בית המשפט לנוער דחה לאחרונה (29.4) את בקשתו של קטין לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו בשל הגנה מן הצדק, וטענת הכורח (לנהוג בצורה מסויימת).
הקטין הואשם, יחד עם אביו, בתקיפה של שניים או יותר, ובאמצעות עו"ד מירי פרידמן, טען כי הפחד מאביו הוא שגרם לו לבצע את המעשה.
לפי כתב האישום, בצהרי ה-20 בפברואר 2016 הלך המתלונן לתומו ברחוב בן יהודה בתל אביב, כשלפתע ניגשו אליו הנאשם ואביו, והטיחו בו: "למה אתה מסתובב פה, חתיכת כושי?". האב אף שבר את משקפי המתלונן. האב המשיך לקלל ולהשפיל את המתלונן, והחל להכות אותו, ואף הורה לבנו לעשות כן.
עו"ד פרידמן טענה כי למעשה הקטין הוא קורבן של האב, שהשליט טרור בבית ואף הורשע בעבירות של אלימות במשפחה. לדבריה, מערכת רווית אלימות כזו, שבה גדל הקטין, השפיעה עליו, ובאירוע התקיפה היה מוכרח לבצע את אשר פקד עליו אביו, בשל חששו ממנו.
"הנאשם סבל מאלימות רבה", נטען, "פחד פחד מוות מאביו, לא יכול היה להתנגד לו, ולכן נאלץ בעל כורחו לפעול כפי שפעל…למעשה, אם היה בורח, לא היה לו לאן לחזור". בנסיבות אלה, הוסיפה, האינטרס הציבורי הוא להגן על הקטין, לסייע לו ולא לפתוח נגדו בהליכים פליליים, ולכן יש כאן הגנה מן הצדק.
נציג התביעה, עו"ד עדי הרן מהפרקליטות, הבהיר כי אין די לטעון טענת הכורח, וכי יש להוכיח אותה ולא לטעון בעלמא. "מדבריו של הנאשם עצמו במשטרה, לא עולה כל חשש מאביו…", הדגיש. דווקא טענות הנאשם על כי שימש בביתו מגן לבני המשפחה מול האב, המשיך עו"ד הרן, מוכיחות כי לא היה נתון למרותו, ואף העזר לעצור אותו כשנקט באלימות. "מכאן שברור שהדבר היה צריך לקרות גם מחוץ לבית, ברחוב. הנאשם יכול היה לעצור את אביו, או למצער, לא להשתתף אלא לברוח".
השופט נעם שילו קיבל את עמדת התביעה."הטענה כי הנאשם לא יכול היה לחזור לביתו היא טענה בעלמא…מה גם שהוברר לי כי בבית התערב הנאשם בהגנה על אימו…"כתב בהחלטתו. "בנוסף, לא ראיתי כל איום …שכביכול הופנה כלפי הנאשם באופן מידי. גם אם נכון שספג אלימות מתמשכת בבית הוריו…הרי שיכול היה לברוח מהמקום ולא להשתתף בתקיפה נמשכת בעלת מספר שלבים".
באשר להגנה מן הצדק, המשיך השופט שילו, "לא מצאתי כי בנסיבות אלה…מדובר בפעולה של הרשות שיש בה משום שערורייה באופן קיצוני, ולא מצאתי כי עליי להתערב". כאמור דחה השופט את בקשתו של הקטין, והותיר אותו בכתב האישום.
