העותרים שדרשו את הקטנת הצפיפות והגדלת שטח המחיה לאסירים בבתי הסוהר, ועתירתם התקבלה על ידי בג"צ, הגישו את תשובתם לבקשת המדינה לדחות את מועד יישום פסק הדין ב-10 שנים נוספות עד 2027.
בתשובתם, האגודה לזכויות האזרח והקליניקות לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים, באמצעות עורכי הדין אן סוצ'יו, עודד פלר וד"ר סיגל שהב, כותבים כי "אין לקבל את הפער העצום בין לוח הזמנים שהקצה בית המשפט להפסקת הפגיעה הקשה בזכויות היסוד של אסירים ועצורים בישראל לבין זה שהמדינה מבקשת לאמץ. עיון בבקשת המשיבים מעלה את הרושם, כי לא הפנימו את העובדה שההליך הסתיים. לשיטתם אפשר להמשיך ולהציג בפני בית המשפט תכניות להקלה על הצפיפות בבתי הסוהר בטווח הרחוק, בדיוק כפי שעשו לפני מתן פסק הדין. המדינה מבקשת מבית המשפט להשלים עם קיומה של מערכת כליאה שבה מרבית העצורים והאסירים שוהים בתנאי מחייה בלתי חוקתיים למשך עשור נוסף".
המדינה, לטענת העותרים, העלתה שוב ושוב טענות בדבר הנטל הצפוי מן העתירה, אך השופט אליקים רובינשטיין דחה זאת וכתב: "השלכות הכרעתנו ברורות", תוך פירוט מספר אפשרויות העומדות בפני המדינה למימוש פסק הדין, "בלוח הזמנים ובהתאם לצו המוחלט". "כעת, חוזרים המשיבים על הטענות שנדחו ובמקום להקצות 4.5 מ"ר לכל אסיר בתוך שנה וחצי מבקשים לעשות זאת בתוך 10 שנים. ומה בעניין יישום אבן הדרך הראשונה בלוח הזמנים שקבע בית המשפט, הבטחת שלושה מ"ר לכל אסיר ועצור עד חודש מרץ 2018? המשיבים מתעלמים משלב זה לחלוטין. המדינה מפרה ומבזה את פסק הדין משלא בוצעה כל פעולה ולא ננקטו צעדי חירום".
לטענת עורכי הדין שהב, סוצ'יו ופלר, "התוכנית שמוצגת כעת לבית המשפט כפתרון ארוך טווח לבעיית הצפיפות היא תכנית 'על תנאי' רצופה מכשולים והתניות. כך, למשל, המדינה טוענת ש'קיימת סבירות' כי כ-1,800 מתוך 6,000 האסירים הדרושים כדי לקיים במלואו את פסק הדין יתפנו 'כך יש לקוות' כבר בתוך כשנה ממועד 'יישום החלטת הממשלה'. מתי צפוי יישום החלטת הממשלה? לא ברור. בהקשר זה ראוי להזכיר, כי הצעת החוק להארכת עבודות השירות משישה לתשעה חודשים עברה בקריאה ראשונה כבר בנובמבר 2016 ועד היום עדיין לא התקדמה לשלבי החקיקה הבאים. על כל אלה יש להוסיף, כי לפי נתוני משרד ראש הממשלה 35 אחוז מהחלטות הממשלה אינן מבוצעות".
עוד נאמר בבקשה כי "המשיבים מבקשים להלך אימים על בית המשפט ולהציג שתי חלופות בלבד: בניית מקומות כליאה נוספים או שחרור המוני, אך קיימות דרכים רבות אחרות להפחית את מספר האסירים באופן מיידי, בלי לסכן את שלום הציבור. כך, לדוגמה, הפחתת מספר המעצרים ושימוש בחלופות למעצר היא דרך פעולה מרכזית שהמשיבים נמנעו לחלוטין מלהזכיר, אף על פי שעצורים מהווים כיום 30 אחוז מכלל הכלואים. מקומם, שהמדינה המתינה מלוא פרק הזמן שניתן לביצוע השלב הראשון של הצו, הבטחת שטח מחיה של 3 מ"ר עד מרץ 2018 , מבלי שנקטו בפעולה כלשהי ליישום הדרגתי שלו.
"נזכיר, כי קיימת הסכמה במשפט הבינלאומי כי החזקת אסירים מתחת לשלושה מ"ר מפרה את האיסור על ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה. בפועל, מבקשים המשיבים את אישור בית המשפט להמשיך ולהימנע מהבטחת סטנדרט מינימלי כלשהו עד לשנת 2027 כך שלא תהיה כל מניעה להמשיך ולהחזיק אסירים בשטח של 2.5 מ"ר ואף למטה מכך, כפי שנהוג כיום בחלק גדול ממתקני הכליאה. העותרים יבקשו כי בית המשפט לא ייתן למשיבים היתר להוסיף ולפגוע בליבת כבוד האדם", מסכמים העותרים בתשובתם.
