מה שהתחיל בחדר מדרגות בבניין מגורים בנתניה ונמשך ברחוב, הסתיים ברצח.
כך קבע השבוע בית המשפט המחוזי בלוד, בגזר הדין שניתן נגד סרגי דישלבסקי (35) מנתניה.
כתב האישום שהוגש נגדו גולל אירוע אחד בו רצח דישלבסקי את דר הרחוב (הומלס) ראשיד נייבוליין (56). המניע לרצח, כך טענה הפרקליטות, היתה העובדה שנייבוליין עשה את צרכיו בבניין המגורים שבו מתגורר הנאשם.
על פי כתב האישום המקורי שהוגש באפריל 2020 על ידי עו"ד ליאת גלבוע אמיר בתום חקירת משטרת נתניה, דישלבסקי התגורר בבניין סמוך לכניסה לתחנה המרכזית בעיר, שבפתחו אירע הרצח. נייבולין היה חסר בית שנהג ללון מעת לעת במבואה שבבניין, ולעתים אף עשה בה את צרכיו, למורת רוחו של הנאשם. מהחקירה עולה כי ב-27 במרס נכנס נייבוליין לבניין ושהה במבואה. עוד עולה, כי כמה שעות לאחר מכן הגיע הנאשם לבניין, צעד לעבר המבואה החשוכה, הדליק את הפנס שבטלפון שלו, וכשראה את נייבוליין במקום הורה לו לצאת מהבניין. זה החל לצלוע באיטיות לכיוון היציאה כשהוא נתמך בקיר, ובעודו מדדה לעבר המדרגות היורדות מן הבניין.
הפרקליטות טענה, כי הנאשם הלך בעקבות נייבוליין, התקרב אליו ובעט בו בחוזקה בפלג גופו העליון מאחור. מכתב האישום עולה כי כתוצאה מכך נפל נייבוליין על הרצפה, והנאשם המשיך ובעט בו בחוזקה בעיטות רבות בפלג גופו העליון. לפי כתב האישום, נייבוליין לא הצליח להתרומם, והחל לרדת תוך כדי ישיבה ממדרגה למדרגה בכדי לצאת מהבניין, אך הנאשם שעמד מאחוריו המשיך לבעוט בו בעוצמה רבה בפלג גופו העליון, בגבו, בראשו, בפניו ובעורפו, ובהמשך דחף אותו אל מחוץ לבניין. לטענת הפרקליטות, לאחר מכן יצא הנאשם אחר המנוח לרחוב, הלך בעקבותיו, בעט בו בחוזקה מספר בעיטות נוספות לכיוון עורפו והכה אותו באגרופים מספר פעמים בראשו, בעוד שזה נשען על קיר הבניין. כתוצאה מהמכות, נייבוליין הוטח אל המדרכה.
עוד נטען בזמנו כי בכך לא הסתיים הסיפור: בעוד שנייבוליין היה שרוע על המדרכה חסר אונים ללא נוע, הנאשם ובעט בו בעוצמה רבה מספר רב של בעיטות בראשו ובפניו. לבסוף, כך נטען, דרך בחוזקה על ראשו של המנוח, בעט פעם נוספת בראשו ועלה לדירתו בבניין, כשהוא מותיר את המנוח מתבוסס בדמו על המדרכה. "כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו למנוח פגיעות רבות בפלג הגוף העליון, בפנים ובראש שגרמו למותו", כך לפי כתב האישום.
את התיק מבססת הפרקליטות על תיעוד ממצלמות אבטחה בתוך הבניין ובמצלמת עסק סמוך. שוטרים שהגיעו למקום בדקו את המצלמות ועל בסיס התיעוד איתרו את הנאשם בביתו, והוא זיהה את עצמו בצילומים. לאחר שקשר את עצמו לתקיפה, חזר בו מגרסתו וטען שאינו מזהה את עצמו, טען כי היה שיכור ואינו זוכר את שהתרחש.
כתב האישום חושף כי הנאשם עצמו דיווח למשטרה יומיים לפני הרצח על מטרד לציבור ואמר כי חסר בית ישן בחדר המדרגות, מפריע לתושבי הבניין ועושה את צרכיו במקום. עוד בתיק החקירה גם עדות של חייל המתגורר בבניין, שהעיד כי הנאשם כעס על התנהלותו של המנוח. בידי החוקרים גם חוות דעת מומחה ממנה עולה כי על נעליו של הנאשם נמצא דם של המנוח. מבקשת מעצר עד תום ההליכים שהוגשה נגד דישלבסקי עולה, כי באמתחתו של הנאשם הרשעה בעבירת אלימות שבגינה ריצה מאסר.
לאחר שורה של פגישות בין הפרקליטות לבין סנגוריו, עורכי ה דין אבי כהן ופרידה וול ממשרדו, הוסכם לוותר על עבירת רצח בכוונה תחילה ולהאשים אותו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של רצח באדישות.
עוד הוסכם בין הצדדים כי יוגש תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו של הנאשם. עוד נקבע במסגרת ההסדר כי בבדיקה שנערכה לנאשם כארבע שעות לאחר הרצח נמצא בדמו אלכוהול בכמות של 197 מ"ג, אך אין לדעת האם הנאשם שתה אלכוהול לאחר ביצוע הרצח ולפני בדיקתו.
בדבריו לעונש מסר הנאשם כי הוא מבקש סליחה על מעשיו. הוא ציין שבעת האירוע היה תחת השפעת אלכוהול ואיבד שליטה, וכי הוא מתקשה להתמודד עם העובדה שמעשיו הביאו למותו של אדם אחר. לדבריו, במסגרת ההליך הטיפולי הוא קיבל כלים להתמודדות עם מצבו אך הוא עודנו מצוי בתחילת הדרך לשיקום. הנאשם הבהיר כי הוא יודע שמגיע לו עונש חמור, אך ביקש מבית המשפט להתחשב בו ולאפשר לו לעבור הליך שיקומי שיכלול גמילה מאלכוהול על מנת שיוכל לשנות את דרכיו, כאשר אחת ממטרותיו היא לחדש את הקשר עם בנו.
בית המשפט קבע כי תסקיר שירות המבחן, הראיות לעונש ודברי הנאשם בפנינו מלמדים כי המעשה החמור אותו ביצע גרם לשינוי מחשבתי אצל הנאשם, הוביל אותו להתמסר לטיפול, וכיום קיימת אצלו מוטיבציה רבה לשנות דרכיו.
בטיעונים לעונש עתרה הפרקליטות כי העונש ההולם ינוע בין 23 ל – 27 שנות מאסר. מנגד, סנגוריו עתרו לעונש של שש שנות מאסר, או לכל היותר עד 10 שנות מאסר. בסופו של דבר, השופטים רות לורך, דבורה עטר ועמי קובו, שבחנו את נסיבות התיק, את הפן האישי של הנאשם ופסיקה בתיקים דומים, החליטו לגזור עליו 18 שנות מאסר, לצד מאסרים מותנים.
