בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קיבל לאחרונה את תביעתה של סבתא שאיבדה את בתה, והורה על חידוש הקשר בינה לבין נכדיה, בני ארבע ושנתיים וחצי. באמצעות עו"ד ברק לסרי, טענה הסבתא שהאב מסרב לאפשר קשר בין ילדיו לבינה, על אף שמיום לידתם ועד פטירת אמם נטלה הסבתא חלק בגידולם, בישלה, ואף סייעה לבני הזוג כלכלית.
עוד טענה כי בתה סיפרה לה בתקופת אשפוזה, שבעלה נהג כלפיה התנהגות מחפירה, פיזית ומילולית, לא הגיע לבקרה בהוספיס, לא הביא את הקטינים, ובסוף ימיה מנע ממנה לחזור הביתה לימים האחרונים עם המשפחה. הרקע לכל זה, הסבירה הסבתא, הוא סכסוך בין הצדדים באשר לעיזבון האישה/הבת, שהגיע עד לבית המשפט.
מנגד, טען האב באמצעות עו"ד זוהר פשה אלון, כי ליווה את אשתו במסירות אין קץ עד פטירתה, והביא את הילדים לבקר את אמם בהתאם לאילוצים הרפואיים והגנה עליהם מפני מחלות. האב תיאר את התא המשפחתי שהקים עם אשתו כחם ואוהב, ולדבריו חמותו נהגה להתערב ביחסיהם, מה שגרם לקרע בינו לבין התובעת ולריחוק בינה לבין נכדיה, כך שהיא מעולם לא היתה סבתא עבורם. עוד טען, כי חמותו מפנה נגדו טענות חסרות שחר מלאות שנאה, וקיים חשש ממשי שתרעיל את נכדיה נגדו. לפיכך התנגד לחידוש הקשר בינה לבין ילדיו.
השופטת הילה גורביץ שינפלד מינתה עובדת סוציאלית לסדרי דין, כמקובל בתביעות כגון אלה, לקביעת זמני שהות להיפגש עם הצדדים, ולקבלת המלצות והנחיות. העו"ס המליצה לקיים ועדת תסקירים, ולחייב את הצדדים להשתתף בטיפול ממוקד בנושא עיבוד אובדן. בנוסף, הורה בית המשפט מיידית על חידוש הקשר בין הסבתא לנכדיה, וזאת במסגרת תכנית מדורגת ובפיקוח. "מת הורה של קטין", הסבירה, "רשאי בית המשפט, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין".
עוד קבעה השופטת, כי ככל שיעלה חשש שהסבתא מדברת בגנות האב, או באם יתברר שנאמרה על ידה אמירה ביקורתית על אבי הילדים, או שעירבה את הקטינים בסכסוך או בתחושותיה כלפי האב, לא תהסס להפסיק את המפגשים.
