כתב אישום "חזק" בנתניה

פרקליטות מחוז מרכז, באמצעות עו"ד שרון משעל, הגישה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, כתב אישום נגד ברוך בוקולובסקי (בוקל), שלומי גלאם, לירון חלמיש, יצחק גוואטה, וזוהר אהרוני, בגין סחיטה באיומים. על פי כתב האישום, שמבוסס על חקירה של יאחב"ל, המתלונן לווה מאהרוני מאות אלפי שקלים, תמורת המחאות למועדים דחויים, ולאחר שהחזיר את מרבית חובו נותר חייב כ-70 אלף שקל, אותם לא הסכים להחזיר עד שיקבל חזרה את ההמחאות שאת תמורתן שילם.

לפי הפרקליטות, אהרוני החליט לגבות מהמתלונן סכומי כסף גבוהים מהחוב אשר נותר, ולשם כך פנה אל גואטה, ביקש ממנו לגבות עבורו כסף מהמתלונן. אהרוני מסר לגואטה את צילומי המחאותיו של המתלונן שהיו ברשותו, לרבות אלו שאת תמורתן כבר קיבל, בסך כולל של כ-600 אלף שקל, כדי להגדיל את פירות הסחיטה.

לפי כתב האישום, גואטה פנה אל בוקולובסקי, שפנה אל המתלונן במהלך חודש ינואר 2012, ודרש ממנו לשלם סכום של 400 אלף שקל. כשלא שילם המתלונן, זימנו אותו בוקולובסקי, גואטה ואהרוני לפגישה, שבה השתתפו גלאם וחלמיש, ובה הם דרשו ממנו לשלם, כאשר סירב שדדו ממנו את רכבו. כל החמישה נאשמים בסחיטה באיומים וקשירת קשר לפשע. בוקולובסקי, גלאם וחלמיש מואשמים גם בשוד בנסיבות מחמירות. גואטה מואשם בנהיגה בזמן פסילה.

נאשם מספר 1, ברוך בוקל, נחשב כבר עשר שנים לפחות לאחד העבריינים האגרסיביים בנתניה. הוא "עבד" בשירותו של פרנסואה אבוטבול, אבל גם עם ריקו שירזי, ויקי עטיה ואחרים מהקואליציה השנייה בעיר. מה שמצביע על כך שמדובר בעבריין עצמאי בכיר, במיוחד כאשר כל הקודקודים "נעלמו" מהעיר. את החקירה המהירה ביצעה השלוחה המיוחדת של יאחב"ל בנתניה, שממשיכה לרדוף את שוק ההלוואות הבעייתי בעיר.

מצורף כתב האישום המלא.

בית המשפט המחוזי מחוז מרכז

מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות מחוז מרכז

נגד

הנאשמים:

1. ברוך בן זקי בוקולובסקי (בוקל), יליד 1983

2. שלומי בן ניסים גלאם, יליד 1983

3. לירון בן ויטוריו לחמיש, יליד 1983

4. יצחק בן שמעון גואטה, יליד 1975

5. זוהר בן פנחס אהרוני, יליד 1971

כתב אישום

א. העובדות.

1. במהלך שנת 2011, או בסמוך לכך, מעת לעת, הלווה נאשם 5 לא. (להלן: "המתלונן") סכומי כסף, בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים, וקיבל תמורתם המחאות למועדים דחויים.

2. במהלך תקופה ממושכת, החזיר המתלונן את מרבית חובותיו לנאשם 5 בשיעורים, במזומן, וביטל בהתאם את ההמחאות הרלוונטיות.

3. למרות בקשות המתלונן, הנאשם 5 לא החזיר לידיו את ההמחאות שתשלומן הוסדר. בשל כך, במהלך דצמבר 2011, או בסמוך לכך,הפסיק המתלונן לשלם את חובו לנאשם 5, וחובו לנאשם 5 עמד אותה עת על סך של כ – 70,000 ₪.

4. המתלונן הבהיר לנאשם 5, שיעמוד בתשלום חובו רק לאחר שיקבל לידיו את ההמחאות שאת תמורתן כבר שילם.

5. נאשם 5, אשר כעס על שהמתלונן לא המשיך לשלם לו את חובו, החליט לגבות מהמתלונן סכומי כסף גבוהים מהחוב אשר נותר, וזאת באיומים ובכוח, באמצעות אחרים.

6. לשם כך פנה נאשם 5 במהלך חודש ינואר 2012, או בסמוך לכך, אל נאשם 4, ביודעו כי הוא מקושר לאנשים אלימים, וביקש ממנו לגבות עבורו כסף מהמתלונן, כשהוא יודע שהכסף ייגבה באיומים או בכוח באמצעות נאשם 4 או באמצעות אחרים.

7.נאשם 4 הסכים לבקשה, והשניים קשרו קשר לסחוט את המתלונן באיומים או בכוח (להלן: "הקשר").

8. במסגרת הקשר ולשם קידום תכליתו, מסר נאשם 5 לנאשם 4 את צילומי המחאותיו של המתלונן שהיו ברשותו, לרבות אלו שאת תמורתן כבר קיבל, בסך כולל של כ – 600,000 ₪, כדי להגדיל את פירות הסחיטה (להלן: "צילומי ההמחאות"). 

9. בסמוך לכך, במסגרת הקשר ולשם קידום תכליתו, פנה נאשם 4 אל נאשם 1, וביקש ממנו להניע את המתלונן באיומים או בכוח לשלם לנאשם 5 את חובו כלפיו ולשלם סכומי כסף נוספים, שלא על פי זכות ושלא כדין.

10. נאשם 1 הסכים לבקשת נאשם 4, והשניים קשרו קשר לסחוט את המתלונן בכוח או באיומים.

11. לשם ביצוע הסחיטה, העביר נאשם 4 אל נאשם 1 את צילומי ההמחאות, באמצעותם ביקשו לסחוט מהמתלונן סכומי כסף הגבוהים באופן משמעותי מהסכום אותו הוא חב לנאשם 5.

12. במסגרת הקשר ולשם קידום תכליתו, פנה נאשם 1 אל המתלונן במהלך חודש ינואר 2012, ודרש ממנו לשלם סכום של 400,000 ₪, בעקבות חובו לנאשם 5. המתלונן אמר לנאשם 1, כי חובו מסתכם ב – 70,000 ₪ בלבד, וסירב לשלם את הכסף.

13.בהמשך, פנה המתלונן אל נאשם 5, ושאל מדוע הפנה אליו את נאשם 1, המטיל עליו אימה, ונאשם 5 השיב לו: "רק הם יוציאו ממך את הכסף".

14. עובר ליום 29.1.12, לאחר שהמתלונן לא עמד בתשלום חובו לנאשם 5 ולא נענה לדרישתו של נאשם 1, החליטו נאשמים 1, 4 ו – 5 לזמן את המתלונן לפגישה, במטרה לאיים עליו ולהניע אותו לשלם סכום של 400,000 ₪, שלא על פי זכות ושלא כדין.

15. נאשם 1 פנה לשם כך לנאשמים 2 ו – 3, ושלושתם קשרו קשר לסחוט את המתלונן באיומים, ובאם יסרב לשלם את סכום הכסף אותו ידרשו, לסחוט אותו בכוח ולשדוד ממנו את רכבו, הכל כדי להניעו לשלם סכום של 400,000 ₪.

16. ביום 29.1.12, בשעות הצהריים, הזמין נאשם 1 את המתלונן אל בית הוריו ברח' טהון בנתניה (להלן: "הבית").

17. באותו יום, בסביבות השעה 17:00, או בסמוך לכך, הגיע המתלונן אל רחבת הבית, כשהוא נוהג ברכב מסוג מאזדה, השייך לחברתו ע. (להלן: "רכב המזדה"), שם המתינו לו נאשמים 1 ו – 2, אותם הכיר היכרות מוקדמת כמי שעוסקים בגביית חובות.

18. נאשם 3 ואדם נוסף, שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר") חיכו במקום סמוך לשם ביצוע השוד בפועל, במידה ויסרב המתלונן לשלם את הכסף.

19. נאשמים 1 ו – 2 הטילו על המתלונן אימה בנוכחותם המשותפת, ודרשו ממנו לשלם סכום של 400,000 ₪. המתלונן אמר לנאשמים 1 ו – 2, שחובו לנאשם 5 מסתכם בסכום של כ – 70,000 ₪ בלבד. נאשמים 1 ו – 2 איימו על המתלונן, שישלם את הסכום אותו הם דורשים, או שישאיר ברשותם את רכב המזדה, הכל כדי להניע אותו לשלם את הכסף.

20. המתלונן סירב לשלם, ועמד לנסוע מהמקום. נאשם 2 איים על המתלונן, שאם לא ידאג לכסף, הוא בבעיה.

21. בעקבות סירוב המתלונן לשלם את הכסף ובהתאם לתוכניתם המוקדמת של נאשמים 1, 2 ו – 3, מיד לאחר שהחל המתלונן לנסוע מהמקום, חסם אותו רכב בו היו נאשם 3 ואחר. נאשם 3 והאחר יצאו מהרכב, ומשכו את המתלונן בכוח מרכב המזדה. נאשם 3 או האחר נכנסו לרכב המזדה ונסעו מהמקום, ללא הסכמתו של המתלונן, כשנאשם 2 מכוון את דרכם לחניון סמוך לשם החבאת רכב המזדה.

22. המתלונן נותר במקום ונאלץ להזעיק חבר שהגיע לחלצו.

23. נאשמים 1, 2 ו – 3 נטלו מהמתלונן את רכב המזדה בכוח, כדי להניע אותו לשלם את הכסף, וכשהם מתכוונים בשעת הנטילה לשלול את רכב המזדה מבעליו שלילת קבע.

24. למחרת היום, בתאריך 30.1.12, בשעה 21:00 או בסמוך לכך, בעקבות התערבותם של צדדים שלישיים, ובשל חששם, כי חברתו של המתלונן הגישה תלונה במשטרה על גניבת רכב המזדה, החליטו נאשמים 1, 2 ו – 3 להשיב למתלונן את רכב המזדה.

25. נאשמים 1 ו – 2 הורו לנאשם 4 לקחת את רכב המזדה מהחניון בו הוחבא, ולהשיבו למתלונן.

26. נאשם 4 עשה כדברי נאשמים 1 ו – 2, לקח את רכב המזדה מהחניון ונהג בו עד מקום פגישתו עם המתלונן, למרות שידע, כי רישיון הנהיגה שלו נפסל כדין וכי הפסילה תקפה.

27. במעשיהם המתוארים לעיל, קשרו הנאשמים קשר לביצוע פשע, דהיינו לסחוט את המתלונן באיומים או בכוח.

28. במעשיהם המתוארים לעיל, איימו הנאשמים בצוותא חדא על המתלונן בעל פה ובהתנהגות בפגיעה שלא כדין ברכושו והטילו עליו אימה, הכל כדי להניעו לשלם סכום של 400,000 ₪, אשר אין הוא חייב לשלם.

29. במעשיהם המתוארים לעיל, השתמשו נאשמים 1, 2 ו – 3 בכוח, בצוותא חדא, כדי להניע את המתלונן לשלם את הכסף.

30. במעשיהם המתוארים לעיל, גנבו נאשמים 1, 2 ו – 3 בצוותא חדא את רכב המזדה מהמתלונן, ובשעת מעשה ביצעו מעשה אלימות בו כדי להשיג את הרכב או כדי למנוע התנגדות לגניבתו, כשהם בחבורה.

31. במעשיו המתוארים לעיל, נהג נאשם 4 ברכב המזדה, כשהוא פסול לנהיגה.  

ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

לגבי כל הנאשמים:

1. קשירת קשר לפשע – עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2. סחיטה באיומים בצוותא חדא – עבירה בניגוד לסעיף 428 רישא עם סעיף 29 לחוק העונשין.

לגבי נאשמים 1, 2, 3 בלבד:

3. סחיטה בכוח בצוותא חדא – עבירה בניגוד לסעיף 427(א) רישא עם סעיף 29 לחוק העונשין.

4. שוד בנסיבות מחמירות – עבירה בניגוד לסעיף 402(ב) עם סעיף 29 לחוק העונשין.

לגבי נאשם 4:

5. נהיגה בזמן פסילה –  עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א– 1961.

תל אביב-יפו        13 בפברואר 2012                                           שרון משעל, עו"ד כ' בשבט תשע"ב                                 סגן בפרקליטות מחוז מרכז