תושב אלעד שהוגש נגדו כתב אישום על דקירה של אדם, זוכה אחרי כשנה וחצי על ידי השופט עודד מורנו מבית משפט השלום בפתח תקווה.
התביעה המשטרתית הגישה כתב אישום נגד תושב אלעד (42) בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ופציעה כשעבריין מזויין.
על פי כתב האישום, ב-2020 בנו של הנאשם עבד במסעדה בראשון לציון, ומנהל המסעדה נותר חייב לו 500 שקל עבור עבודתו. הנאשם התקשר לטלפון הנייד של המנהל ודרש לדעת מתי ישולם לו הכסף. המנהל הבטיח שעד יום חמישי הוא ישתדל לשלם.
כעבור כמה ימים התקשר הנאשם בשנית לטלפון הנייד של המנהל שלא ענה לשיחה. כעבור חצי שעה הגיע הנאשם אל הבית של המנהל והחל לצעוק לעברו: "בוא לפה יא בן ז.. אני אז… אותך". המנהל יצא לשוחח עם העובד שלו ובעקבותיו יצא גם אביו, שהתחייב לשלם את החוב עבור בנו. את הנאשם זה לא סיפק. הוא הוציא מכיסו סכין בעלת להב באורך שישה ס"מ והחל להשתולל איתה. כאשר האירוע הסלים, נטען, הנאשם דקר את האבא באזור החזה. המנהל ואביו ניסו למשוך מידיו את הסכין אך אז הנאשם נשך את ידו של המנהל ושרט אותו ביד באמצעות הסכין.
הנאשם, שיוצג על ידי עו"ד אלעד אלימלך, כפר בהשתלשלות שיוחסה בכתב האישום, וכפר גם בגובה החוב הנטען.
לגבי האירוע, הנאשם כפר בהחזקת סכין ובכך שהגיע למקום עם סכין, לטענתו, מרגע שהגיע לבית של המנהל הוא הותקף נמרצות על ידי המנהל, ורק בהתערבות האבא שלו לא נגרם לו נזק.
הנאשם כפר בכל עובדה אשר מיחסת לו דקירה וטען כי מה שקרה הוא, שהנאשם הוא זה שחשש להידקר ורצה לחלץ את עצמו, ויתכן שמכך נגרמה שריטה לאחד מהם.
עוד עמד הסנגור על טענתו להגנה מן הצדק, והצביע על כך שנפגעי העבירה לכאורה, האבא ובנו, פנו למשפחתו של הנאשם על מנת לשבש מהלכי משפט הקשורים לתיק.
במסגרת ההליך המשפטי התקיימו שלוש ישיבות הוכחות והשופט עודד מורנו הסיק מהן חוסר אמון לכל הצדדים בתיק: "כשם שאיני סבור כי יש לקבל את עדותם של הקורבנות וחבריהם בתיק, ניכר היה שיש להם משהו להסתיר, הרי שגם את גרסתו של הנאשם לא ניתן לקבל בשל הפערים הקיימים".
עם זאת, אחד ההיבטים שקידם את הכרעת הדין של השופט היה הקלטות שהגיש לבית המשפט הסנגור אלעד אלימלך, ובהן שיחות בין נפגעי העבירה ומקורבי הנאשם, שיחות שיבוש מובהקות שהמשטרה צירפה לתיק החקירה אבל לא טרחה לחקור את המשתתפים בהן.
השופט אימץ את הביקורת הזו של ההגנה, והוסיף ביקורת משלו על התנהלות היחידה החוקרת: "לא ייתכן שעוד בחודש נובמבר 2020, ימים ספורים לאחר הגשת כתב האישום בתיק זה היו בפני רשויות החקירה ההקלטות…. בית המשפט אומר בזהירות הראויה, שכן הדברים צריכים להיחקר, אבל לכל הפחות קיים בהן חשד סביר לשיבוש מהלכי משפט ורצון לתאם עדויות מצידם (של נפגעי העבירה, פוסטה)".
השופט מורנו הוסיף בהקשר זה: "נשגב מבינתי כיצד אמירות כה בוטות בשיחות טלפון סמוך למועד הגשת כתב אישום, בין המתלונן לבין אשתו של הנאשם, בהן הוא פונה ישירות ומבקש לדבר עם העורך דין, ועולה חשש לתיאום גרסאות, אבל היחידה החוקרת לא מצאה כלל לחקור ולגבות עדות תחת אזהרה… הדבר מעלה תחושה קשה של חוסר הוגנות, גם אם לא מדובר באותה עבירה בדיוק, אך עדיין בהתייחס לאותו אירוע… החקירה בתיק הזה היתה רחוקה מלהיות ממוצאת עד תום.
"באותו הקשר לא ברורה עדותו של השוטר אשר ביצע את השלמת החקירה בתיק… הוא אישר בבית המשפט כי לא הקשיב כלל לשיחות הרלבנטיות טרם חקירתו הנוספת של הנאשם, ולא התפתחו כל כיווני חקירה בהקשר זה".
השופט מורנו, שהודיע על זיכוי הנאשם בתיק לאור טענת הסנגור להגנה מן הצדק, סיים את פסק הדין בכך שאמר: "הדברים מקבלים משנה תוקף עת מסרה התובעת לבית המשפט כי ניתנה הוראה לחקור באזהרה את המתלוננים. חבל עד מאוד שהדבר לא נעשה עוד קודם לכן ובשלבים מוקדמים בהרבה מבהם אנו מצויים היום… מדיון ההוכחות הקודם ב-19 ספטמבר 2021 ועד היום לא נעשה דבר בתיק שיבוש מהלכי המשפט, וחבל שכך….".
השופט הדגיש כי הוא אינו מסכים עם טענת התביעה, שבהקלטות המדוברות יש אמירות על השימוש שעשה הנאשם בסכין, ויש בכך כדי לחזק את גרסת נפגעי העבירה נגדו. "לבית המשפט אין את היכולת לקבוע ממצאי מהימנות (בתיק זה, פוסטה)… עולה תחושה קשה ביותר… לחשד סביר לפיו קיים רצון מצד הקורבנות לשבש מהלכי משפט בתיק זה, והדבר משליך באופן ישיר על היכולת של בית משפט ליתן אמון בגרסתם, וזאת גם בשים לב לסתירות הקיימות".
ממשטרת ישראל נמסר: "הכרעת הדין נבחנת בימים אלה. ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית, הרי שהיא נלמדת ובמידת הצורך מופקים הלקחים הנדרשים בהתאם".
