ממלא מקום וסגן ראש עיריית ירושלים, מאיר תורג'מן, המתמודד לראשות העיר בבחירות הקרובות, נעצר בחשד לקבלת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה ועבירות מס.
תורג'מן חשוד כי קשר קשר עברייני לקבלה ומתן של טובות הנאה עם אנשי עסקים ויזמים: משה הבא, בעל מלון הבוטיק "כורש" הסמוך לעיר העתיקה, ודודו אברהם ואלון סעדון, מבעלי אולם האירועים "ארטימיסיה" שבשכונת תלפיות. כן נעצר גם איציק תורג'מן, בנו של מ"מ ראש העיר, החשוד בתיווך לשוחד.
תורג'מן (64) הוא יו"ר ועדת תכנון ובנייה המקומית, חבר מועצת העיר במשך כ-20 שנה, איש ליכוד וחבר סיעתו של ראש העיר ניר ברקת. לפני שנכנס לפוליטיקה, היה תורג'מן קצין חקירות ראשי בשירותי הכבאות. בהמשך היה ראש המינהל הקהילתי בשכונת גילה.
משה הבא (67), בעל חברת הנדל"ן "גנוס", היה לפני שנים סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ויו"ר בזק בינלאומי, ומאז רכש מהלכים פוליטיים. במאי 2017 נחקר הבא גם בפרשת אריה דרעי הנחקרת בלהב 433 וברשות המסים. במוקד הפרשה נחקר נתיב הכספים שתרמו אנשי עסקים לעמותת "מפעלות שמחה" בראשות יפה דרעי, ולפי החשד מדובר בתרומות פיקטיביות שהולבנו.
עד השנים האחרונות היה הבא פעיל ציבורית לצד עסקיו הפרטיים, והיה חבר בוועדת גרונאו לבחינת שוק התקשורת. הבא הוא בעל הון: בשנת 2016 כאשר רכש 5 אחוז ממניות חברת "כלכלית ירושלים" (אשר היתה בעבר בשליטת אליעזר פישמן), פורסם כי שווי מניותיו 85 מיליון שקל.
על העובדה הבאה אין מחלוקת: הבא העמיד ערבות אישית של מאות אלפי שקלים להלוואה בנקאית שלקח חבר המועצה תורג'מן לפני בחירות 2013, כאשר תורג'מן היה עדיין באופוזיציה לראש העיר. עו"ד בעז בן צור, סנגורו של הבא, טוען כי הוא "נוהג לסייע באופן תדיר לאנשים שנקלעים למצוקה כלכלית".
אחרי הבחירות האחרונות, הפך תורג'מן לחבר הקואליציה העירונית, ובשנת 2015 מונה כיו"ר הוועדה לתכנון ובנייה. והנה קץ': תורג'מן לא עמד בהחזר ההלוואה הבנקאית, והבנק מימש חלק מהערבות שנתן הבא בסך 200 אלף שקל. עו"ד בן צור טען כי הבא שלח מכתבי דרישה לתורג'מן בסוף 2016 ובתחילת 2017, כאשר נודע לו לתדהמתו כי תורג'מן לא פרע את ההלוואה. בכך, לטענתו, ניטל העוקץ מטענת השוחד.
חוקרי יאח"ה-להב 433 קושרים מצדם את הערבות והעברה כספית נוספת של הבא לכאורה לתורג'מן, לקידום הליכי האישור של "מלון כורש". המלון, הסמוך לקניון ממילא, נפתח בשנה האחרונה. המלון ממוקם במבנה היסטורי עתיק, שיועד לשימור. באפריל 2016 דווח בגלי צה"ל בזמן אמת על מעורבותו החריגה לכאורה של תורג'מן במתן היתרים למלון ובקידום בקשות של היזם הבא, כנגד חוות דעתם של אנשי מחלקת שימור בעיריה.
לפי הפרסום מ-2016, תורג'מן סייע לכאורה במתן אישורים שקידמו את הכשרת הנכס והשבחתו. לפי הדיווח בגלי צה"ל, תורג'מן התעמת עם אנשי מחלקת השימור העירונית שהתנגדו לפריצת פתחים ופגיעה במבנה הארכיטקטוני. נטען כי תורג'מן איים על אנשי מחלקת שימור : "אין לכם זכות קיום".
בשלב כלשהו הוציא מהנדס העיר צו להפסקת העבודות במתחם. בהמשך היועץ המשפטי של העיריה הורה לתורג'מן לחדול מעיסוק בענייניהם של היזם הבא ומספר אנשי עסקים נוספים, בשל קשר אישי וניגודי אינטרסים. בשעתו פורסם כי ההנחיה לתורג'מן כללה הימנעות גם מהשתתפות בדיונים בענייניהם של ידידיו, איש העסקים רמי לוי (חבר המועצה) ושל היזם שלמה דרעי, אחיו של השר אריה דרעי, שקידם תוכניות בנייה.
עו"ד איתן פלג, סנגורו של תורג'מן, אמר בבית המשפט כי "מרשו טוען בתוקף לחפותו ובטוח בניקיון כפיו". תורג'מן קיבל את "המלצת בית המשפט" להאריך את מעצרו בארבעה ימים עד 15 במרס, זאת מאחר ואין לו מה להסתיר. גם להבא ולחשודים נוספים הוארך המעצר במספר ימים זהה. בין העצורים דוד קליינר, שכיר של הבא. סנגורו, עו"ד עמית בר הדגיש כי "הוא לא בעל ההון ולא בעל השלטון", בשונה משני האחרים.
חשוד נוסף שנעצר הוא דוד אברהם, מבעלי אולם האירועים "ארטימיסיה". שותף נוסף בבעלות על האולם יובא להארכת מעצר ביום שלישי. בעלי האולם חשודים אף הם במתן שוחד וטובות הנאה שוות-כסף לממלא מקום ראש העיר.
בספטמבר האחרון ערך תורג'מן אירוע הרמת כוסית לכבוד השנה החדשה באולם. לאירוע הוזמנו 1500 מכובדים, ביניהם שרים, חברי כנסת, פוליטיקאים מקומיים ויזמים. עו"ד רועי אטיאס, סנגורם של בעלי האולם אומר כי לטענתם תורג'מן שילם מחיר מלא על האירוע, אותו ניצל כדי להכריז על כוונותיו העתידיות להתמודד על ראשות העיר.
לפני כשנתיים ביקשו בעלי האולם, אברהם ושותפו, לבצע שיפוץ וחיפוי. תורג'מן, על פי החשד, סייע בידם בקידום ההיתר לביצוע העבודות, במתן הקלות ובביצוע קיצורי דרך בירוקרטיים, בעלי ערך כלכלי. עו"ד אטיאס טען כי בעלי האולם לא קיבלו מתורג'מן דבר שלא היו אמורים לקבל. "ההליכים הבירוקרטים בישראל הם מהגרועים בעולם", אמר עו"ד אטיאס בבית המשפט, אך לדבריו היזמים צלחו ועדה בעיריה ועברו משוכה נוספת בדמות היועץ המשפטי של העיריה, שלפי טענתם אישר את כל ההליכים שתורג'מן כביכול סייע בקידומם. בעלי האולם מכחישים תמורה למתת כלשהו.
עו"ד אטיאס: "ההליך הבירוקרטי בישראל, בתחום המוניציפלי, מסורבל באופן קיצוני והדברים ידועים. קידום ההליכים הללו בדרגים הגבוהים, ככל שקיימים, הינם מבורכים וראויים להערכה רבה, ככל שהם ניתנים שלא בניגוד לחוק. היחידה החוקרת אינה טוענת ולו ברמז, שקודם אישור או רישיון שלא היה צריך להינתן. אלא זריזות ההליך שהתרחש 'מהר מדי' הוא מעורר החשד שהקידום הזה נעשה בגין תמורה אסורה. מאידך אנחנו בטוחים במאת האחוזים, שבדיקת המשטרה תלמד כי הכל נעשה כדת וכדין. לא היה כאן שום 'תן וקח' חלילה כמו שנטען לגבי חשודים אחרים, וממילא ללקוחות שאני מייצג אין ולא הייתה שום מוטיבציה לשלם עבור מה שמגיע להם מלכתחילה".
עדכון 13.3
בית משפט השלום בראשון לציון האריך גם את מעצרם של אלון סעדון מבעלי אולם ארטימיסיה ושל איציק תורג'מן, עד יום חמישי 15 במרס. סעדון מיוצג על ידי עו"ד אטיאס ותורג'מן על ידי עו"ד יניב שגב.
החשד הנוסף שנחשף היום הוא כי מאיר תורג'מן ובנו איציק ערכו ארבעה כנסים וישיבות לפעילי המטה שלו לקראת הבחירות באולמי ארטמיסיה, בחודשים האחרונים. לפי החשד, תורג'מן לא שילם על כך לבעלי האולם, כאשר מנגד כאמור הוא קידם וטיפל בבקשות שונות שלהם למתן אישורים לחריגות בניה. לטענת המשטרה, הקשר שנוצר שנוצר בין בעלי האולם לתורג'מן הוא קשר פסול.
איציק תורג'מן חשוד בתיווך לשוחד. עו"ד שגב טען כי אירוח כנסים עם פעילים באולם אינו מהווה עדיין עבירה על חוק מימון בחירות, משום שהדיווח על פי חוק אמור להיערך לאחר הבחירות. בנוסף, טענת השוחד מוכחשת. עו"ד שגב מסר: "מקוה שהיחידה החוקרת תפיק את המתבקש מדברי בית המשפט במהלך הדיון ותשקול לשחרר את איציק בהקדם".
עדכון 15.3
מעצרם של מאיר ואיציק תורג'מן ושל משה הבא הוארך עד 19.3
באשר לקשר בין הבא למאיר תורג'מן אמר הטוען המשטרתי: "בימים שעברו מאז תחילת החקירה התגבש החשד והתבהרה התמונה ביתר שאת. התמונה היא של איש עסקים שנותן טובת הנאה מוחשית וממשית לאיש ציבור בתמורה לקידום אינטרסים ששוויים רב. ללא התערבותו של תורג'מן יתכן שמלון כורש לא היה נבנה.
"אנחנו מדברים על ערבות בסך 200 אלף שקל שנתן הבא להלוואה שלקח תורג'מן בשנת 2013. בשנת 2015 הבנק מימש את הערובה והזרים 200 אלף שקל לחשבונו של תורג'מן, סכום שעד עתה לא הוחזר ולא נתבע".
נציג המשטרה הוסיף כי נחקרים חשדות נוספים נגד תורג'מן, ובכולם דפוס לכאורה של עשיית עסקים פרטיים עם יזמים שהוא מטפל בבקשותיהם בכובעו הציבורי. עניין אחד הוא רכישת תלושי שי ב-10,000 שקל לנזקקים לקראת ראש השנה מרשת רמי לוי. תורג'מן טוען כי רכש את התלושים מטעם בית כנסת בו הוא פעיל. לפי הסדר ניגוד עניינים עליו חתום תורג'מן, עליו להימנע מכל מגע בעיריה מול עסקי רמי לוי, אך לטענת המשטרה הוא הפר את ההסכם והמשיך להיות מעורב בטיפול בפרויקטים שונים של לוי. חברת רמי לוי הודיעה היום כי "רמי לוי, בעל השליטה בחברה, המכהן כדירקטור ומנכ"ל, נחקר בעניין ובשלב זה לא זומן לחקירה נוספת".
הסנגור עו"ד איתן פלג: "לפי שיחות שהוטחו בתורג'מן, אנו יודעים שהאזינו לו במשך זמן רב. איך ידו של איש במשטרה לא רעדה כאשר כל הרכוש שיש לו והוא אינו רב, נתפס עוד לפני תחילת החקירה. אשתו הלכה לקנות תרופות, העבירה כרטיס אשראי והוא לא עבר".
הבן, איציק תורג'מן נחקר בחשד שקידם אינטרסים של אנשי עסקים שפנו אליו, בעיריה וקישר אותם אל אביו. איציק מועסק בחנות חומרי בנייה ו"עשה זאת בעצמך". מאיר תורג'מן חשוד כי קידם למעסיק של איציק תוכנית בנייה. איציק חשוד כי קיבל תמורה כספית עבור תיווך עסקה למעסיק. איציק חשוד גם בעבירות מסים. הסנגור עו"ד יניב שגב מחה על כך שהמשטרה מנעה מאיציק את זכות ההיוועצות מספר פעמים כאשר ביקש לדבר עם עורך דינו, בטענה כי הם שוחחו ביום הראשון לחקירה וכי יוכל להיפגש עם הסנגור רק בבית המעצר. "לא יעלה על הדעת בשיטת המשפט שלנו, שיגידו לבן אדם – התייעצת עם עורך דין בתחילת הדרך, לא מגיע לך עוד, זו המדיניות שלנו". השופט מיכלס לא התייחס לטענה בפרוטוקול הארכת המעצר.
בתוך כך, בעלי אולם ארטימסיה שוחררו בהסכמה.
