קו ההגנה בתיק נתב"ג: "בר כץ פחדה מאשתו של אפי נוה"

נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת עינת רון, קבעה כי עדויותיהם של אפי נוה ואשתו בר כץ, הנאשמים בגין אי החתמת הדרכון של כץ בביקורת הגבולות וקבלת דבר במרמה בצוותא, יישמעו בדלתיים סגורות, זאת לבקשת הנאשמים מטעמי "צנעת הפרט".
היום (3 פברואר), נשמעה בבית משפט עדותה של בר כץ, בדיון הקודם נשמעה עדותו של נוה, ובדיון שיתקיים בעוד שבועיים תחליט השופטת אילו חלקים של העדויות לחשוף, לאחר שתשמע את עמדותיהם של הצדדים. חסיון דומה ניתן גם לעדויות הוריה של כץ,  שהעידו מטעם ההגנה בדלתיים סגורות, משל היה בבטחון המדינה.

הסנגור עו"ד בועז בן צור ממשרד בן צור קורב ושות' אמר בנאום הפתיחה לפני שמיעת עדי ההגנה כי "מר נוה וגברת כץ היו נתונים לאיומים והטרדות מצד חני נוה, גרושתו של הנאשם, בעיקר בסמוך לנסיעות שלהם לחו"ל". על רקע זה לדבריו נולדה הפרשה מ"נסיבות אנושיות" לאור פחדה של כץ מפני חני נוה, שעמד בבסיס המעשה, כשראש לשכת עורכי הדין מסר לזוגתו החדשה את כרטיס הגייט-פאס  (אישור החתמת דרכון) שלו, כאשר הוא בעצמו מנסה "לדלג" על המחסום בביקורת ביציאה ובכניסה לישראל.

עו"ד בן צור כפר בטענת הפרקליטות כי לאפי נוה היה מניע כלכלי-אישי, למנוע את רישומה של בר כץ, אז חברתו, בנסיעה המשותפת לחו"ל, מחשש שזה יפגע בתיק הגירושין שלו מול אשתו. "לא היתה שום תועלת, ושום קשר להליך הגירושין", טען עו"ד בן צור בדברי הפתיחה, כל המעשה היה רק מתוך היענות למצוקה האישית של כץ. למעשה, הפרקליטות נכשלה בבקשתה להוכיח קשר ישיר לתביעת הגירושין של חני נוה, כבר לאחר תפיסתם של נוה וכץ בשדה התעופה. חוקר משטרה נשלח אז לשופט עם בקשה לקבלת צו לקבלת חומרים מהליך הגירושין החסוי בבית המשפט לענייני משפחה, ובית המשפט דחה את הבקשה ולא אפשר עיון בחומרים בתיק; מה שלא מנע מהפרקליטות להאשים את הנאשמים בעבירה של קבלת דבר במרמה.

מלבד בר כץ, העידו היום בבית המשפט עוד שני עדים מטעם ההגנה, שוטרים לשעבר. הראשון, אריה סמיונוב שהיה חוקר במרחב ירקון, ולאחר מכן בתחנת המשטרה בנתב"ג בתקופה הרלוונטית, אך לא חקר את נוה או כץ.

סמיונוב העיד כי עד למקרה של נוה וכץ, אזרחים ישראלים שהיו נתפסים "גונבים את הגבול" ללא החתמת דרכון, ולא היתה להם עילה פלילית (צו מעצר או עיכוב יציאה) – כלל לא היו נחקרים.

"ההנחיה היתה כשמדובר באזרחים ישראלים בנסיבות דומות, לא להביא אותם למשטרה בכלל", אמר סמיונוב. "משרד הפנים היה מטפל בהם. הם לא היו מובאים לתחנה. אחרי המקרה של אפי נוה, כמובן השתנו הנהלים. כל דבר כזה אמרו לעצור. זו ההנחיה שקיבלתי מקצינת החקירות. לפני אפי נוה – לא היו מתייחסים".

לדברי סמיונוב, היו אפילו מקרים חמורים יותר שלא טופלו: "קודם לכן באנו עם תיקים של זיוף (דרכונים) ועניינים חמורים וזה לא עניין אותם. זה היה בעייתי לחקור אותם ולקבל ימים ולהגיש כתבי אישום".

לדברי החוקר סמיונוב, אחרי המקרה של אפי נוה, הגיע הפרקליט רועי רייס שמנהל את התיק, לתחנה בנתב"ג וביקש לבדוק את כל המקרים הדומים. "הוא דיבר לקדם תיקים של מקרים דומים, של כניסות לישראל שלא כחוק. להגיש כתבי אישום. קצינת החקירות רפ"ק רוני שדה הנחתה אחרי השיחה איתו (עם הפרקליט) להחמיר, כל דבר לעצור, אפילו לכלוא".

סמיונוב הוא החוקר שנשלח לבית המשפט לענייני משפחה, אחרי האירוע, עם הבקשה לקבלת הצו לקבל מסמכים מתיק הגירושין של נוה, בקשה שנדחתה כאמור על ידי השופט.

עו"ד בן צור: "זה דבר חריג שנעשה כאן (בשליחות הפרקליטות)? האם הגשת בקשות דומות מהסוג הזה במקרים דומים?"
סמיונוב: "לא" (מצחקק).
עו"ד רייס בחקירה נגדית לסמיונוב: "האם מוזר לך אם אגיד שכן נפתחו תיקים (פליליים דומים) בתקופה שלך?  למשל אדם שמציג גייט-פס של אחר ו'עובד' על הבקר. אדם שמשתחל אחרי אחר, אדם שקופץ מעל השער?
סמיונוב: "כן, היה מקרה של מישהו שהוא עבריין נמלט…".
עו"ד רייס: "בתקופה שאתה שירתת ,לפני המקרה של אפי נוה, נפתחו חקירות, ובתי משפט הרשיעו והטילו עונשים. זה מוזר לך?"
סמיונוב: "מקרים כאלה שאתה מתאר, היו רק כאשר ישראלים הבריחו עובדים זרים בנתב"ג".

עו"ד רייס הציג ארבעה כתבי אישום, שהוגשו לטענתו כנגד ישראלים שביצעו עבירה דומה לכאורה כמו נוה וכץ, כאשר לא היתה כל מניעה חוקית לכניסתם או יציאתם מהארץ.
סמיונוב בתגובה אמר כי באותם כתבי אישום, צויין כי זהותו של האדם אשר עבר את העבירה יחד עם הנאשם,  כלומר האדם שהוברח במעבר הגבול – "אינה ידועה למאשימה", משום שהוא הספיק להיעלם ולא נתפס . "כאשר אני רואה את המילה 'זהותו אינה ידועה', זה הרי ברור שהנאשם באותו מקרה הכניס אזרח זר, זה לא אזרח ישראלי".
רייס טען כי מדובר בספקולציה: "כך אתה מכיר את העבודה של התביעות בישראל?".
סמיונוב: "אני מכיר את המשטרה והפרקליטות בהרבה תיקים, גם בנתב"ג. לא הכל ישר. תיעדו כבר משטרה, בואו נטפל בתיקים האלה והשאר נגנוז. בואו נלך לפרקליטות ונסגור 100 תיקים תוך שעה. יש גם דברים כאלה… מדיניות האכיפה משתנה לפי רוח הציבור".

עדת הגנה נוספת היתה עו"ד אורנה סרויה, שהיתה קצינת חקירות במנהלת ההגירה, ולפני כן במשטרה שעסקה שנים רבות בעבירות במערך ביקורת הגבולות.
סרויה: "במשך כל השנים שעסקתי בתחום זה, מעולם לא הגשתי כתב אישום אחד על עבירה של אי הצגת דרכון, כאשר זו עבירה יחידנית. כשאין עבירות שמתווספות לעבירת הכניסה, כמו קבלת דבר במרמה, כשמבריחים זרים או זיוף דרכון, לא מעמידים לדין. זה נראה לי תקדימי ובררני".
עו"ד רייס: "כמי שעסקה בתחום האכיפה, האם תשובתך היתה משתנה, אם ראית מישהו שלא רק פעם אחת עבר בצורה לא חוקית, אלא כמה פעמים? האם יש הבדל בין מי שעשה משהו בספונטניות, לבין מי שעשה את זה באופן מושכל כדי למנוע רישום, בדרך שיכולה להועיל לו בחייו הפרטיים?"
סרויה: "אני אומרת שעבירה של אי הצגת דרכון מעולם לא נאכפה בתקופתי".

לשאלת השופטת רון, אישרה סרויה שלא שירתה בפועל בנתב"ג, להבדיל מהסמכתה, אלא במעברי גבול אחרים, אך האכיפה בכל מעברי הגבול זהה. בשנת 2015 היא פרשה מהמשטרה, בשנת 2017 סיימה התמחות והוסמכה כעו"ד. ראש הלשכה דאז אפי נוה העניק לה תעודה, אך לדבריה היא אינה מכירה אותו אישית.