בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה בשבוע שעבר (14.3) גבר בן 43, תושב העיר, שהואשם באיומים כלפי גרושתו ובן זוגה הנוכחי. זאת מחמת הספק, שנתמך במחדלי חקירה של המשטרה.
מדובר בתיק שמתנהל מאפריל 2011, עת הוגש כתב האישום נגד האיש. מהדברים עולה כי בהסכם הגירושים בין השניים, הורים לארבע בנות, נקבע כי אם האישה תתחתן, היא לא תתגורר עם בדירתם המשותפת עם בן זוגה החדש.
לפי כתב האישום, ב-3 באוקטובר 2010 הגיע הנאשם לדירה, מצא בה את החבר של גרושתו, והתקשר למשטרה בטענה כי האישה מפירה את ההסכם. השוטר שקיבל את הקריאה סבר כי אין מקום לשלוח ניידת, וניסה להרגיע את השניים. שלא בטובתו, השוטר הזה עוד ישחק תפקיד מרכזי בתיק.
מכל מקום, בשלב הזה איים הנאשם כי יפעל בדרכים שלו וכי בפעם הבאה שימצא את השניים בדירה הוא ידקור אותם. כאן עזבו המתלונן והנאשם את המקום, וכשהיו למטה, נטען כי הגרוש שב ואיים על החבר הנוכחי.
באישום נוסף נטען כי יומיים לאחר מכן איים הנאשם על גרושתו בטלפון, לאחר שסירבה לבקשתו לראות את אחת מבנותיהם, כשאמר לה כי "יטפל בה בדרכים משלו".
ב-27 ביולי 2017 הכריעה שופטת בית משפט השלום יעל פרדלסקי בתיק. היא הבהירה מיד כי זיכתה את הנאשם מהאישום השני, שכן התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו. לאחר מכן התפנתה לסעיף הראשון, וקבעה כי הגנתו של הנאשם נפגעה בשל מחדלי חקירה. "אי זימון השוטר לעדות ואי הגשת דיסק המכיל את הקלטת השיחה בין השוטר, הנאשם והמתלוננת, מהווים מחדל חקירה שיש בו כדי לקפח את הגנת הנאשם", כתבה בהחלטתה. למרות זאת, ולאחר שהסבירה כי מחדלי חקירה אינו ערובה לזיכוי, החליטה השופטת פרדלסקי להרשיע את הנאשם בעבירה אחת של איומים.
הסנגורית, עו"ד סיון כהן, ערערה על ההחלטה למחוזי בטענה מדובר בנאשם אנאלפבית, שמשתמש בלשון עממית, וכי דבריו כוונו לכך שינקוט בהליכים משפטיים כנגד המתלוננים. עוד העלתה עו"ד כהן את עדויותיהם המבולבלות והסותרות של המתלוננים, ולבסוף התמקדה במחדל החקירה הבסיסי – היעדר הקלטת השיחה עם השוטר, ראיה שיכלה להוביל לזיכוי.
השופטים דבורה ברלינר' מרים דיסקין ושי יניב בחנו את החומר שהובא בפניהם, והמליצו לתביעה לקבל את עמדת הסנגורית. "הנימוקים להמלצתנו ניתנו בהרחבה בדיון שלפנינו, והם נשענים רובם ככולם על כך…שההרשעה נשענת בסופו של דבר על דברים שאמר המערער במשטרה, שאינם משתקפים מכתב האישום…", הסבירו בהחלטתם.
לאחר הסכמת התביעה, זיכו השופטים את הנאשם מחמת הספק.
