שר המשפטים גדעון סער יביא לוועדת השרים לחקיקה שתתכנס ביום ראשון את החוק למניעת הסתה ברשתות החברתיות (26 דצמבר).
הצעת החוק מאפשרת לבית המשפט המחוזי להחליט על הסרת תוכן מסית, המפורסם באחת מספקיות התוכן ובהן גוגל, פייסבוק, טיקטוק וטוויטר.
החוק מאפשר להסיר מהרשתות החברתיות תכנים בשני תנאים מצטברים:
1. פרסום התוכן מהווה עבירה פלילית.
2. בפרסום יש אפשרות ממשית לפגיעה בביטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה.
בקשה למתן צו להסרת תוכן תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או גורם מוסמך מטעמו. לדיון שיתקיים בבית משפט יוזמנו מפרסם התוכן ומפעיל אתר האינטרנט, אך הפרקליטות תוכל להציג לשופט חומר חסוי. בית המשפט יוכל לתת צו להסרת הפרסום גם במעמד צד אחד, אם המפרסם לא אותר.
לפי הצעת החוק, החלטות בית המשפט בצווים להסרת תוכן, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד המשפטים. נקבע כי "בבואו לתת צו, ישקול בית המשפט את חומרת העבירה, את מידת הסיכון בביטחונו של אדם, בבטחונו של הציבור או בביטחון המדינה, את הפגיעה הצפויה בחופש הביטוי עקב מתן הצו, ובכלל זה קיומו של ערך חדשותי, אמנותי או פוליטי בהמשך הפרסום".
עוד לפי ההצעה, בית המשפט יוכל לדון מחדש בצו להסרת תוכן שנתן, לבקשת המפרסם או כל מי שרואה את עצמו נפגע מהסרת הפרסום, כולל גופים ציבוריים העוסקים בהגנה על זכויות אדם. בנוסף, תינתן זכות ערעור לבית המשפט העליון. משרד המשפטים הסביר כי "בשונה מהדין הפלילי המכוון נגד מפרסם התוכן, זהו כלי מינהלי לאפשר התמודדות מהירה עם התוכן המזיק עצמו".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "הרשת מקדמת את הגשמת הזכות החוקתית לחופש הביטוי, אשר מהווה אבן יסוד בשיטת המשטר הדמוקרטית. לצד היתרונות, יש המנצלים את רשת האינטרנט לביצוע עבירות, כגון: פרסום דברי הסתה לאלימות או לטרור, עבירות מין, פרסומים שיש בהם פגיעה שאינה מוצדקת בפרטיותו של אדם, ועוד. בשנים האחרונות קיימת מגמה עולמית של עלייה בהיקף השימוש באינטרנט לצורך פרסום תכנים מזיקים. מגמה זו הובילה, בין השאר, לעלייה ברף האלימות ובהסתה לטרור במדינות שונות בעולם. המאמץ למיגור תופעות אלה הוא מאמץ חוצה גבולות… ונדרשת הרחבתו של ארגז הכלים המשפטיים להתמודדות עמה".
השר סער אמר כי מדובר בהצעת חוק דומה ל"חוק הפייסבוק" שקודם בממשלת נתניהו לפני ארבע שנים ביוזמת השר לביטחון פנים גלעד ארדן ושרת המשפטים דאז איילת שקד. אותו חוק טורפד לבסוף על ידי ראש הממשלה נתניהו שהתנגד ליוזמה, אף שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת בתמיכת הממשלה.
לאחר טרפוד ההצעה ב-2018, נמסר בשם נתניהו כי "ראש הממשלה ביקש לעצור את חקיקת 'חוק הפייסבוק' ולהחזירו למתכונת המקורית, מניעת הסתה לטרור ברשת – מחשש לפגיעה בחופש הביטוי וכדי להבטיח את זכותם של אזרחי ישראל להביע ביקורת חופשית ברשת". נתניהו טען כי "נוסח החוק מאפשר פרשנות מרחיבה שעלולה לאפשר צנזורה של דעות ופגיעה קשה בחופש הביטוי במדינת ישראל".
ההתנגדות בימין שבה ועלתה בימים האחרונים עם חידוש היוזמה על ידי סער. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ כינה זאת "החוק לסתימת פיות הימין", מחשש ששופטים יפרשו באופן מרחיב קריאות כגון "ממשלה לא לגיטימית" – כפרסומים מסיתים.
נתניהו, כיום ראש האופוזיציה, דרש לפעול שוב ושוב לאחרונה כנגד מסיתים לכאורה ברשת, וטען כי ההסתות עולות ל"קריאות לרצח ילדיו".
בהיעדר סמכות מתן צווים שיפוטיים, מחלקת הסייבר בפרקליטות פנתה בשנים האחרונות ישירות לפלטפורמות וספקי האינטרנט, בבקשה וולונטרית להסרת תכנים מסיתים, במרבית המקרים על רקע הסתה לאומנית ועידוד טרור. הפרקליטות דיווחה כי ב-2020 הגישה מעל 4,000 בקשות, רובן לפייסבוק, להסרת תוכן וכ-70 אחוז נענו. לצד זאת קיים חוק למניעת ביצוע עבירות באינטרנט, המאפשר קבלת צו שופט להסרת תכנים, אולם זאת רק ביחס לתכנים פדופיליים, פרסום שירותי זנות, סחר בסמים והימורים.
השר סער אמר כי "להסתה ברשתות החברתיות יש קשר ישיר לפגיעה בביטחון הציבור. עצירת הצעת החוק הממשלתית מ-2017 הייתה גחמה שביטאה הפקרה של הציבור ובטחונו. על כן, החלטתי לחדש יוזמת חקיקה חיונית זאת".
