אליהו סטיב במברון מאשדוד הוא יזם סדרתי של מפעלי זיוף של מטבעות חמישה שקלים באיכות גבוהה. במברון, עבריין שנכנס ויצא מבתי הסוהר מגיל צעיר עקב עבירות רכוש ואלימות מהתחום ה"שגרתי", עשה בשנים האחרונות הסבה לתחום זיוף מטבעות בנק ישראל, וגם כאן הוא הפך ל"מקצוען", תוך שימוש בכישוריו ובידע שלו כחרט.
בשנים 2016-2019 זייף במברון אלפי מטבעות במפעלים שהקים באשקלון וערד. את "פס הייצור" והמכונות רכש באמצעות חברה שרשם על שם חייל בשירות סדיר. כל זאת כאשר הוא עצמו מנהל הליכי פשיטת רגל ומקבל הפטר מחובות ונושים. לאחר שנעצר ונשפט, הוא קיבל עונש של 22 חודשי מאסר.
כשהשתחרר מבית הסוהר, לבמברון לקח כמה שבועות כדי לחדש את המיזם. הפעם הוא נעזר באיש קש, עובד נמל אשדוד בשם יצחק הרלב. האחרון הקים חברה ל"מדליות ומטבעות", פתח חשבון בנק והעמיד אותו לרשות במברון. תוך תקופה קצרה, במברון המנוסה שכר מבנה, רכש שוב מכונות במיליון שקל לחיתוך מתכת, שיוף, חריטה, מכבש, והזמין מהודו טונות של מטבעות חלקים הדומים (לפני הטבעת צורה) למטבעות חמישה שקלים.
בדצמבר 2021 המשטרה פשטה על המפעל החדש של במברון באשדוד, ותפסה שם מעל אלף מטבעות מזויפים, לכאורה. היא טענה שבמברון עבד שם שנתיים, יחד עם כמה עוזרים, וייצר מטבעות באיכות גבוהה מאוד. שוב הוגש כתב אישום על מרמה, הלבנת הון, הונאת נושים ועבירות על חוק חדלות פירעון.
בשל העובדה שמדובר בכתב אישום שני על מיזם עברייני זהה ועבירות כלכליות, במברון היה צפוי לעונש של שנות מאסר רבות. אבל אז התחילו להתברר החורים בחקירת היחידה לפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 ובחוות הדעת של המז"פ (מעבדות הזיהוי הפלילי).
הסנגורים של במברון, עורכי הדין שילה ענבר ושחר חצרוני ממשרד נוי סננס שפרלינג חצרוני, מיצו את החוסרים הראייתיים בתיק עד תום.
בכתב האישום המקורי נטען כי במברון זייף אלפי מטבעות במשך שנתיים, בקצב ייצור של "700 מטבעות לשעה" – אבל למשטרה היו רק שבועיים של ראיות מוצקות מתוך הצילומים שתפסה במצלמות האבטחה במפעל.
בנוסף, מומחה המז"פ המשטרתי בדק מדגמית רק 170 מטבעות שנתפסו, מתוך יותר מאלף – והפרקליטות נאלצה לתקן את כתב האישום ולציין כי נתפסו רק 170 מטבעות מזויפים שיוצרו.
מאחר שבמברון המנוסה נזהר מהאזנה למכשיר הטלפון, גם הפרקליטות הודתה כי בהאזנות הסתר לא נמצאו ראיות מפלילות.
עו"ד ענבר טענה כי אין בתיק ראיות שבוצע זיוף מטבעות במפעל שהקים במברון עד לשבועיים לפני יום הפשיטה (השבועיים בהם נשמר תיעוד מצולם). הסנגורית טענה כי המכונות והציוד היקר שנתפס במפעל משמש לעיבוד ועבודות מתכת.
"שובר השוויון" היה כשהתברר שאין גם ראיות ממשיות להפצת מטבע מזויף אחד בשוק. בכתב האישום היתה טענה לשני אירועים בהם אחיינו של במברון, שעבד איתו במפעל, מסר מטבעות מזויפים.
במקרה אחד, פקידי בנק מזרחי בערד סיפרו כי האחיין, אשר סופר, נהג להגיע לבנק להחליף מטבעות של חמישה שקלים בשטרות. פקידת בנק סיפרה כי מתוך 1,000 מטבעות שנאספו ב"שק המזומנים" באותו שבוע, שליש נמסרו על ידי האחיין של במברון, ו-63 מתוכם היו מזויפים – אבל אין דרך לדעת מי מסר אותם.
הדוגמאות החיות הללו לקשיים הראייתיים הרבים בתיק הובילו להסדר טיעון שהושג לאחר גישור ארוך.
על אותם קשיים עמד השופט נסר אבו טהה מתחילת הדרך בתיק המעצר, כשכתב כי "המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית בעוצמה נמוכה. מסקנה זו מתבקשת מהנימוקים שעמדה עליהם בהרחבה הסנגורית".
כך, בכתב האישום המתוקן, לאחר גישור אצל נשיאת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופטת רויטל יפה כ"ץ, הפרקליטות העבירה את הדגש העיקרי לעבירות הלבנת הון והונאה בהליכי פשיטת רגל – עקב ניהול המיזם על ידי במברון באמצעות איש קש שפתח חברת קש וחשבונות קש, ואפשר לבמברון את ההתנהלות הכלכלית של המיזם, תוך הסתרת "טביעות האצבעות" שלו.
הפרקליטות ביקשה לגזור על הנאשם ארבע שנות מאסר.
השופטת יפה כ"ץ כתבה: "הנאשם הודה כי היות והיה מנוע מלהקים חברה בשל הגבלות החלות עליו בהליכי פשיטת רגל, הצהיר הנאשם 3 (יצחק הרלב, איש הקש) במסמכי הקמת החברה, כי הוא הבעלים היחיד… במהלך השנים 2019-2021 עשו הנאשמים פעולות שונות דרך החשבונות שהקים הרלב בהם הופקדו שני מיליון שקל, תוך הצגת חוזים פיקטיביים על מנת להניח את דעת הבנק, כי מקור הכספים כשר".
גם ההפטר שקיבל במברון מנושיו בשנת 2019, התקבל תוך הפרת התחייבויותיו והסתרת חשבונותיו – כך נקבע. "החברה שימשה לביצוע העבירות ולפיכך היא עצמה רכוש אסור", כתבה השופטת יפה כ"ץ.
בסיכום, סברה השופטת, כי "הענישה לה עתרה התביעה במסגרת הסדר הטיעון עושה חסד עם הנאשם, בהתחשב בחומרה הרבה של מעשיו; הנזקים הקשים אשר היו עלולים להיגרם לכלכלת המדינה; הפגיעה שגרם לנושיו והזלזול שהפגין כלפי רשויות המדינה ובתי המשפט".
"גם בתיק הקודם", מזכירה השופטת יפה כ"ץ, "הנאשם הורשע בביצוע עבירות של זיוף אלפי מטבעות של 5 שקל לצורך מכירתן, ובביצוע עבירות מרמה כנגד נושים במסגרת חדלות פירעון. גם עברו הפלילי המכביד מצדיק החמרה בענישתו. הנאשם ביצע עבירות דומות וזמן לא רב לאחר שחרורו ממאסר – שב לבצע אותן עבירות ואף ולהסלימם. בנוסף, יש לו 26 רישומים פליליים".
יחד עם זאת סיכמה השופטת: "ההסדר אליו הגיעו הצדדים הוא תוצר של מו"מ ממושך, במהלכו לובנו הקשיים הראייתיים הנכבדים שבחומר הראיות".
סופו של דבר, על במברון נגזרו שלוש וחצי שנות מאסר וחצי שנה נוספת בהפעלת מאסר על תנאי מתיק קודם. כמו כן הוטל עליו קנס של 75 אלף שקל וחילוט של 100 אלף שקל ושתי מכוניות, בנוסף למכונות שנתפסו במפעל.
שני שותפים של במברון לייצור המטבעות המזויפים נשפטו לעונשים קלים, נוכח תפקידם המשני:
האחיין סופר המיוצג על ידי עו"ד צפריר יגור יבצע חודש עבודות שירות ויחולטו ממנו 10,000 שקל.
נאשם נוסף בתחום הייצור, אורן משה המיוצג על ידי עו"ד ירון פורר, נשפט לחודש וחצי עבודות שירות וקנס של 7,500 שקל.
איש הקש של החברה, הרלב, שיוצג על ידי עו"ד ירון גיגי, נשפט למאסר על תנאי ולתשלום קנס של 70 אלף שקל.
