הפוסט נכתב ביום שבת, 23 באוקטובר, 2010 בשעה 8:57
השופט הפדרלי מנואל ריאל, אשר מנהל בבית המשפט המחוזי של קליפורניה את התיק בו מואשמים עבריינים ישראלים, בינהם האחים מאיר ויצחק אברג'יל, חי ועקנין וגבי בן הרוש מסובך בעצמו בשערוריית ענק פיננסית.
 |
| החיים הטובים של חי וקנין וגבי בן הרוש והקפולקו |
בחודש מרס אשתקד (2009) כבר ביטל בית המשפט לערעורים בסן פרנסיסקו את גזר הדין של השופט נגד חי ועקנין, שנדון לעשר שנות מאסר על עבירות סחיטה והלבנת הון, בפרשה שבה נאשמים גם האחים מאיר ויצחק אברג'ל, אשר בית משפט המחוזי בירושלים קבע כי הם ברי הסגרה לארצות הברית.
בית המשפט לערעורים בסן פרנסיסקו הורה אז לשופט ריאל לקיים דיון נוסף על העונש, ולחשב מחדש את גובה הפיצויים שנפסקו לשני המתלוננים בפרשת הסחיטה שבתיק, כמיליון דולר. ואכן, השופט ריאל קיים דיון נוסף אבל הוא לא ממש הקשיב לעמדות הצדדים, אלא רק זימן אותם להקראה מחודשת של גזר הדין שלו, וגם הזמין באופן יוצא דופן את עד המדינה בתיק, גבי בן הרוש, כדי שיאזין לגזר הדין שלו.
לפי עדויות של אנשים אשר נכחו בדיון, השופט ריאל הקריא את גזר הדין שלו וכאשר חזר וקבע כי ועקנין ירצה 10 שנות מאסר, בן הרוש שהגיע לדיון עם בני משפחתו מחא כפיים לעיניהם הנדהמות של ועקנין ובני משפחתו.
בשבוע שעבר (אוקטובר 2010) ביטל בית המשפט לערעורים בפעם השנייה את גזר הדין של השופט ריאל נגד ועקנין, והתביעה כבר שוקלת למשוך את האישום, מה שעשוי להביא לזיכוי של ועקנין, ולביטול חלק מהאישומים נגד מאיר ויצחק אברג'ל (ראו פוסט קודם: "התפתחויות מעניינות בתיק האחים אברג'ל").
השופט ריאל ופרשת הגנרל מרכוס
בשנת 2000 הופקדו אצל השופט ריאל בנאמנות, 34.7 מיליון דולר, כספים של שליט הפילפינים לשעבר, הדיקטטור, גנרל פרדיננד מרכוס, שנמלט מארצו ב-1986 וחי בהוואי. אחרי שלוש שנים בגלות נפטר מרכוס והכספים שהותיר הופקדו בשלב מסוים אצל השופט, עד שתוכרע המחלוקת המשפטית בין הדורשים הרבים. בין התובעים נמנים ממשלת הפיליפינים, הבנק הלאומי של המדינה, יורשים של אנשי עסקים פרטיים ו-9539 אזרחים פיליפינים אשר טוענים בתביעה ייצוגית כי הם נוצלו ועונו על ידי הדיקטטור.
ב-2008 הוגשו לבית המשפט העליון של מדינת סן פרנסיסקו עתירות להעביר את ההחלטה בדבר חלוקת הכספים לבתי המשפט של הפיליפינים. בעקבות העתירות הורה בית המשפט להעביר את הכספים מקרן הנאמנות אצל ריאל לבנק מריל לינץ', בו הם הופקדו בתחילה. לפי העיתון "לוס אנג'לס טיימס", בעקבות ההחלטה עורכי הדין של הצדדים נפגשו עם השופט וביקשו לעיין בחשבונות, אבל השופט סיפק להם דף אחד לא מפורט. לפי אותו דיווח, בכל עשר השנים שבהן שלט השופט על הקרן הוא דיווח על שכר טירחה לנאמנים בסך 63,398 דולר, והוצאה נוספת של 4.9 מיליון דולר לתשלומים שהוא סירב לפרט. בתגובה לפניית ה"טיימס" בחודש אפריל 2009 מסר אחד מפקידיו של השופט כי הוא "אינו מגיב על הדברים".
בבדיקה שערכו עורכי הדין מטעם ממשלת הפיליפינים ובנק מריל לינץ', הם גילו דיווח של הקרן מהעשור האחרון, על רכישות ניירות ערך בסך 98 מיליון דולר ועל מכירות ניירות ערך בסך של 118 מיליון דולר, פעולות שמנוגדות לצו בית המשפט אשר אסר על המסחר בנכסי הקרן עד לפסק דין בעניין. "ייתכן שיש עוד 50 או אפילו 60 מיליון דולר שטרם הוחזרו", אמר ל"טיימס", עורך דין קנת' גלר, המייצג את מריל לינץ'.
בעקבות הדברים, עורכי הדין עתרו לבית המשפט לערעורים בסן פרנסיסקו, ודרשו להורות לשופט "למסור להם דיווח מלא על ההשקעות, הרווחים וההפסדים, ולהסביר לאיזה מטרות הועברו הכספים שהיו בפיקוח בית המשפט המחוזי".
העבר של השופט ריאל
בעוד כולם מחכים להתפתחויות החלו העיתונים בארה"ב לנבור בעברו של השופט, שמונה ב-1966 לכל חייו על ידי הנשיא לינדון ג'ונסון. עד מהרה הם מצאו, כי בשנת 2006 הוא כבר הועמד לשימוע לפני הדחה בפני ועדת המשמעת של השופטים, בטרם יועבר הדיון בעניינו לקונגרס (הליך של הדחת שופט פדרלי זהה להליך של הדחת נשיא מכהן, ההדחה הסופית נקבעת על ידי ועדה מיוחדת של הקונגרס).
במקרה הזה נטען נגדו, כי בשנת 2004 הוא ניצל את מעמדו והתערב לפנים משורת הדין לטובת אשה צעירה ויפה שפשטה את הרגל בזמן שהיתה נתונה תחת פיקוחו השיפוטי. ועדת המשמעת, שבה חברים עשרה שופטים רגילים ופדרלים, החליטה ברוב של תשעה כי העדות של ריאל בפניה היתה "לא מדוייקת ומטעה", ובהתנהלותו בתיק היה "משוא פנים".
עם זאת, הוועדה קבעה כי לא הוכח שהיתה מערכת יחסים לא נאותה בין השופט לאשה, והתיק לא הועבר להליך הדחה בקונגרס. על כך מחה נמרצות שופט מבית המשפט לערעורים, שאמר: "חוסר האונים של הוועדה עלול לפגוע בתדמית המערכת המשפטית ובבטחון הציבור ביכולתה לפקח על עצמה".
דיוני הוועדה לא פורסמו אולם הם נחשפו לציבור באינטרנט על ידי עו"ד סטיבן יאגמן מלוס אנג'לס, שייצג בעבר את חי ועקנין בתביעה אזרחית נגד משטרת לוס אנג'לס. באחד הדיונים, הטונים של יאגמן הכעיסו מאוד את השופט ריאל, שהורה לעצור אותו למספר ימים וקנס אותו. יאגמן, מסתבר, לא נותר חייב והוא ממשיך לדרוש את מיצוי הדין עם השופט ריאל.
בינואר 2008, ועדת המשמעת של השופטים חשפה כי לאורך השנים ריאל הואשם 72 פעמים בכך שהוא נותן החלטות שיפוטיות מבלי לנמק, ובשבעה מהמקרים הוא אף נפסל מלכהן במשפטים.
בחודש מרס 2008, עורך הבלוג המשפטי של ה"וול סטריט ג'ורנל", אשבי ג'ונס, דיווח כי השופט ריאל "הועף מתיק בשל עזרה שנתן לתביעה, והתיק הועבר למשפט חוזר". בידיעה צוין כי בהחלטה על משפט חוזר נקבע, כי "השופט מנע משפט הוגן משני נאשמים בתיק פלילי בנושאי בטיחות. הוא התנגד בשיטתיות לממצאי ההגנה, הרבה להתנגד לשאלות הסניגורים, קיבל מהמדינה עובדות וראיות שפסל לפני כן מההגנה, וחקר את העדים כאילו הוא התובע".
חלקים מהסיפור פירסמתי בשנת 2009 ב"ידיעות אחרונות".
