איש עשיר שהוא הבעלים, שותף ומייסד במשרד רואה חשבון מצליח, הגיש תביעת גירושין נגד אשתו. מנגד, האישה הגישה תביעה למזונות אישה. היא הגישה גם תביעת רכוש ומזונות ילדים, אבל בכתבה הבאה נעסוק רק בשתי התביעות שהוזכרו כאן – תביעת גירושין של הבעל, ותביעת מזונות אישה מצידה.
בעיצומם של ההליכים המשפטיים התברר היקף העושר של הבעל. הכנסות המשרד שלו עמדו בשנת 2020 על כ-14.5 מיליון שקל, וחלקו בהכנסות עמד על יותר מעשרה מיליון שקל.
האישה, באמצעות עו"ד רות דיין וולפנר, הצביעה על התנהלות הצדדים והסכמתם להעברת סכום של 75 אלף שקל מהבעל לאישה בסמוך לתקופת הפירוד, מה שמלמד שתקציב המשפחה עמד על סכום זה, וטענה כי אם האישה תכלכל היום את חייה בסכום פחות מהנ"ל – יהיה זה בניגוד לדין של "עשיר לפי עשרו", והורדה ברמת החיים ללא כל הצדקה.
הבעל – באמצעות עורכי הדין יהודית מייזלס ויהושע דוב פלדשט, וטו"ר (טוען רבני) שלמה זלמן פלדשטיין – טען כי סכום זה כולל הוצאות משפחה של חמש נפשות. לטענתו, הואיל והוא לא מתגורר בבית, אינו חייב במזונות ילדיו הגדולים ואינו מוכן שבית הדין הרבני ידון במזונות הקטינה, הרי שזכות האישה לחמישית מההוצאות הנ"ל. עוד הוסיף וטען, כי יש לקזז ממזונות האישה את אשר היא מקבלת מפירות הרכוש (דוגמת פדיון ניירות ערך או שכר דירה).
הרכב הדיינים בבית הדין בתל אביב – הרב צבי בן יעקב (אב"ד), הרב משה בצרי והרב בן ציון הכהן רבין – קיבלו את עמדת האישה ודחו את טענות הבעל: "כלל בסיסי שאישה אינה מפסידה את זכותה למזונות אלא במקרים מסוימים שנקבעו בהלכה. שלילת המזונות יכולה לידון במקרה שהאישה היא הגורם לגירושין, וכי הגירושין 'יצאו ממנה' והביאו למצב בלתי הפיך, שבגינו אין אפשרות להמשיך בחיי הנישואין. אולם הסכמה לגירושין – אין בהם ולו שמץ של עילה להפסד מזונות אישה, לכתובה או לתנאי כתובה. וכי מה תעשה אישה שבעלה מצא אחרת, או סתם מאס באשתו, או כל סיבה אחרת? וכי יעלה על דעתך שתחזיק בבעל בכוח? הרי במכובדים עסקינן…".
"גם הטענה שהאישה סירבה לקיום יחסי אישות, מבלי לקבוע את אמיתות הנטען ומבלי לקבלה, אין בה לכשעצמה לשלול את זכותה למזונות", נכתב בהחלטת הדיינים, "יתכן והדברים נבעו מהתנהגות הבעל או מבעיה בריאותית שאופיינית לגיל. לא בכל התנגדות של האישה לקיום יחסים היא תחשב כמורדת שמפסידה את זכותה למזונות. בפרט שכיום מוכנה האישה ללכת עם הבעל לייעוץ ולשוב לחיי שלום… עד למועד הקרע היתה האישה שותפה מלאה בכל השכר שהרוויח הבעל… מדוע שהאישה תרד ברמת החיים, רק מפני שהבעל החליט לעזוב את הבית או לתבוע תביעה רכושית?".
בסופו של דבר נפסק כי הבעל ישלם לאישה 75 אלף שקל בחודש, והחל מחודש אפריל 2023 – מתוך סכום זה 25 אלף שקל ינוכו מחלקה ברכוש בעת החלוקה הסופית.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
