שופט על בקשה להארכת תפוסים: "אמירות המדינה לא מרשימות את בית המשפט"

שתף כתבה עם חברים

צווי הקפאה לחברת נדל"ן החשודה בהלבנת הון, בוטלו. השופט ריכטר: "רשויות המדינה לא לוקחות בחשבון את הפגיעה הנגרמת לחשודים כתוצאה מהימשכות חקירות. מדובר בגורלות, לא בדיני ממון"

"יש צורך לנקוט משנה זהירות כשתוצאות החקירה הן שיתוק כלכלי". השופט דוד שאול גבאי ריכטר (צילום: אתר בתי המשפט)

בקשה של רשות המסים להאריך תוקף החזקה בנכסים של חברת נדל"ן בשל חקירה נגד בעליה בחשד להלבנת הון, נדחתה. הפרקליטות ביקשה שלושה חודשים נוספים כדי לבצע השלמות חקירה ולסיים את לימוד התיק, אולם שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר, סירב. "כפי שכבר ציינתי בתיקים אחרים", כתב, "אמירות כלליות ולא מחייבות של רשויות המדינה אינן מרשימות את בית המשפט, ואין בהן לתת מענה למצוקה אמיתית שנגרמת לחשודים מהימשכותם הבלתי סבירה של הליכים".

במסגרת החקירה, נתפסו חשבונות בנק ומניות החברה, וניתן צו איסור דיספוזיציה בחמישה נכסים שבבעלות החברה. הפרשה החלה ב-2013, בחקירת מע"מ ירושלים נגד אביו של בעלי חברת הנדל"ן, א', שהיה ספק ציוד מחשבים לחברות גדולות. א' נחשד כי הפיץ חשבוניות פיקטיביות ב-180 מיליון שקל, וניכה תשומות מס באמצעות חברות קש. לפי החשד, פירות העבירה הולבנו על ידי האב באמצעות העברת 16 מיליון שקל לעסקי בנו בארצות הברית. מועד ביצוע העבירות לפי הנטען היה בשנים 2007-2010.

בינתיים חזר הבן לארץ, והחל לעסוק בארגון קבוצות רכישה. במסגרת זו נבנה פרויקט נדל"ן בירושלים, ופרויקט נוסף מוקם היום במרכז הארץ. לטענת הבן והחברה שבבעלותו, המיוצגים על ידי עורכי הדין ד"ר איתן פינקלשטיין וניר ישראל, מיזמי הנדל"ן הוקמו באמצעות מימון בנקאי, ואין קשר בין החברה לחברה הקודמת של הבן בארה"ב, לה יוחסו עבירות הלבנת הון. עם זאת, המדינה ביקשה "חילוט בשווי", כפי שמתיר לה החוק, שפירושו חילוט כל נכס בשווי העבירה הנטענת, גם אם אין קשר בין הנכס לעבירה.

חקירת הבן ותפיסת נכסי הנדל"ן בוצעו רק בשנת 2017, ארבע שנים אחרי חקירת האב בגין עבירות המקור בתחום המס, ולאחר שהתיק שכב בפרקליטות תקופה ממושכת. לאחרונה כאמור ביקשה הפרקליטות להאריך את תוקף התפיסה, בטענה שחומר הנהלת החשבונות של עסקי האב הועלם, והחשודים מערימים קשיים.

עו"ד איתן פינקלשטיין עו"ד ניר ישראל

עורכי הדין ישראל ופינקלשטיין ועו"ד אביחי ורדי, המייצגים את האב, טענו כי החלטת בית המשפט תגזור את גורל החברה, ואי שחרור התפוסים יוביל להתמוטטותה, ולפגיעה בלקוחות ובקבלן. "החברה חייבת להחזיר הלוואה של 5.5 מיליון שקל לבנק, ומזה עשרה חודשים לא שולמו ההחזרים עקב הקפאת הנכסים והחשבונות", הבהירו הסנגורים. "זה כדור שלג. אנשים קנו דירות, ועלולים להפסיד את חסכונותיהם". הבן אמר בדיון שנערך בשבוע שעבר: "לקחתי הלוואות במינופים מטורפים, חשבתי שאוכל למחזר ולמכור. 11 חודשים אני לא נושם, דוחקים אותי לנפילה כלכלית בחסות בית המשפט". עו"ד ורדי הוסיף: "אני מבקש שהמדינה תרשום לפניה שתיק שהורתו ב-2007, לא יכול להימשך עד 2018".

השופט ריכטר קיבל את בקשת ההגנה, והורה על ביטול צווי התפיסה. "רמת החשדות לא התחזקה, והמדינה רחוקה מלהכריע לגבי סיום החקירה", קבע. "מצופה מגופי החקירה המקצועיים לדעת להתמודד בצורה מובנית ומוסדרת יותר עם חקירות סבוכות מעין אלו, תוך הקפדה על זכויותיהם של חשודים. מדובר בגורלות, לא רק בדיני ממונות, ויש צורך לנקוט משנה זהירות כאשר תוצאות חקירה הן שיתוק כלכלי".

השופט אף נזף בנציגי רשות המסים על טענתם כי החקירה התעכבה בין היתר עקב החלפת הפרקליט המלווה מספר פעמים. "לטעמי רשויות המדינה אינן לוקחות בחשבון די הצורך את הפגיעה הנגרמת לחשודים כתוצאה מהימשכות חקירות, על החשש מנזק ראייתי הנובע מהימשכות זו, באופן המערער את יכולתם של החשודים להתגונן בצורה אפקטיבית".

עו"ד פינקלשטיין: "בית המשפט הבהיר לרשויות החוקרות ולפרקליטות כי לא ניתן לתפוס לחברה פעילה רכוש באופן המשתק את פעילותה תוך פגיעה בחברה, לקוחותיה וספקיה. כפי שציין בית המשפט, יש להבין כי שאלת המשך תפיסת רכוש במצב כזה אינה רק דיני ממונות, אלא מביאה למצבי קיצון שעולים כדי דיני נפשות ולקריסתן של משפחות".  

עו"ד ישראל: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט, הקובעת מסמרות לגבי אחריות המדינה כלפי גורלם של מי שרכושם נתפס. בית המשפט קבע כי מקום בו נגרם נזק כתוצאה מתפיסת הרכוש מבלי שמבוצעת חקירה אפקטיבית ומבלי שמגובשת עמדת פרקליטות לגבי חקירה שהחלה לפני כחמש שנים, דין הרכוש להשתחרר".

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *