בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חייב בשבוע שעבר (9.5) אב בתשלום מזונות של 1500 שקלים עבור בנו, בעל צרכים מיוחדים. זאת, למרות שהאם גרמה לכך שהאב הפסיק לפגוש את בנו, בשל הטרדות ותלונות שווא שהגישה כלפי האב. בית המשפט חייב את האב בתשלום עבור מרבית ההוצאות של הילד, על אף שהוא מרוויח הרבה פחות מהאם.
השניים היו בעבר זוג, ומהקשר ביניהם נולד הילד, כיום בן שש וחצי, המאובחן על הספקטרום האוטיסטי ומקבל קצבת נכות בסך 2,561 שקלים בחודש. התביעה, שהוגשה לפני כשלוש שנים, עמדה על 2300 שקלים, והאב חויב לשלם 1500 שקלים. אולם עם הזמן גדלו סכום ההוצאות עד לכ-8000 שקלים. האם, באמצעות עו"ד סוזי שלו, ביקשה להביא בחשבון את היותה משמורנית יחידה לקטין בעל צרכים מיוחדים, ומתוך שהנתבע הביע עמדתו כי אינו מעוניין בהמשך הקשר עם בנו.
הבעל, שיוצג על ידי עו"ד איילת קיטיביץ קורן, טען כי יש להותיר את הסכום ששילם כל התקופה, קרי 1,500 שקלים בחודש, וכי יש לדחות את התובענה מאחר שיש בקצבת הנכות לספק את כל צרכיו של הקטין. עוד טען האב, כי הוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי של כ-2000 שקלים, וכי עקב פגיעה בידו, חוסר שליטתו בעברית והיעדר הכשרה מקצועית, לא הצליח למצוא עבודה. לכן ביקש לקבוע כי הוא נעדר פוטנציאל השתכרות.
השופטת רות אטדגי–פריאנטה קבעה כי אמנם האב נמנע מלפגוש את בנו עקב הטרדות ותלונות שווא של האם כנגדו, אולם "אין בכך להצדיק הימנעותו הטוטאלית מלראות את בנו". לאחר שבחנה את ההוצאות בגין הטיפולים להם נזקק הילד, המתקזזות מול קצבת הנכות לילד, אותה מקבלת האם, העמידה השופטת את סכום הצרכים הכולל על 1,750 שקלים בחודש.
לסיכום, נדרשה השופטת אטדגי-פריאנטה להכנסות הצדדים. האם, אחות בבית חולים, משתכרת כ-11 אלף שקלים נטו בחודש. בשלב מסוים התברר כי לאם דירה אותה היא משכירה, עובדה שלא צוינה על ידה. כשהתגלתה הדירה, טענה האם כי לא הצליחה להשכיר אותה תקופה ארוכה, אך גם כשהושכרה, לא הציגה בפני בית המשפט הסכם שכירות, שאף הסתירה פיקדון שהופקד בחשבונה ולא נתנה הסבר למשיכת סכומים שהגיעו לכ-120 אלף שקלים.
האב השתכר בזמן הגשת התביעה 6,400 שקלים בחודש, ופוטר בעקבות תאונת עבודה. למרות זאת, העמיד בית המשפט את השתכרותו הפוטנציאלית על 6,600 שקלים. לאור האמור, נפסק כי האב ישלם עבור הילד 1500 שקלים בחודש, הסכום ששילם טרם הגשת התביעה.
