שוק הקריפטו נוסק לגבהים חדשים. מטבע הביטקוין הכפיל את ערכו פי שלוש בתוך שנה, משקיעים חדשים נכנסים לזירה ולשכת עורכי הדין ערכה כנס מיוחד על היבטים משפטיים ומיסויים של מטבעות דיגיטליים.
האירוע התקיים ביום שני בבית הפרקליט ביוזמתה של עו"ד אינגה אייזנברג, אשר מונתה כיו"ר ועדת הקריפטו הארצית (במשותף), שהוקמה לראשונה בלשכת עורכי הדין. הכנס שנפתח על ידי יו"ר הלשכה עמית בכר, אירח את נציגי רשות המסים, רשות שוק ההון והרשות לאיסור הלבנת הון, ואת השופטת דורית סבן נוי, החותמת על צווים ומפקחת על תיקי החקירה של יחידת הסייבר הארצית ולהב 433.
עו"ד גיא שנער, שותפה של עורכת הכנס ממשרד אייזנברג-שנער, שאל את השופטת סבן נוי על דרישותיה מחוקרי המשטרה לצורך מתן צו לתפיסת ארנקים דיגיטליים בחשד להלבנת הון. מהו הרף ראייתי שנדרש מהמשטרה לצורך הוכחת קשר בין חשוד לארנק ומתן צו במעמד צד אחד.
שאלה נוספת שעלתה היא על אופן החזקת התפוסים ומימושם. כשהמשטרה מקפיאה נדל"ן במסגרת תיק חקירה, אין קושי בשמירת ערכו. אבל כשנתפס ארנק קריפטו בסכומי עתק, המדינה נכנסת לתחום סיכון בגלל התנודתיות הגדולה בשערים. כידוע, כאשר המדינה תופסת רכוש במסגרת חילוט זמני, קמה לה חובה לשמור על ערכו.
השופטת סבן נוי השיבה כי חוקרי להב מציגים לה ראיות טכנולוגיות לקשר חד-ערכי בין חשודים לארנקים הדיגיטליים, ולגבי שאלת שימור הערך, בשלבים הראשונים של החקירה בית המשפט עשוי להתחשב בבקשת החשוד בקשר לאופן החזקת נכסיו הדיגיטליים ושימורם, על מנת למנוע מהחשוד נזק כלכלי בלתי הפיך.
לעומת זאת, ככל שהתיק בשלב מתקדם יותר והרף הראייתי עולה, ייטה בית המשפט לקבל את גישת המדינה לצמצום סיכונים ולהורות על מימוש נכסי הקריפטו התפוסים ומכירתם לטובת שמירת ערך. השופטת סייגה כי ההחלטה תלויית נסיבות.
אחד ממשתפי הפאנל, עו"ד גיל דחוח, סקר דוח מחקר בינלאומי המנתח את כלל הפעילות בבלוקצ'יין (רשת תיעוד העסקאות במטבע וירטואלי). על פי הניתוח בדוח, פחות מאחוז אחד מהיקף שוק הקריפטו העולמי משמש לפעילות עבריינית. בניגוד לתפיסה כי מדובר ב"מטבע של עבריינים", המסה העיקרית של המסחר מנוהלת על ידי משקיעים, "ילדי מחשבים", ספקולנטים ואנשי הייטק שמצטיידים במטבע כאפיק השקעה והשאת ערך.
עו"ד אלעד וידר, מנהל האגף הבינלאומי ברשות לאיסור הלבנת הון, ציין סקר השוואה בינלאומי שעורך ארגון FATF על הסדרת שוק הקריפטו בכל מדינה ומדינה, מבחינת החוק, רגולציה ורשיונות. לעורכי דין המייצגים משקיעים מדובר במידע חיוני שיסייע בניהול הסיכונים.
בפאנל נוסף בהנחיית עו"ד טל דננברג דנו בנוהל החדש שהוציאה רשות המסים בישראל בינואר 24' בנושא מיסוי קריפטו.
לפי הנוהל, משקיעי קריפטו אשר הבנקים בישראל מסרבים לאשר להם קבלת רווחים מעסקאות קריפטו לחשבונותיהם, יכולים לדווח ולשלם את המס באמצעות העברות ישירות מזירות מסחר וחשבונות בנק בחו"ל – הישר לחשבון רשות המסים.
הנוהל נולד בשל סירוב הבנקים למרבית המשקיעים, להעביר רווחים שצברו בזירות מסחר בקריפטו, לתוך המערכת הבנקאית, מחשש לסיכון להלבנת הון. כתוצאה ממדיניות הבנקים, גם משקיעים נורמטיביים עלולים להפוך לעבריינים בעל כורחם בשל אי תשלום מס, ולפיכך רשות המסים מציעה להם לדווח לה על ההכנסות במטבע, לחתום על תצהיר ולקבל שומות.
החולשה בהסדר היא שאינו מעניק פטור מחקירה פלילית גם למי שיקיים אותו וישלם מס רווחי הון.
בפאנל התארח תומר גם זו לטובה, מנהל תחום בכיר ברשות המסים. בתשובה לשאלות הוא ציין, כי ברשות בוחנים חידוש הנוהל המשלים של "גילוי מרצון", שייתן מענה גם בתחום החסינות מחקירות הלבנת הון, בהתקיים התנאים המתאימים.
בפאנל נוסף בהנחיית עו"ד אינגה אייזנברג ובהשתתפות עו"ד גיא סרוסי – יו"ר משותף בוועדת הקריפטו הארצית – דנו בתפקידה של רשות שוק ההון ובבעיית "הביצה והתרנגולת" בהסדרת הענף.
רשות שוק ההון, אשר יוצגה על ידי אהוד מוריה, מופקדת על הרישוי מטעם המדינה לנותני שירותים פיננסיים וצ'יינג'ים בתחום הקריפטו. ואולם, עד כה הרשות אישרה מתן רשיונות לחמישה גופים בלבד (שרק חלקם פעילים) לנהל מסחר ושירותי המרה מול משקיעי הענף.
ככל שקיים מיעוט של גופים מוסדרים ומפוקחים בשוק, ורוב השוק אינו מוסדר, גם הבנקים מתמידים בהערמת קשיים על משקיעים פרטיים לנהל חשבונות ובכך תורמים להתרחבות תופעת האי-דיווח.
עוד השתתפו ביום העיון:
עו"ד רון צרפתי
עו"ד חגי אלמקייס
עו"ד שרון יונוביץ
רו"ח רועי כץ
עו"ד רמי ששון
עו"ד ליה פלוס
שמואל בן טובים, מנהל קהילת החדשנות בפינטק.
