוך שהוא מסווה את בעלותו על הכסף, בעוד שלמעשה קיבל את הכסף לידיו.
בין הפרטים שמשכו את מירב תשומת הלב של כתבי הפלילים בזמנו היתה רשימה סודית של הלווים, לגביה נטען כי הוסתרה במקום מסתור בביתו של שירזי. לפי כתב האישום, לאחר מעצרו של שירזי הוא דאג להעלים את הרשימה.
בעוד שבפרקליטות טוענים לשיטתיות טען עו"ד בן אריה כי "אם יש שיטה בתיק זה היא של התביעה. להפיל על בית המשפט 130 קלסרים, ערימות ניירות, זה מתחיל בקול תרועה רמה – והיו כבר בזמן האחרון כמה פרשות כאלה – ומסתיים בקול ענות חלושה במקרה הטוב".
