ערב חג הפסח חוקק חוק עונש מוות למחבלים, חוק אליו נגרר ראש הממשלה נתניהו שלא רצה להצביע עבורו. בפסטיבל המתוזמר של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לא נותרה לראש הממשלה ברירה אחרת.
באחד המהלכים השנויים במחלוקת של השנים האחרונות החוק מבקש לקבוע עונש מוות למחבל שביצע רצח בכוונת תחילה במסגרת פעילות טרור.
עיון בחוק מוביל למסקנה שסוגיות הליבה בסוגייה לא נפתרו, מה גם שספק אם הוא יעבור את מבחן בג"ץ הנוטה לפסול כל חוק שהממשלה הנוכחית מציעה.
חוק עונש מוות למחבלים קובע עונש מוות או מאסר עולם על רצח שהוא מעשה טרור, וכן אוסר לשחרר בעסקאות חטופים מחבלים שנידונו למיתה.
מטרת החוק מוצגת בסעיף 1 שלו:
"לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור, בין השאר לשם הגנה על מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה, הגברת ההרתעה, מניעת פיגועי מיקוח וגמול על מעשיהם הנפשעים של המחבלים, וכן לקבוע את ההסדרים לביצוע עונש זה".
המצב לפני החוק
לפני החוק היו רק מספר עבירות שבהן ניתן היה להטיל עונש מוות: מעשי בגידה במדינת ישראל, כמו פגיעה בריבונות, חרחור מלחמה, סיוע לאויב במלחמה או עשיית מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי או האנושות, פשע מלחמה בתקופת השלטון הנאצי (החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, 1950).
על פי החוק הקיים, כל עבירה שעונשה מוות תידון בבית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, שאחד מהם שופט בית משפט עליון, וביצוע העונש ייעשה בתלייה.
עד כה היה רק מקרה אחד שבו הטיל בית משפט עונש מוות על צורר היהודים ההיטלריאני, אדולף אייכמן, וגם הוצאתו להורג היתה יחידה בישראל.
גם דמאניוק נידון למוות אחרי שהורשע, אבל הוא זוכה בערעור.
לפי חוק השיפוט הצבאי גם בית דין צבאי רשאי להטיל עונש מוות בהרכב מיוחד ובהסכמה פה אחד של השופטים, על חייל שבגד, עזב את המערכה, סייע לאויב בתקופת לחימה, במקרה כזה נקבע כי העונש יבוצע בירייה.
כלומר, ממילא, לפי החקיקה הקיימת ניתן להטיל עונש מוות, אולם זה לא ניתן ולא בוצע עד כה (למעט אייכמן).
בתי משפט צבאיים אמנם דנו למוות שלושה מחבלים אך פסקי דין אלה הומרו למאסרי עולם על ידי הרמטכ"ל, ורובם שוחררו בעסקאות חטופים.
מאז, התביעה הצבאית לא דרשה עונש מוות למחבלים, אף במקרים שספגה על כך ביקורת ציבורית.
-
חיילים שומרים על מחבלים (צילום ארכיון להמחשה: חיים גולדברג, פלאש 90) החוק החדש
חלקו הראשון של החוק עוסק בחקיקה הצבאית בשטחי יהודה ושומרון, והוא חל רק על תושבי יהודה ושומרון הפלסטינים, "תושבי האזור".
הסעיף מנוסח כהוראה לשר הביטחון להורות למפקד פיקוד מרכז לתקן את הצו על פי העקרונות הבאים:- עונש מוות יוטל כברירת מחדל על מעשי רצח בנסיבות טרור שעשה תושב האזור (שאינו אזרח ישראל או תושב ישראל) ורק בנסיבות מיוחדות לבית המשפט שיקול דעת מצומצם להמיר עונש מוות במאסר עולם.
- לא תהיה אפשרות לחנינה או להקלה בעונש על ידי אלוף פיקוד.
- ניתן יהיה להטיל עונש מוות בדעת רוב השופטים ולא בהחלטה פה אחד. משמע, גם אם התביעה לא ביקשה, גם אם אין החלטה פה אחד, ניתן להטיל עונש מוות.
- החוק החדש תיקן את קודמו באשר לרצח בנסיבות של טרור בשטחה הריבוני של ישראל, שנעשה במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל, במקרה זה העונש יהיה מוות או מאסר עולם בלבד.
- מבחינת שב"ס, החוק קובע כי מי שהורשע בעבירות הנ"ל ונידון למוות או למאסר עולם יוחזק בנפרד מכל אסיר אחר, יהיו מגבלות על ההתקשרות שלו עם עורך דין.
הנידון למוות יוצא להורג בתלייה על ידי אנשי שב"ס במתקן של שב"ס. - ביצוע עונש מוות נקבע לפרק זמן של 90 יום ממועד גזר הדין, במעמד ההוצאה להורג יהיו נוכחים מנהל הכלא, נציג הרשות השופטת, מבקר רשמי ונציג מטעם משפחת המחבל.כאמור, החוק קובע מנגנון יעיל ומהיר לביצוע עונש המוות, שקשה לערער עליו, ונגזרת ממנו מניעת אפשרות לשחרור נידון למוות במסגרת עסקאות שבויים וחטופים.
מדובר במטרה ראויה אשר פותרת את הבעיה הקיימת של שחרור חטופים בתמורה לשחרור מחבלים עם דם על הידיים שנדונו למוות.
עו"ד בסרגליק סוגיית הנוח'בות
עם זאת, החוק החדש לא פתר את בעיית הנוח'בות, שמחכים לכתבי אישום ושופטים שלא ממונים עקב הסכסוך בין שר המשפטים לוין לנשיא העליון עמית (600 במספר).הפרקליטות, שהיתה אמורה להוביל את משפטי הנוח'בות, ויתרה על המשפט החשוב ביותר בתולדותיה מאז משפט אייכמן – טבח 7/10, ובחרה להעביר את הנאשמים לפרקליטות הצבאית תוך בזבז זמן משווע.היות וגם אין יעוץ משפטי, בגלל הסכסוך בין היועצת לבין הממשלה, חוק עונש מוות החדש גם לא קיבל יעוץ משפטי מיטבי, בדיוק כמו שחוק העמדה לדין של הנוח'בות מלא חורים משפטיים.
כך, למרות חקיקת חוק שלגיטימי לחוקק במדינה ריבונית, הוא סופג גינויים על ידי מדינות כמו אירלנד הסופר אנטישמית ופורטוגל, גרמניה ושוויץ הביעו דאגה. דובר האיחוד האירופי, הארגון לשיתוף פעולה איסלאמי כבר קרא למדינות וארגונים בינלאומיים לנקוט בצעדים נגד ישראל.
גם בישראל, עתירה ראשונה לבג"ץ כבר הוגשה למחרת חג ראשון של פסח, 3 אפריל.
בג"ץ שנותן רשות טיעון לכל מחבל או משפחתו צפוי לפגוע גם בחקיקה הזו, הגם שהיא קיבלה תמיכה מחברים באופוזיציה.לסיום, כולי תקווה שמדינת ישראל תמשיך בכיוון של חקיקה אוטונומית שאינה תלויה בביקורת בינלאומית, ובדומה למשפט אייכמן לא תפספס הזדמנות היסטורית לעשות משפט ראווה לרוצחי ואנסי הנוח'בות, מה שלא יאפשר את המשך הכחשת השואה של 7 אוקטובר.
הכותב הוא בעלים של חברת עורכי הדין "אייל בסרגליק משרד עורכי דין", מומחה למשפט פלילי, צווארון לבן צבאי וחוקתי, יו"ר הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין, ומנוי באינדקס עורכי הדין של "פוסטה"
