גולן אביטן, אחד הנאשמים בפרשה 512 שנמלט מהארץ במהלך משפטו והוסגר לישראל לאחר ארבע שנות גלות, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפסילת הרכב השופטים בתיק. יממה לאחר שבבית המשפט התחוללה דרמה סביב סוגיית ייצוגו המשפטי של אביטן, בית המשפט דחה את בקשת הפסילה (29 נובמבר).
בבקשה לפסילת ההרכב, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יורם שפטל ויניב שגב, נטען כי עולה חשש למשוא פנים, שכן דעתו של ההרכב כבר "ננעלה", מאחר שהשופטים לא יוכלו לשחרר עצמם מקביעותיו בהכרעת הדין בעניינם של יתר הנאשמים, בטח ובטח כאשר הכרעות אלה משפיעות גם על נאשמים אחרים.
הפרקליטות התנגדה נחרצות לבקשת אביטן, בטענה שאין בקביעות בהכרעת הדין של הנאשמים האחרים כדי לבסס חשש אמיתי אובייקטיבי למשוא פנים. כמו כן טענה המדינה כי "אביטן איננו יכול להיבנות מהתנהגותו הפסולה ובעטיה לעתור לפסילת המותב".
כעת הגיעו הצדדים לבית המשפט (28 נובמבר). הדיון שהתקיים בבית המשפט גלש לוויכוח גם ביחס לשאלה מי מצוות ההגנה של אביטן ימשיך לייצג אותו, האם יהיה זה עו"ד שפטל או שאולי עו"ד שגב, או שאולי אף אחד מהם.
עו"ד שפטל פתח והפתיע את הנוכחים כאשר ביקש להתפטר מהייצוג. "אני לא בן ערובה של הנאשם", אמר עו"ד שפטל, "הנאשם בחר לפני ארבע שנים לקחת את עצמו ולהסתלק החוצה, זה זכותו. אני עכשיו עסוק בפירוק פסק הדין בעניינו של יצחק אברג'ל, אין לי זמן דקה. אני גם הבהרתי לו (לאביטן) אחרי שהיתה הפרשה עם הכתב אישום שהוגש נגדו בקשר לאיום על ראשת ההרכבן, ש(אם) עוד פעם הוא מפר את תנאי המעצר, אז שיחפש לו עורך דין אחר ולא עלה על דעתי שהוא יברח לארבע שנים.
"גם הנאשם שאני מייצג עכשיו, אברג'ל, לא רוצה שאני אייצג אותו בגלל ניגודי האינטרסים שישנם", הוסיף עו"ד שפטל, "אני מבקש לשחרר אותי ואת עו"ד יניב שגב, שהוא מונה מטעמי, אני שילמתי ליניב את שכר הטרחה (מלכתחילה). יניב שגב לא נמצא בתיק מטעם עצמו, מבלי חלילה לזלזל, הוא עולה עליי עשרת מונים… עו"ד שגב מייצג את הנאשם מכוח זה שאני הבאתי אותו לתיק. זה משנה שאם אני לא בתיק אז גם יניב לא בתיק, וגם יניב לא רוצה להיות בתיק".
אביטן הגיב לדברים: "אין לי בעיה שעו"ד שפטל ילך ועו"ד יניב שגב יישאר. כל מה שהוא טוען שיטען, זה זכותו. אין לי בעיה שעו"ד שגב ימשיך בתיק".
בשלב זה השופטים גיליה רביד, ירון לוי ושי יניב הבהירו שבקשת הפסילה שלהם כבר הוגשה והדיון נקבע על פיה. הם ביקשו מאביטן והסנגורים להחליט: האם הם מבקשים לטעון בהתאם לבקשה, או שהשופטים יתנו החלטה על בסיס הטיעונים בכתב שכבר הוגשו.
גם עו"ד שגב התייחס ל"פלונטר" אליו נקלע, וביקש תחילה למצוא פתרון ביחס לייצוג, לפני מתן החלטה בנוגע לבקשת הפסילה. "אני מבקש להסדיר את העניין הזה עם גולן ועם עו"ד שפטל. בית המשפט אמר משהו אחד שהוא צודק בו, גולן אמר משהו אחד שהוא צודק, וגם עו"ד שפטל אמר משהו שהוא צודק בו. אני במשולש הזה נמצא. אני לא חושב שלהגיד לי עכשיו לטעון בניגוד לעמדתו של שפטל או בניגוד לעמדתו של גולן… אני מבקש לסדר את העניין ויש לדברים האלה משמעויות ברורות. נוצרה סיטואציה שצריך לפתור אותה ואני חושב שהפתרון צריך לבוא מאתנו ולא בהחלטה של בית המשפט".
התובע בתיק, עו"ד ניסים מרום, אמר: "אנחנו גזרנו על עצמנו לא להתערב בהליכי ייצוג או להיכנס בין הלקוח לבין הסנגור, אבל מה שברור הוא שלא נאפשר את גרירת הרגליים הזו".
עו"ד שפטל הגיב: "דברי התובע לא נכונים ולא מדויקים. לאור לוח הזמנים שבית המשפט קבע, שום עורך דין שלא מכיר את התיק לא יכול היה לנסח את הבקשה כפי שאנחנו ניסחנו אותה, אבל מהרגע שהבקשה מנוסחת כל עורך דין יכול לבוא עם תדרוך שלי של רבע שעה, של עניין שניים נוסף, לטעון את הבקשה".
בשלב זה יצאו הצדדים להפסקה לצורך התייעצות, לאחריה שב ואמר אביטן כי מבחינתו אין בעיה שעו"ד שגב ימשיך לייצג אותו לבדו. "אם עו"ד שפטל לא רוצה לייצג – שלא ייצג, הוא קיבל 90 אחוז מהכסף. למה אני צריך להיות בין הפטיש לסדן?".
בסוף הדיון, השופטים ציינו כי הצדדים הגיעו להבנה לפיה תינתן שהות להגשת השלמת טיעון קצרה עד סוף היום, ובכך "יתמצו טיעוני הצדדים בסוגיה".
לאחר מכן, כך קבעו, כי ההחלטה שלהם בבקשת הפסילה תינתן על סמך החומר הכתוב שהוגש להם.
יממה לאחר הדיון הסוער הזה, השופטים החליטו לדחות את בקשת הפסילה, תוך שציינו בהחלטתם: "קבלת בקשת הנאשם כי נפסול את עצמנו, הלכה למעשה, מתן לגיטימציה לשיבוש ההליך הפלילי ולדריסתו ברגל גסה. משמעותה, מתן פרס למי שבאופן בוטה ניצל את האמון שניתן בו, זלזל ברשויות החוק ובהליך המשפטי, ברח ממעצרו בעורמה, וכעת הוא מבקש להיבנות מכך בדרך של החלפת המותב במותב חדש, אשר יידרש מהתחלה למסכת הראיות המורכבות ועצומת ההיקף שבתיקנו".
השופטים הוסיפו: "הנאשם פעל בכוונה לחמוק מהדין ולשבש את הליך המשפטי שהתנהל כנגדו. קבלת בקשתו, בנסיבות תיק זה, משמעותה השגת מטרותיו אלה".
לדברי השופטים, בעצם הבריחה של אביטן מהארץ הוא ויתר הלכה למעשה על התמודדות מול הראיות התביעה נגדו, במקום להביא את ראיותיו ולנסות לשכנע בטיעוניו. "הנאשם ידע, מן הסתם, שההליך המשפטי נגד חבריו לכתב האישום לא ייפסק עם בריחתו", ציינו השופטים, "הנאשם נטל אפוא במודע את הסיכון שההליך הפלילי נגד שאר הנאשמים יסתיים בהעדרו, ושבית המשפט יידרש בסופו של יום להכריע את דינם של שותפיו לכתב האישום בלא להיחשף לגרסתו ולראיותיו".
לפי ההחלטה, "הנאשם יכול היה להניח שלצורך הכרעת דינם של האחרים יידרש בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים לגבי 'סיפור המעשה' לרבות באישומים שיוחסו לו, להשתלשלות האירועים ולמהימנות העדים שהעידו, זאת לצורך תיאור האירוע במלואו ולביסוס אשמת כל אחד מהנאשמים האחרים. משבחר הנאשם לוותר על האפשרות לנהל את הגנתו במועד ועל פי הסדר הרגיל, הוא מושתק מלטעון כעת כנגד אותה מציאות שיצר".
מעבר לסיבות הללו, השופטים נימקו כי "לחוד קביעות עובדתיות הנוגעות לאירוע, כלומר למעשה הפלילי ולנסיבותיו, לחוד קביעת מהימנות כלליות של עדי המדינה, ולחוד קביעת אשמתו הספציפית של כל נאשם, על בסיס הראיות הפרטניות המתייחסות אליו וכנגזרת מרמת מעורבותו, מודעותו, ומהמחשבה הפלילית שהוכחה לגביו. לא יכולה להיות מחלוקת שלגבי הנאשם לא ניתנה בהכרעת הדין התייחסות ספציפית כלשהי".
עוד ציינו השופטים, כי אביטן נמלט מהארץ לפני שפרשת התביעה הסתיימה. "עדי המדינה, כמו גם שאר עדי התביעה, נחקרו על ידי באי כוחו של אביטן לאורך ישיבות ארוכות וביסודיות. לנאשם ניתנה אפוא מלוא ההזדמנות לעמת ולאמת את דברי עדי המדינה בחקירה נגדית, כך שהערכת מהימנותם הכללית, כמשתקף בהכרעת הדין, הסתמכה בין היתר על החקירות מטעמו".
בסיכום קבעו השופטים כי הכלל המנחה בסוגייה פסילת שופט הינה חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, ו"על הנאשם לשכנע שלא יזכה למשפט הוגן מחמת שדעתו של בית המשפט כבר 'ננעלה' כנגדו". אולם, קובעים השופטים, במקרה זה לא דנו ולא קבעו השופטים כל ממצא בעניין אשמתו של אביטן ולא חרצו דין לגביו.
ביחס לטענות לגבי עדי המדינה, שלטענת השופטים לא נסתרו בחקירה הנגדית וגם לא בראיות שהובאו אז, השופטים ציינו כי ככל שיובאו על ידי אביטן ראיות אחרות שיהיה בהן לסתור את דברי העדים -"ודאי לא נתעלם מהן, ונעניק להן את המשקל הראייתי המתאים".
בנוגע לפסיקה שהובאה על ידי ההגנה לצורך נימוק הבקשה, השופטים ציינו כי מרבית הדוגמאות אינן רלוונטיות, שכן במרביתן המבקש כלל לא נטל חלק בהליך שבו נקבעו הקביעות הרלוונטיות לגביו. "במקרה שלנו, שבו לא רק שהנאשם היה חלק מההליך הפלילי, אלא נכח לאורך כל פרשת התביעה וחקר את כל עדי התביעה".
לאחר שדחו את בקשת הפסילה, השופטים קבעו דיוני הוכחות לשמיעת פרשת ההגנה בחודש פברואר.
תכין עצמך גולן עד המוות תהיה בפנים יאהבל הציעו לך עסקה 8 שנים עכשיו כבר הכל היה מאחוריך .שופך דם האדם דמו ישפך…..
יצחק האבא הרוחני לא אישר לאף אחד לחתום על עסקת טיעון