מלחמת חרבות ברזל לא מנעה מחייל מילואים מחיפה לבצע עבירת מין בחיילת בבסיס צבאי.
לפי כתב האישום נגד החייל אליאור פחימה מהקריות, בחודש יוני 2024 הוא השתחרר משירות סדיר וגויס שוב ביום שלמחרת למילואים, כנהג באוגדה 162.
ב-25 ביוני הגיע א' אל משרדה של המתלוננת, חיילת בדרגת רב"ט, ולפי הנטען סייע לה בהעברת המשמרת. בהמשך הם אף יצאו לסיבוב רגלי משותף.
עוד עלה מכתב האישום, כי ב-26 ביוני התכתבו השניים בוואטסאפ וקבעו להיפגש במלון "תמרה" באשקלון, ששימש בתור מגורים צבאיים של משרתי הבסיס.
הם ישבו בלובי המלון עם חיילים נוספים, לבושים בפיג'מה. בשלב מסוים הציע א' להסתובב במרינה, והצעירה הסכימה.
כשהגיעו לשם סמוך לחצות, הם ישבו ליד המזח ושוחחו, ובשלב מסוים החלו להתנשק.
בכתב האישום נטען כי במהלך הנשיקה הכניס א' את ידו מתחת למכנסיה ותחתוניה של המתלוננת, שעצרה את הנשיקה, הוציאה את ידו ואמרה לו: "מוצ'אצ'ו, להירגע, הכל בסדר, לא צריך לרוץ, לא ממהרים לשום מקום".
נטען כי הנאשם השיב: "אל תדאגי, אני לא אשכיב אותך היום".
הם המשיכו להתנשק והחייל חזר פעם נוספת על מעשיו, עד שהצעירה עצרה זאת באמירת "לא!".
בכתב האישום נטען כי על אף הפצרותיה שיחדל ממעשיו, הוא המשיך בשלו פעם אחר פעם, ואף נגע בחזה מבלי לקבל רשות ובזמן שהיא מתנגדת.
מכתב האישום עלה כי הצעירה קמה ואמרה לו שהם הולכים מהמקום, לאחר התנגדות קצרה הוא נעתר והם עזבו את המזח.
באישום נוסף נטען, כי לאחר שהשניים חזרו למלון הם פגשו בחיילים מהבסיס והחליטו לשחק אמת או חובה, הצעירה לא רצתה להשתתף אך לאחר לחצים מצד החיילים היא הסכימה.
במהלך המשחק קיבלה משימת "חובה" בה נדרש ממנה לנשק משתתף שהיא מעוניינת בו או נמשכת אליו.
תחילה סירבה, אך לאחר שכנועים והבטחה שהמשתתפים יסגרו את עיניהם, היא ניאותה ונישקה את הנאשם למשך מספר שניות.
בהמשך המשחק הנאשם קיבל משימת "חובה" דומה, בה נדרש לנשק את הצעירה. ללא התרעה מוקדמת, הוא ניגש אליה ונישק אותה על פיה למשך מספר שניות, לעיני שאר המשתתפים.
לאחר מכן הוקצתה משימת "חובה" חדשה, שבה נשלחו חלק מהמשתתפים, כולל השניים, לחדר אירועים במלון.
בחדר התדריכים הוקצב להם זמן של שלוש דקות במסגרת המשחק, שנקרא "שבע דקות בגן עדן".
לפי כתב האישום, בחדר הנאשם שוב ביצע במתלוננת מעשה אינוס באמצעות אצבעותיו, בזמן שהיא קפאה ולא הצליחה להתנגד.
כתב האישום תאר שני מקרים נוספים של אינוס ומעשה מגונה שביצע הנאשם כלפי החיילת.
באחד האישומים פחימה הצליח במניפולציה להוציא אותה מהמעלית אלהחדר שלו במקום אל שלה, ושם נטען הוא אנס אותה בכוח, תוך שהיא מתנגדת.
בסיום האירוע הזה, נטען הנאשם ליווה אותה חזרה לחדרה וביצע בה מעשה מגונה נוסף.
כתב האישום הוגש לבית הדין הצבאי המחוזי דרום, ונדון בפני הרכב של שלושה שופטים – אל"ם מאיר ויגיסר, סא"ל אנסטסיה סורז'קו ורס"ן בועז חכים.
את הנאשם ייצג עו"ד יובל זמר, שהציג לתביעה קשיים ראיתיים, בעיקר סתירות בעדות המתלוננת, הן באשר לגרסה שלה והן באשר לגרסתה מול עדים למפגשים בינהם.
טיעוניו של הסנגור במסגרת הליך של גישור הובילו את הצדדים להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום – כל עבירות האינוס נמחקו והנאשם הודה והורשע במעשים מגונים בלבד.
ההסדר הוצג לבית הדין, ושני הצדדים הסבירו לשופטים כי הם ערים לנסיבות המחמירות של העבירה ולתופעה הגוברת של עבירות מין. כך, מצד אחד חלה החמרה בענישה בתחום זה, בשל הפגיעה הקשה בנפגעי העבירה, אך מצד שני הוצגו שיקולים מקלים כגון הודאת הנאשם, קשיים ראייתיים, נטילת האחריות, החרטה והתנצלותו הכנה של הנאשם בפני המתלוננת.
בהכרעת הדין נכתב כי "העבירה בה הורשע הנאשם כוללת היבטי חומרה ברורים, שכן הוא ביצע את המעשים בניגוד לרצונה של הנפגעת, תוך התנגדות פיזית ומילולית מצידה. המעשים נעשו במגורים משותפים במהלך שירותם הצבאי, והתעלמותו מהתנגדותה מהווה פגיעה חמורה בכבודה ובזכויותיה".
השופטים התחשבו גם בגילו הצעיר של הנאשם ובעובדה שזו הסתבכותו הראשונה בפלילים. כמו כן צוין כי "תרם רבות בשירות המילואים בעת המלחמה".
סופו של דבר, על הנאשם הוטלו שישה חודשי מאסר החל מיום מעצרו לפני חמישה חודשים, שנה וחצי מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי ופיצוי של 25 אלף שקל למתלוננת.
