הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות בעניינם של אור קדושים (29) ושלמה אלקבץ (26) והחמיר את עונשם של השניים – שהורשעו במעורבות בירי – לשמונה שנות מאסר.
תחילה הואשמו השניים בניסיון רצח. בכתב האישום המקורי נטען בזמנו כי השניים קשרו לרצוח את עומר שוסטר ושמואל אקנין, על רקע לא ידוע. ב-21 במרץ 2016 הם הגיעו רכובים על אופנוע ומצוידים באקדח לרחוב הגת בחולון, שם שהו שני ה"יעדים" ברכב של שוסטר. לפי האישום, רוכבי האופנוע חלפו סמוך לרכב וקדושים – שישב מאחור על האופנוע – ירה קליע אחד שחדר לחזהו של שוסטר. לאחר מכן רוכבי האופנוע נמלטו, בעוד ששוסטר פונה לבית החולים, שם נזקק לניתוח חירום תחת הרדמה כללית.
סנגוריהם דאז של הנאשמים – עורכי הדין אלי כהן, גיא פרידמן, אסף טל, איריס טוביאנה וגליה אלפסי – הגיעו להסדר עם הפרקליטות במסגרתו תוקן כתב האישום, כך שהנאשמים הורשעו ב"חבלה בכוונה מחמירה", קשירת קשר לפשע, שיבוש הליכי משפט ונשיאת נשק. קדושים הורשע גם בהפרת תנאי שחרור. רפאל אלבז, שהואשם אף הוא בתיק, הורשע בסיוע לאחר מעשה ובשיבוש הליכי משפט. הפרקליטות עתרה להטיל על שני הנאשמים המרכזיים שבע עד 12 שנות מאסר, אך בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על קדושים שש שנות מאסר ואילו על אלקבץ גזר חמש שנים ועוד תשעה חודשים (העונש גילם בתוכו הפעלת מאסר על תנאי בתיק אחר). על אלבז נגזרו שישה חודשי עבודות שירות בלבד.
לכתבה על הסדר הטיעון וגזרי הדין בבית המשפט המחוזי – לחצו כאן.
בפרקליטות לא השלימו עם העונש המקל וערערו לבית המשפט העליון. במקביל, עורכי הדין ניר דוד וגיא פרידמן הגישו בשמם של קדושים ואלקבץ ערעור על חומרת העונש. המדינה טענה כי העונשים אינם משקפים את הענישה הראויה, וכי לא היה מקום להשית על אלקבץ עונש קל יותר מזה של קדושים. המדינה הדגישה את עברם הפלילי הכבד של השניים. הסנגורים הדגישו את שיתוף הפעולה של הנאשמים ואת ההליך הטיפולי שהם עוברים מאחורי הסורגים.
השופטים עוזי פוגלמן, דוד מינץ ויוסף אלרון הגיעו למסקנה כי יש להחמיר בעונשם של הנאשמים. "מדובר באירוע ירי מתוכנן ומחושב לעבר פלג גופו העליון של המתלונן שבוצע בשעות הצהריים באזור מגורים, לאחר תכנון מדוקדק, תוך שימוש באופנוע גנוב והימלטות שכללה שליחת אדם שלישי להסתיר את עקבותיהם של המשיבים", צוין בהחלטת השופטים, "הגם שלמרבה המזל לא נגרמה תוצאה חמורה יותר, הפגיעה במתלונן הייתה קשה: חורים בקיבה ונזקים משמעותיים בסרעפת ובכבד, שהצריכו כריתת חלק מן הכבד בניתוח".
לדברי השופטים, תקרת העונש ההולם צריכה להיות 10 שנות מאסר לפחות, אולם למרות זאת הם לקחו בחשבון את הודאת הנאשמים ולפיכך העמידו את עונשם על שמונה שנות מאסר בפועל לכל אחד מהם, בניכוי ימי מעצרם. בכך למעשה נדחה הערעור שהגישו סנגורי הנאשמים.
