עבודות שירות לצעיר שביצע מעשים מגונים באחיותיו הקטינות במשך יותר מעשור

שתף כתבה עם חברים

לאחר שהואשם בעבירות הצעיר אובחן כאדם א-מיני על הספקטרום האוטיסטי, שלוקה בהבנת סיטואציות חברתיות ויצירת קשרים, מה גם שאחיותיו ביקשו שלא לשלוח אותו למאסר

ההליך השיקומי יימשך, אבל לא מאחורי סורג ובריח (אילוסטרציה: Rendiansyah Nugroho מאתר Unsplash)

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד אישר הסדר טיעון חריג הכולל עונש מקל לצעיר באמצע שנות העשרים לחייו שהורשע באונס שתי אחיותיו במשך יותר מעשור.

הנאשם הורשע בספטמבר 2021 על פי הודאתו בעבירות מעשה מגונה בקטינה ובקטינה בת משפחה. לפי כתב האישום המתוקן המכיל חמישה אישומים, הוא נהג לבצע מעשים מגונים בשתי אחיותיו מאז שהיה בן 12 ועד גיל 23, כשהן היו בנות 5-15. במסגרת ההסדר תוקנו מספר עובדות בכתב האישום המקורי והצדדים הסכימו לעתור במשותף לעונש של תשעה חודשי עבודות שירות, פיצוי לאחיותיו וצו מבחן.

נציג התביעה, עו"ד נתנאל בוז'ו, הסביר כי המעשים הקשים "מצדיקים מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח", אולם הוסיף כי נלקחו בחשבון שיקומן של המתלוננות ועמדתן, והוסיף כי הנאשם עצמו מצוי בעיצומו של הליך שיקומי. עוד הודגש כי "לא בכל תיק בנסיבות דומות אנחנו נהיה מוכנים להסתפק בעונש של עבודות שירות, גם במקרים שזו עמדת נפגעת העבירה".

הסנגורים, עו"ד מור עטיה ועו"ד יגאל בן בנימין, טענו כי מעשיו של הנאשם התרחשו בעיקרם בעת שהיה קטין על סף האחריות הפלילית. הם הדגישו כי הנאשם כבר שהה במעצר ממש כחמישה חודשים, וכי בית המשפט המחוזי שחרר אותו. הסנגורים הוסיפו כי הנאשם נשלח לראשונה לאחר מעצרו לאבחון פסיכיאטרי ושולב בהליך שיקומי יום-יומי. הוא אובחן כאדם א-מיני על הספקטרום האוטיסטי, שלוקה בהבנת סיטואציות חברתיות ויצירת קשרים.

זאת ועוד, הסנגורים אמרו כי לגבי ייחודיות העונש המוסכם, כי ראויים לציון מאמציה של האם לשמור על התא המשפחתי ולשקם את כל שלושת ילדיה. "אין ספק שהענישה פה היא ענישה חריגה בתיקים 'רגילים', אך זה לא תיק רגיל באף פרמטר", אמרו הסנגורים.

השופטים רות לורך, דבורה עטר ועמי קובו הסכימו שמדובר ב"תיק חריג במספר מובנים", וקיבלו את העמדה לפיה הנאשם אובחן רק לאחר מעצרו. הם ציינו את עמדת נפגעות העבירה, האחיות, שלא רצו להחזיר את אחיהן למאסר מאחורי סורג ובריח, אלא לאפשר לו להמשיך בשיקום. עוד הדגישו השופטים כי "כל המשפחה נרתמה להליך הטיפולי, ואין הדבר פשוט".

יתרה מכך, השופטים ציינו את שציינה ההגנה, כי חרף חומרת העבירות נמצאו אוזן קשבת ולב פתוח אצל התביעה.
לבסוף, השופטים שוכנעו כי "נסיבות המקרה ונתוניו האישיים של הנאשם אכן מצדיקים הימנעות משליחתו חזרה למאסר מאחורי סורג ובריח, דבר שיכול יותר להזיק מאשר להועיל, אף למתלוננות ולמשפחתן". הם קיבלו את הסדר הטיעון, וגזרו על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות, פיצוי של 50 אלף שקל למתלוננות וצו מבחן לשנה וחצי (19 מרס).

עו"ד עטיה ועו"ד בן בנימין מסרו בתגובה: "אנו מברכים על גזר דינו של בית המשפט, שבאופן חריג ואמיץ ראה לנכון לבכר את שיקולי השיקום והנסיבות המיוחדות של המקרה, חרף העבירות החמורות ומשך תקופת הביצוע הממושכת".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *