העבריינים הצעירים בחולון ידועים כמי שפורצים את כל הגבולות ולא מהססים לחסל אחד את השני על עניינים של מה בכך לעיתים, גם אם מדובר בחברים קרובים ביותר. אבל בחקירה של ימ"ר תל אביב בפיקודו של סנ"צ אבי גולדשטיין התברר כי הרצח של יוסי שריקי ב-15 לינואר שבר עוד שיא. הצעיר בן ה-30, נשוי ואב, שפחד מאוד מקבוצה יריבה שדרשה להצר את צעדיו. הוא סיפר על כך להוריו, ואף ביקש מאביו להתלוות אליו לפגישה עם העבריין שאול פרץ, מה שלא מנע את החיסול של הבן אל מול עיניו של אביו.
הסיפור הזה נחשף הבוקר לראשונה, במסגרת שני כתבי אישום שהוגשו נגד שישה נאשמים (23 פברואר).
כתב אישום אחד הוגש נגד שאול פרץ, משה בן שמחון, ויוסף חיים ויצמן הנאשמים בעבירות של רצח תוך ביצוע עבירה של סחיטה בכוח וקשירת קשר לפשע. הנאשם הנוסף עדיאל לויאן מואשם בהחזקת נשק ותחמושת, ומתן אמצעי לביצוע פשע.
כתב אישום נפרד הוגש נגד שותפיהם בשלב ביצוע העבירה וב-30 הימים הראשונים למעצר, ע"מ ונ"ח, שהחליטו לשתף פעולה עם המשטרה למרות שהם נאשמים ברצח וקשירת קשר לפשע, וללא הסכם עדי מדינה.
 |
 |
 |
שוק ההלוואות הקטנות
על פי כתב האישום, במסגרת עיסוקו של פרץ במתן הלוואות וגביית חובות הוא נהג להטיל על בן שמחון, ויצמן, מיארה ונ"ח משימות שונות אותן ביצעו עבורו ובשליחותו. בין היתר שימש נ"ח כנהג של פרץ, ואילו ע"מ, ויצמן ובן שמחון נהגו לאבטח את פרץ בפגישותיו השונות.
לפי כתב האישום, פרץ ביקש לפגוע במנוח ולסחוט ממנו סכום של 150 אלף שקל על רקע קשרים עם העבריין דניאל זרוג אשר שפוט לשבע שנות מאסר. בין פרץ לזרוג יש סכסוך מתמשך וארוך שנים במהלכו פרץ נפגע קשה בעבר. שריקי המנוח היה מצוי בקשרי חברות עם זרוג, אבל היה מיודד גם עם פרץ, שנפגש איתו לאחרונה מספר פעמים ודרש ממנו לנתק את קשריו עם זרוג שבכלא. דרישותיו של פרץ גרמו לשריקי לחששות וחרדות, שעליהן סיפר להוריו ולאשתו.
מכתב האישום עולה, כי על רקע קשריו של שריקי עם זרוג החליט פרץ לסחוט את שריקי, התוכנית היתה לירות עליו ואז לדרוש ממנו לשלם 150 אלף שקל. כדי להוציא את תוכניתו אל הפועל, נטען, פרץ קשר קשר עם בן שמחון, ויצמן ע"מ ונ"ח, וב-14 לינואר פרץ התקשר בעצמו לשריקי וקבע להיפגש עימו למחרת.
ב- 15 בינואר, הגיעו פרץ, ע"מ, ויצמן ובן שמחון אל ביתו של לויאן לצורך תכנון ביצוע תוכניתם לפגוע בשריקי. במפגש הזה, נטען, לויאן מסר לפרץ אקדח ותחמושת בנוכחותם של ע"מ ונ"ח, ולבקשת פרץ מסר לו לויאן גם בגדים כהים. סמוך לשעה 18:30 נפגשו כולם בבית אמו של פרץ בתל אביב, שם הוא שב והדריך את ויצמן ובן שמחון בפרטי התוכנית, נקבע כי פרץ בן שמחון, לויאן ו"ע"מ יגיעו ברכב לפגישה עם שריקי, ואילו ויצמן ובן שמחון יגיעו בהפתעה על גבי אופנוע, ויצמן הנהג ובן שמחון יירה בשריקי ברגליו. במעמד הזה, נטען, פרץ מסר להם את האקדח וסייע להם ללבוש את פריטי הלבוש הכהים שארגן להם.
סמוך לשעה 19:45 שוחח פרץ עם המנוח וקבע עימו להיפגש בסמוך לבית הוריו. לאחר מכן נטען, כי פרץ הורה לנ"ח להסיע אותו ואת ע"מ אל מקום המפגש. כאשר הם הגיעו אל המקום המתוכנן ונפגשו עם שריקי, אביו של שריקי המתין מטרים ספורים מהמקום לבקשת בנו אשר חשש מהמפגש הזה. בתחילת הפגישה ביקש פרץ משריקי כי ימסור את הטלפון הנייד שלו לאביו ושריקי ביצע את דרישתו.
בשלב זה, מתואר בכתב האישום, הגיעו למקום ויצמן ובן שמחון רכובים על קטנוע טימקס שלוחית הזיהוי שלו הוסתרה. עם הגעתם מיהרו פרץ וע"מ להיכנס לרכב, בעוד המנוח אשר הבחין בטימקס החשוד חצה בריצה את הכביש בניסיון להימלט לכיוון אביו. בשלב זה, נטען, בן שמחון ירד מהקטנוע וירה שלושה כדורים לעבר פלג גופו התחתון של שריקי, כאשר אחד הכדורים פגע ברגלו והשני בבטנו.
ויצמן ובן שמחון נמלטו על גבי הקטנוע, אך נעצרו בסמוך על ידי המשטרה. פרץ, נ"ח וע"מ נמלטו ברכב לאור יהודה ונעצרו רק מאוחר יותר. שריקי פונה לבית חולים וולפסון במצב קשה, אך זמן קצר לאחר מכן נפטר מפצעיו.
השתיקה שהופרה
בתחילת החקירה שתקו כל ששת החשודים, אולם סמוך ליום ה-30 נשברו שניים מהם, ע"מ ונ"ח, אשר היו ברכב של פרץ. בעדויות שלהם, שניתנו ללא הסכמי עד מדינה, הם קשרו את עצמם לקשירת הקשר והמפגש, ותיארו בפירוט את חלקם של האחרים בתוכנית. השניים גם ביצעו עימותים עם ארבעת הנאשמים האחרים במהלכם הטיחו בהם את השתלשלות האירועים לפרטי פרטים, כפי שגם סיפרו לפני כן לחוקרי המשטרה.
מה שעוד מחזק את התשתית הראייתית נגד הנאשמים היא העובדה כי שני האופנוענים, ויצמן ובן שמחון, נעצרו במקום ביצוע הרצח וברשותם הנשק ממנו נורה למוות שריקי. בפירוט הראיות נטען כי נמצאה התאמה בליסטית בין האקדח שנתפס לבין הקליעים שנורו לעברו של שריקי.
מעבר לעדויות של שני השותפים לקשר, יש בתיק את עדות הראייה של האב השכול, ובנוסף, בני משפחתו של המנוח זיהו את פרץ וע"מ כמי שנפגשו עימו סמוך לביצוע הרצח. הוריו של המנוח גם מסרו עדות בה הם סיפרו על הפחד של בנם מפניו של פרץ בתקופה שקדמה לביצוע הרצח.
 |
 |
בידי המשטרה דו"חות מעקב מבצעיים של העוקבים הסמויים אחרי פרץ אשר תיארו את אירוע הירי אותו לא הצליחו לסכל, חרף שהותם סמוך מאוד לחבורה.
מהאזנות הסתר ונתוני התקשורת בתיק עולה כי פרץ ניסה להיפגש עם שריקי במשך מספר ימים לפני ביצוע הרצח. עוד ברשות החוקרים, איכונים טלפונים המצביעים על נוכחות כלל הנאשמים בביתו של לויאן בצהרי יום הרצח, ועל שהותו של פרץ במשך שעות ארוכות בחברתם של שני עדי התביעה.
האופנוע עליו רכבו הנאשמים ויצמן ובן שמחון בעת ביצוע העבירה תועד מספר פעמים כאשר הוא חוסם את החנייה בבניין מגוריו של פרץ.
הנאשמים שאול פרץ, משה בן שמחון, יוסף חיים ויצמן ודיאל לויאן הקפידו לשמור על זכות השתיקה.
עורכי הדין שחר חצרוני, תמיר סננס, שי פנדו וניר אייזנברג, שמייצגים את שאול פרץ ועדיאל לויאן, מסרו בתגובה: "החשודים אותם אנחנו מייצגים לא לקחו חלק באירוע הירי, אחד מהם שהה באותה עת במעצר בית על פי החלטה שיפוטית, והאחר לא קשור למותו של המנוח כפי שיתברר בהמשך בבית המשפט".
עו"ד ניר זנו המייצג את בן שמחון מסר בתגובה: "כתב האישום ובקשת המעצר הוגשו היום. מטבע הדברים נוכל להתייחס באופן רציני למיוחס לאחר שנעיין בחומר הראיות. יחד עם זאת, וחרף העובדה שמרשנו מכחיש מכל וכל מעורבות באירוע, ניתן לומר כבר עתה כי על פניו לא ברור אף כיצד כתב האישום מייחס לנאשמים עבירת רצח, מקום שבו עוד בשלב מעצר הימים הבנו כי שני עדי התביעה המרכזיים סותרים ראייתית ומשפטית כל כוונה שכזאת".
עו"ד אייל אוחיון המייצג את ויצמן לא מסר תגובה.
