בית המשפט השלום בירושלים זיכה בתחילת השבוע (15 מאי) את רפ"ק משה אוחיון מאשמה, לאחר שצולם מכה מפגינים ערבים במהלך מבצע שומר חומות בשנה שעברה.
לפי כתב האישום, שהוגש נגד הנאשם באשמה של תקיפת סתם, עולה כי אוחיון שירת במרחב דוד של משטרת מחוז ירושלים. במהלך מבצע "שומר חומות", ב-18 במאי 2021, סמוך לשעה 14:30, התקבל דיווח על הפרות סדר והתקהלות באזור המדרגות בשער שכם. הנאשם שימש כמפקד הכוח המשטרתי שטיפל באירוע.
במהלך האירוע ביקש הנאשם מהמתקהלים להתפזר. המתלונן עמד במקום וצילם את האירוע באמצעות מכשיר טלפון נייד שאחז בידו ולא נענה לקריאות המשטרה. בעקבות אמירה שנשמעה ש"יהיה בלאגן", הנאשם, שעמד במרחק של מספר מטרים מהמתלונן, רץ לכיוונו, וללא כל הצדקה לכאורה, סטר בפניו באמצעות ידו הימנית. ראוי לציין כי למרות שהמתלונן לא הגיש תלונה במח"ש, התביעה כינתה אותו "המתלונן".
בתשובתו לאישום הודה השוטר במרבית הפרטים העובדתיים הנוגעים לאירוע, ובכלל זה בדבר עצם קיומן של הפרות סדר, וטען שבמהלכן נזרקו אבנים. הוא גם הודה כי המתלונן עמד במקום וצילם את האירוע באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שאחז בידו ולא נענה לקריאות להתפזר מהמקום. בנוסף טען הנאשם כי המתלונן היה חלק מהתקהלות שאירעה סביב שוטרים שעצרו חשוד קטין, כי הוא סייע לסיכול המעצר וכי המתלונן הוא שהשמיע את האמירה "היום בלגן, בן שרמוטה, תשמרו על עצמכם".
ראוי לציין כי המתלונן לא העיד במהלך המשפט ואף לא נחקר במח"ש. גם עדי תביעה לא העידו במהלך המשפט והתביעה הסתמכה על הסרטונים ועל מזכרים מתיק החקירה של מח"ש.
במהלך המשפט העיד הנאשם כעד הגנה, וכן העיד מפקד מרחב דוד במשטרה, נצ"מ נתי גור, אשר לא נכח באירוע עצמו, אך תיאר את הלך הרוחות הסוער שאפיין את המרחב באותה תקופה, בשל ריבוי ההתפרעויות בירושלים ובארץ כולה.
השופטת ג'ויה סקפה שפירא זיכתה כאמור את הנאשם תוך שהיא מותחת ביקורת על מח"ש: "על פי עובדות כתב האישום, במהלך הפרות הסדר, הנאשם הורה למתקהלים להתפזר, והם, ובתוכם גם המתלונן, נמנעו מלעשות כן. דהיינו, גם לשיטתה של המאשימה, מעשיו של הנאשם כלפי המתלונן נעשו לאחר שניתנה הוראת פיזור שלא קוימה, ומכאן שקמה לשוטרים שנכחו באירוע סמכות כללית לפזר את מפרי הסדר תוך שימוש בכח סביר. ודוק, האירוע אירע בתוך ריכוז של אוכלוסייה אזרחית, במקום המשמש למסחר, ואשר היו מי ששהו בו לצרכים לגיטימיים ולא לשם הפרות סדר, ועל כן סמכות השימוש בכח קמה רק כלפי מפרי הסדר".
עוד הוסיפה השופטת: "הגם שנעשו ניסיונות לגבות הודעה מהמתלונן במסגרת החקירה במחלקה לחקירות שוטרים בסופו של יום לא נגבתה ממנו הודעה.. מדובר במחדל חקירה, בפרט בשים לב לעובדה כי המתלונן היה עצור במשך ארבעה ימים.. מעשיו של הנאשם, המקיימים את יסודות עבירת התקיפה, לא נעברו בנסיבות שבהן קמה לו הגנת צידוק…במקרה הנוכחי השימוש בכוח היה קצר ורגעי, כלל סטירה אחת על פניו של המתלונן, לאחר פרובוקציה מילולית מצדו, ולא לווה באלימות מילולית או איומים מצדו של הנאשם. אין מדובר באלימות שהיא חמורה, לא כזו שגרמה למתלונן לפציעה או חבלה, והיא ננקטה לפני מעצרו של המתלונן, וממילא לא כאשר הוא היה נתון במשמורת המשטרה".
לסיום אמרה השופטת: "אין כל ספק כי מעשה האלימות של הנאשם כלפי המתלונן היה אסור ומיותר, ואולם מכלול הנסיבות במקרה דנן חייב את מיצוי הדין עם הנאשם במישור המשמעתי, וזאת בהתאם לתבחינים שנקבעו בהנחיה המקצועית המתווה את מדיניות האכיפה בעניין זה. משעה שהמאשימה לא נהגה על פי המדיניות שנקבעה בהנחיה המקצועית שעל פיה היא פועלת, קמה לנאשם הגנה מן הצדק המחייבת את ביטול האישום".
עו"ד איציק כהן שייצג את השוטר: "אני שמח על הזיכוי ועל כך שהצדק יצא לאור. מרשי היה מפקד במהומות בשער שכם עת במצע שומר חומות, המתלונן ניסה לעורר פרובוקציות ולא פלא שלא ניגש אפילו למח"ש להתלונן".
