אמג'ד חמד (22) מרמלה היה אחד מבין שורה ארוכה של חשודים אשר נעצרו על ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בחשד לביצוע עבירות על רקע לאומני במהלך מבצע "שומר החומות" בחודש מאי אשתקד. לפי החשד הראשוני נגדו, הוא ואחרים זרקו בקבוקי תבערה על המתקנים בגן משחקים הסמוך לבית כנסת ברחוב מסדה בעיר המעורבת.
תושבים שהבחינו באש התקשרו למשטרה, ובשב"כ שנכנסו לפעילות בעיר חקרו את חמד על ניסיון רצח.
מאחר שהיה עצור על עבירות טרור, בשב"כ סירבו לאפשר לו להיפגש עם עורך דין, עד שהוא הודה בעבירה של ניסיון רצח של יהודי.
בסופו של דבר הפרקליטות הגישה נגד חמד כתב אישום שייחס לו הצתה וקשירת קשר לפשע בנסיבות של פעילות לאומנית.
בכתב האישום נגדו מופיעים כינויים של שבעה אנשי שב"כ:
המכונה קדמי,
המכונה פוקס,
המכונה אמנון,
המכונה אוריה,
המכונה ראול,
המכונה רובי,
המכונה גורדון.
על פניו נראה כי מדובר בתיק סגור, שכן נהוג לומר כי לשב"כ יש יכולות מיוחדות לפענח תיקים בטחוניים על רקע לאומני, ואם הם עומדים מאחורי כתב אישום הרי שמדובר בתיק חמור שיסתיים במאסר ממושך. למזלו של הנאשם חמד, התברר כי לא כל מה שכוחות שב"כ יודעים לעשות בשטחי הרשות הפלסטינית, בשתוף פעולה אוהד של בתי הדין הצבאיים, הולם ניהול של תיק במערכת הפלילית בתוך תחומי מדינת ישראל.
מי שייצג את חמד היה עו"ד אבי כהן, שהגיש לבית המשפט מספר בקשות להיפגש עם חמד, חלקן אף הגיעו לבית משפט מחוזי.
לבסוף, כאשר עו"ד כהן נפגש עם חמד, מרשו טען בפניו כי חוקרי השב"כ התעללו בו נפשית עד כדי כך שנאלץ למסור להם הודאת שווא. "הפרטים שהוא מסר לי בזמנו לא התאימו לאירוע המיוחס לו", אומר היום עו"ד כהן, "החשוד לא ידע פרטים מוכמנים ולמעשה הודה בפרטים שלא תאמו את האירוע".
לאחר שלושה חודשים במעצר, הוא שוחרר בתנאים מגבילים שעיקרם מעצר בית באיזוק אלקטרוני.
בשלב מסוים הגיש עו"ד כהן לבית המשפט טענת זוטא (הליך ערעור על קבילותה של ראיה). הוא טען כי "הנאשם נחקר חקירה בלתי אנושית ותוך פגיעה בזכויותיו החוקתיות" ומנה מספר אירועים שלדבריו פגעו במרשו:
– הנאשם היה קשור בין 10 ל-12 שעות, לעיתים בלילה ולעיתים לאחר שהוער משנתו.
– חקירתו לא תועדה – לא בווידאו ולא באודיו.
– בחלק ניכר מהתקופה בה הוא נחקר, נמנע מהנאשם מפגש עם עורך דינו.
– בכתב האישום לא פורט מיהם עדי התביעה מטעם השב"כ.
על רקע הטיעונים הללו, לכתב האישום צורפו עדי התביעה של השב"כ באמצעות הכינויים הנ"ל. עם זאת, על רקע הטיעונים שהובילו לחשיפה של קשיים ראייתיים משמעותיים, הצדדים סיכמו הסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום והנאשם הורשע בסיוע להצתה בלבד. כמו כן סיכמו הצדדים על עונש מקסימום של שמונה חודשי עבודות שירות.
בהתאם להסדר, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו, והשופטת דנה מרשק מרום שלחה אותו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר.
בדיון שהתקיים לאחר קבלת התסקיר, התובעת עו"ד עינת בניטה ביקשה להטיל על הנאשם חמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ללא ניכוי ימי מעצרו. התובעת ציינה כי אחד משותפיו של הנאשם לעבירות נשפט לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות.
עו"ד כהן אמר על כך בתגובה: "אילו יכולתי לעתור לבית המשפט שלא לקבל את ההסדר – הייתי עושה זאת, אבל לא אעשה זאת. אני סבור שמעבר לחודש עבודות שירות – זה יהיה לא מידתי". בין היתר ציין הסנגור בטיעוניו לעונש, כי מדובר בצעיר בן 20 ללא עבר פלילי, שעד לפני המקרה עבד לפרנסתו במאפייה.
השופטת מרשק מרום אמצה את עמדת הסנגור וציינה בגזר הדין: "קמו נסיבות חריגות ביותר המצדיקות אימוץ הרף התחתון של הטווח שהוסכם. חרף חומרת האירוע מדובר בנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר חווה תקופת מעצר קשה, תוך מניעת מפגש עם סנגור, כשבסופו של יום שהה שלושה חודשים מאחורי סורג ובריח, ובהמשך חודש במעצר בתנאי איזוק. הוברר היום כי שותפו, אשר יידה בקבוק תבערה באופן מעשי והוא אף בעל עבר פלילי, נידון לתקופת מאסר קצרה… בהינתן האמור, יש ליתן ביטוי למכלול הנסיבות באמצעות השתת רף ענישה המצוי ברף התחתון של הטווח שהוסכם".
לפיכך גזרה השופטת על הנאשם 30 ימי מאסר בעבודות שירות, כמו גם מאסר על תנאי.
עו"ד כהן מסר בתגובה: "תיק זה הינו דוגמא חיה ויוצאת דופן לכך שחשוד עלול למסור הודאת שווא, בעבירה כה חמורה כמו ניסיון רצח – בחור צעיר, ללא כל עבר פלילי, שנתון במעצר לראשונה בחייו, ועוד בחקירת שב"כ (12 שעות רצופות כשעיניו מכוסות, ידיו ורגליו אזוקות לכיסא והוא זוכה לעלבונות מחוקריו). נמנעת ממנו פגישה עם סנגורו, וכדי להיחלץ מחוקריו, ונוכח מצוקתו הנפשית הקשה, הוא מודה בעבירת ניסיון רצח, ומוסר למזלו פרטים שאינם מחזיקים מים…
"כידוע, הודאת חשוד מהווה מלכת הראיות, וכאן אנחנו רואים אותה במערומיה באופן נדיר ביותר, גם השופטת מרשק נדהמה מהקריאה של הודאתו. בסופו של יום הוא נידון לחודש אחד בלבד של עבודות שרות, ההר הוליד עכבר".
