ועדת השחרורים דנה היום (27 יוני) פעם נוספת בבקשת עבריין המין אלון קסטיאל לשחרור מוקדם, כאשר נשארו שמונה חודשים (15 אחוז) אחרונים לתקופת מאסרו. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי פסל את ההחלטה הקודמת עקב שמיעתה של נפגעת עבירה אחת בלבד מתוך ארבע בתיק.
התברר שמתוך שלוש נפגעות אשר לא נשמעו – מה שגרם לביטול החלטת השחרור הקודמת – התייצבה היום נפגעת אחת בלבד אשר ביקשה להשמיע את קולה בוועדה. בנוסף התייצבה נפגעת נוספת – זו אשר אמרה דברה כבר בדיון הקודם לפני חודש בלבד, והיום ביקשה להופיע שוב. הוועדה איפשרה זאת.
באופן יוצא דופן, בלתי נתפס, ביקשו שלוש נשים נוספות – שהמקרה שלהן לא נכלל בכתב האישום וקסטיאל לא הורשע בעניינן – להופיע גם כן בוועדת השחרורים ולטעון נגד שחרורו. במלים אחרות, מדובר בנשים הדורשות מהוועדה למנוע את שחרורו, בשל מעשים שהוא לא הואשם בהם. הפרקליטות, כחלק ממגמה של פופוליזם בתיק, לא התנגדה לבקשתן, "בשל חשיבות מתן האפשרות להביע את אשר על ליבן", כדבריה.
השופטת אריקה פריאל בראש הוועדה, קבעה שנשים אלה אינן נפגעות עבירה על פי חוק ואין להן מעמד של טיעון בוועדה – כפי שטענה הסנגורית של קסטיאל, עו"ד רותם טובול.
לאחר שמיעתן של שתי נפגעות העבירה בוועדה היום – חזרה הוועדה והתפצלה בין שני קולות, כמו בדיון שלפני חודש. דעת הרוב, כאז כן עתה, קובעת שוב כי קסטיאל עתיד להשתחרר בקרוב בשחרור מוקדם. השופטת פריאל וחבר נוסף בוועדה, איש החינוך אורן הרצמן, אימצו את עמדת גורמי הטיפול בשב"ס וברשות לשיקום האסיר כי קסטיאל מיצה את אפשרויות הטיפול בכלא – סיים טיפול במחלקה לטיפול בעברייני מין, השתלב באגף שיקום ואף יוצא לעבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר. והעיקר – חוות הדעת של גורמי הרפואה הפסיכיאטרית מעריכה כי המסוכנות המינית של האסיר נמוכה כיום, לאחר הטיפולים שעבר. יצוין כי כאשר הערכת מסוכנות מינית נקבעת כבינונית או גבוהה, החוק אינו מתיר לוועדה לקצר מאסר.
השופטת פריאל הבהירה בהחלטה כי "המשך המאסר יגרום להפסקת הטיפול, משום שהאסיר סיים את הסל הטיפולי שניתן להעניק לו בין כותלי בית הסוהר. לעומת זאת שחרורו המוקדם יאפשר לשמור על הרצף הטיפולי בתנאים כגון עיכוב יציאה מהארץ, מעצר בית, התייצבות במשטרה ופיקוח מצד הרשות לשיקום האסיר ו-ועדת השחרורים".
מתוך התחשבות בחרדה של נפגעות העבירה, קבעה השופטת כי קסטיאל יורחק בתקופת שחרורו, עד לסיום תקופת המאסר המקורית (עוד שמונה חודשים) מתל אביב, ורש"א (הרשות לשיקום האסיר) תעדכן את התוכנית שהכינה לו בהתאם. "טובת הנפגעות עצמן היא שהאסיר ימשיך בטיפול בתחום עבירותיו וייצא לחופשי בליווי מקצועי ובפיקוח מתאים", קבעה הוועדה. "עם זאת הגענו למסקנה, מתוך התחשבות בחשש הנפגעות פן יפגשו את האסיר בחוצות העיר, כי יש להורות על הרחקתו מהעיר תל אביב". הוועדה קבעה דיון נוסף להצגת תוכנית השחרור המעודכנת.
עם זאת אחת משלושת חברי הוועדה, העובדת הסוציאלית טל גדעוני, הייתה גם הפעם בעמדת התנגדות, עמדת מיעוט בוועדה. בפעם הקודמת, התנגדה לשחרור עקב אי הופעת נפגעות העבירה. היום, כשהתברר ששתיים לא הופיעו מרצונן, היא מצאה צידוק חדש להתנגדות – "אני סבורה שיש לתת משקל מכריע לתחושת החרדה שלהן ובעיקר מהפגיעה האנושה הממשית שתיגרם להן לטענתן בהליכים הטיפוליים הממושכים השונים שהן עוברות עקב פוסט-טראומה". זאת, כאמור כאשר האסיר עתיד להשתחרר בכל מקרה בתוך כחצי שנה (בניכוי שחרור מנהלי).
עמדת הפרקליטות התנגדה אף היא לשחרור, בשל עמדת נפגעות העבירה, למרות ההסכמה שהאסיר עשה את המוטל עליו בתחום הטיפול בבית הסוהר. נוכח זאת, הפרקליטות תשקול להגיש עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי נגד החלטת הרוב בוועדה. השאלה שתעמוד על הפרק היא האם עמדת נפגעות העבירה היא העמדה המכריעה, במלים אחרות – האם לנפגעות עבירה זכות וטו על שחרורו המוקדם של אדם העומד בתנאים לקיצור מאסרו על פי חוק. כזכור קסטיאל הורשע בעבירה אחת של נסיון אינוס, שני מעשים מגונים והטרדה מינית.
עו"ד טובול מסרה בתגובה: "הוועדה בהחלטתה איזנה כראוי בין עמדת נפגעות העבירה לבין שחרורו המוקדם של אלון. אנו מברכים על ההחלטה".
