בית המשפט המחוזי בחיפה הטיל עונשי מאסר בפועל על שלושה מארבעה נאשמים בהתעללות קשה בקשישים שחסו בבית האבות "כיפת הזהב" בעיר.
על חוסאם אבו מחמוד הוטלו 18 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי על סך 15 אלף שקלים לאחת המתלוננות, ו-7000 למתלוננת שנייה.
אנדרי קייס נשלח ל-18 חודשי מאסר, ונגזרו עליו גם 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי של 12 אלף שקלים למתלוננת אחת, ו-3000 שקלים למתלוננת אחרת.
על פיטר גוסקוב הוטלו תשעה חודשי מאסר, 6 חודשים על תנאי, ופיצוי בסכום של 5000 שקלים למתלוננת אחת, ו-3000 למתלוננת אחרת.
הנאשמת הרביעית, אינסה שניידר, נשלחה לשישה חודשי עבודות שרות, בכפוף להמלצת הממונה.
שלושת הנאשמים היו כוח עזר בבית האבות הסיעודי "כיפת הזהב", ואילו הנאשמת היתה אחות אחראית במחלקה. במקום שוהים קשישים חסרי ישע שאין מי שידאג להם, ורובם סובלים מבעיות בריאותיות וממגבלות קוגנטיביות ופיזיות.
בהסדר טיעון הודו הארבעה במה שיוחס להם בכתב האישום המתוקן, ממנו עולה התנהלות קשה של הנאשמים. הם התייחסו בגסות ובבוז לקשישים, כאילו היו חפצים, ונקטו כלפיהם אלימות שלא לצורך. כך למשל, בשל סידורי עבודה שהכתיבה שניידר כדי לחסוך עלויות, נקבע כי במשמרת לילה יהיה רק מטפל אחד, על אף הוראת משרד הבריאות כי העברת ממיטה לכסא גלגלים ולהיפך, יבוצעו לפחות על ידי שני אנשים.
כאמור, בגלל סידור העבודה, נהגו השלושה להעביר את הקשישים לפנות בוקר, ולפעמים אף באמצע הלילה, כדי להכין אותם לארוחת הבוקר. כשהקשישים המבוהלים והמבולבלים ניסו להתנגד, הכו אותם הנאשמים, החליפו להם חיתול והלבישו אותם בגסות, תוך טלטולם מצד לצד והטחת על המיטה. משסיימו, העבירו אותם לחדר האוכל, שם לעיתים חיכו הקשישים שעות בכסא גלגלים עד לארוחת הבוקר. כדי למנוע מהם תזוזה, נהגו הנאשמים להכניס מקלות בגלגלי הכסא.
בשלב מסוים החלו להצטבר תלונות של מטופלים ושל בני משפחותיהם, כמו גם של אנשי צוות, לאור הסימנים הכחולים והפגיעות בגופם של הקשישים. התלונות הופנו לשניידר, שהתעלמה מהן ולא דיווחה עליהן. בשל כך היא הורשעה בהפרת חובה של אחראי, הזנחת מושגחים והפרת חובת דיווח. הנאשמים האחרים הורשעו בהתעללות בחסר ישע על ידי אחראי, ובתקיפה בנסיבות מחמירות. קייס הורשע גם באיומים כלפי החוסים.
השופט אמיר טובי פתח את הכרעתו תוך ציון אחריותה של הנהלת בית האבות באירועים. "חלקה של האחריות להתנהלות הקלוקלת העולה מכתב האישום, רובץ לפתחה של ההנהלה", כתב. "זו הנהיגה שיטות עבודה שבחלקן היו בלתי אפשריות, ושלא אחת חייבו את הנאשמים לבצע עבודתם באופן בעייתי הגובל באכזריות והתעללות בקשישים שהיו חתחת טיפולם. הלב נחמץ למראה התנהלות זו".
משם התפנה טובי לנאשמים. "התנהלותו מכוערת, ברוטלית, ובעיקר מבזה", כתב על אבו אחמד. "גסות הרוח והאכזריות שבה נהג הנאשם במטופלים, אין לה הצדקה". על קייס כתב השופט טובי: "מדובר בהתנהגות ברוטלית ואלימה כלפי קשישים חסרי ישע, הגובלת בהתעללות סדיסטית לשמה".
דברים דומים כתב השופט על שני גוסקוב ושניידר, הסביר כי אין מדובר במעידה חד פעמים אלא במסכת אירועים, ולמרות שהביא בחשבון את תסקירי המבחן החיוביים לגבי הנאשמים, היעדר עבר פלילי והודאתם, גם אם המאוחרת, אין מנוס מהעברת מסר בנושא התעללות בקשישים. לאור כל זאת קבע את העונשים שהוטלו על שלושת הנאשמים, וכי גזר דינה המלא של שניידר, שכאמור נידונה לשישה חודשי עבודות שרות ויוצגה על ידי עו"ד רם שחם מהסנגוריה הציבורית, יינתן לאחר קבלת הממונה על עבודות השרות. השופט טובי אף פסק כי אם מי מהמתלוננים שזכו לפיצוי ימות חלילה, יקבלו יורשיו את הכסף.
את אבו אחמד ייצג עו"ד יניב אביטן, את קייס עו"ד יגאל טרובמן, ואת גוסקוב עו"ד ליאור בר זוהר, גם הם מהסנגוריה הציבורית. את שניידר ייצג עו"ד רן שחם.
