אב ושני בניו מטמרה חשודים בכך שעקצו מהמדינה קרוב ל-17 מיליון שקל באמצעות מענקים של משרד הכלכלה.
המשפחה החזיקה בעבר בשתי חברות טקסטיל, ובשנת 2016 פנתה לתחום חדש וביקשה להקים מפעל אלקטרוניקה. החברה ביקשה להצטרף לתוכנית סיוע של משרד הכלכלה, שנועדה לסייע ולעודד קליטת עובדים. במסגרת התוכנית, החברה התחייבה לקלוט עובדים חדשים ומשרד הכלכלה אישר לה מענק בסכום של מעל 10 מיליון שקל.
בחודש פברואר 2018, בביקורת שנערכה במפעל, התברר כי החברה הפסיקה עבודתה בתחום האלקטרוניקה ועוסקת שוב בטקסטיל. עוד התברר כי שכרם של עובדי החברה נמוך מכפי שדווח למשרד הכלכלה, וזאת לכאורה על מנת לקבל כספים שלא כדין.
על רקע זה, בשנת 2020 נפתחה חקירה של מחלק ההונאה במשטרת מחוז צפון, ובעלי החברה נחקרו בחשד לקבלת דבר במרמה ורישום כוזב. בנוסף יוחסה להם הלבנת הון בעשרות מיליוני שקלים, בשל ערבוב הכסף האסור שהתקבל מהמדינה בחשבונות החברה, עם הרכוש החוקי.
במהלך החקירה התברר כי לחשודים נכסי נדל"ן רבים וכלי רכב יוקרתיים, ורכושם נתפס לצורך הליכי חילוט. אז התברר, כי החשודים מחזיקים בנכס אחד יקר במיוחד – הקרקע שעליה נבנתה תחנת המשטרה בעיר טמרה לפני מספר שנים.
לפי שמאות, שווי הקרקע עליה בנויה תחנת המשטרה מוערך ב-29 מיליון שקל (אך החשודים עדיין משלמים עליה משכנתא בשווי 22 מיליון, שנלקחה מבנק מרכנתיל).
מנתוני משטרת ישראל עולה, כי היא משלמת לחשודים שכירות חודשית של מאות אלפי שקלים על מבנה משטרת טמרה – ויותר משלושה מיליון שקל כל שנה.
כאמור, במסגרת חקירת ההונאה של החשודים, המשטרה הטילה צו עיקול/תפיסה על רכושם, ובכלל זה הקרקע של תחנת המשטרה, כדי למנוע הברחת הרכוש ומכירתו, ולאפשר למדינה להשתלט עליו בעתיד אם בית המשפט יאשר חילוט בסיום ההליכים.
עו"ד ג'וליאן חדאד, סנגורם של החשודים, הגיש לבית משפט השלום בטבריה בקשות לשחרור התפוסים, ובמעלה הדרך בית המשפט נעתר לשחרר מספר נכסים ונדל"ן מצו ההקפאה, כל זאת בשעה שטרם הוגש כתב אישום.
בית משפט השלום סירב לבקשה אחת – לשחרור הקרקע של בניין המשטרה.
עו"ד חדאד הגיש ערר לבית המשפט המחוזי והציג מכתבים שקיבלו בעלי החברה מהבנק שממנו לקחו משכנתא, והקרקע משועבדת לו.
נוכח שינוי מצב הזכויות בנכס והעיקול לטובת המדינה, הבנק הזהיר כי יפעל למימוש המשכנתא, יעמיד את חוב החברה לבנק לפירעון מיידי, ויסגור לה אשראים, אם צו ההקפאה שהוטל על ידי המדינה לא יבוטל.
הסנגור הציע למשטרה להקפיא נכסים אחרים שבידי החשודים ושוחררו להם, במקום הקפאת קרקע המשטרה.
משטרת ישראל סירבה, וטענה שהנכסים האחרים של החשודים הם בשווי נמוך מדי, ואם יבוטל צו תפיסת מבנה המשטרה – לא יהיה די בחילוט נכסים אחרים, מאחר ששווי העבירות שבוצע על ידי החשודים לכאורה גבוה.
לטענת המשטרה, הדרישה להמיר את תפיסת הקרקע של התחנה בנכסי נדל"ן ששווים נמוך "אינה מתקבלת על הדעת".
בנוסף, פרקליטות מחוז חיפה התחייבה להגיש כתב אישום בתוך 60 יום, לאחר חקירה שנמשכה כמה שנים.
עו"ד חדאד טען מנגד, כי הנזק שנגרם לחשודים לא מידתי ועלול להביא לקריסה כלכלית עקב מהלכי המשטרה.
שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אסף זגורי, קיבל את טענות ההגנה ואת הערר.
השופט זגורי כתב כי דחיית ההחלטה בעניין "עלולה להמיט אסון כלכלי על העוררים" בהתחשב בתגובת הבנק לו שועבדה הקרקע.
השופט דחה את טענת המשטרה כי המשך תפיסת הנכס בידי המדינה חיונית עקב גובה העבירות. זאת ועוד, השופט זגורי לא השתכנע מטענת המשטרה על חשד לעבירות הלבנת הון בעשרות מיליוני שקלים.
עבירת המקור בתיק של הונאת משרד הכלכלה היא בסכום נמוך יותר של כ-10 מיליון שקל, לפי החשד. מעבר לכך ציין השופט כי הסכומים הגבוהים יותר שנקבעו על ידי המשטרה קשורים לטענת "ערבוב הכסף האסור עם כספים אחרים" – מה שהוביל להכתמת חשבון החברה כולו.
השופט סבר שסכום העבירה נופח על ידי המשטרה: "בדיון עלו טענות כי ייתכן וכתב האישום יכלול סכומים גבוהים יותר. לא הוברר מהם אותם סכומים, ומה הבסיס לחשדות אלה".
כמו כן ציין השופט כי טענת ערבוב הכספים "המלוכלכים" ו"הנקיים" בחשבונות החברה "לא בוססה ולא הוסברה" על ידי נציגי המדינה, ו"קשה להבין כיצד מבקשת היא להחזיק צו תפיסה בהיקף שהוא מעבר לסכומי עבירות המקור". עוד הוסיף כי "יש ממש בטענות הסנגור המלומד, כי ככל שמדובר בשינוי מכתב החשדות המקורי, ייתכן ויהיה צורך בקיום שימוע מחדש".
סוף דבר: הערר התקבל. צו התפיסה על הקרקע של משטרת טמרה בוטל. הנכס הוצא ממצבת הנכסים המיועדים לחילוט, והערת האזהרה לטובת המדינה תבוטל. התחנה תמשיך לפעול במבנה השייך לחשודים בעבירות הונאה.
