בפברואר 2023, בתום חקירת יחידת האכיפה הכלכלית בלהב 433, הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום חמור נגד אמל מלאק מדליית אל-כרמל, המזוהה עם ארגון אבו לטיף.
כתב האישום ייחס למלאק עשרה אישומים שונים של סחיטה באיומים, אישום של סחיטה בכוח, הלוואות בריבית ללא רישיון בריבית נשך, וכן עבירות כלכליות, עבירות מס והלבנת הון במיליוני שקלים.
בשל שורת הפרשיות הארוכה שתוארה בכתב האישום, בגורמי האכיפה היו מי שערכו השוואות לתיק הסחיטות של אסי אבוטבול, שהסתיים ב-18 שנות מאסר.
תזכורת: בכתב האישום תואר כי אמל מלאק ניהל עסק של הלוואות בריבית רצחנית, שלא פעם הכפילה את קרן החוב, וסחט חייבים שהתקשו לעמוד בתשלום, תוך איום על בני משפחותיהם והפעלת סנקציות אלימות.
מחייב שקיבל ממנו 30 אלף שקל, מלאק דרש החזר של 70 אלף שקל במזומן, והחייב חשש שהוא יפגע בבנו: "אתה חושב שאתה מתעסק עם ילד, אתה לוקח אותי קליל, עוד אני אמצא אותך בכביש, יזבלה, אתה חושב שאתה תברח ממני, יש לי הרבה אנשים שיחפשו אותך".
חייב אחר שקיבל הלוואה של 90 אלף שקל, נאלץ להחזיר למלאק 250 אלף שקל כולל ריבית, 8,000 שקל בכל חודש. "אם אתה לא תשלם יש לך ילדה ויש לך אישה ואתה לא יודע איך זה ייפול עליך, יש לך עוד שעה להביא לי את הכסף… ואם לא אני בא אליך הביתה אני אשרוף לך את הבית, אני אקח לך את הרכב". אחר כך הגיע לביתו עם אדם נוסף, כאשר בבית היתה האשה ותינוקת בת שנתיים.
"לשלוח לך אנשים שיתפסו אותך מהאוזניים בסאג'ור תגיד לי", אמר לאדם אחר.
לחייב שנדרש להחזיר מאות אלפי שקלים, אמר לפי האישום: "אתה הולך למות יא סמוי יא מנאיק", כשעליו חפץ הנראה כאקדח.
בתחילת הדרך דברו בפרקליטות על עונש מאסר דו ספרתי, לא רק בשל איומיו לפגוע בגוף וברכוש, ולירות בחייבים ומקורביהם, אלא גם בשל העבירות הכלכליות – הלבנת הרווחים, השקעת הכספים שקיבל מהסחיטות בנדל"ן, ורכישת רכבי יוקרה.
הסנגורים – עורכי הדין יהלי שפרלינג, ג'וליאן חדאד ויוסף חורי – חשפו בקיעים בראיות לאחר שקיבלו את התיק לידיהם וגילו שהפרקליטות העבירה בשגגה חומרי חקירה חסויים לעדי התביעה. בתיקים האלה, יש לציין, העדים מטבע הדברים גם אינם ששים להופיע בבית המשפט.
כך, כמעט כמו תמיד כשמדובר בתיקי פשיעה בחברה הערבית, התיק הסתיים בהסדר טיעון, שאחריו עדיין נותרו תשעה אישומים בעבירות סחיטה, איומים והלבנת הון. בבית המשפט לא נשמעו ראיות, ובמסגרת ההסדר חלק מהעבירות תוקנו שוב לאיומים בלבד ללא סחיטה.
עדיין, פרקליטות מחוז חיפה טענה שמדובר בתיק חזק המבוסס על האזנות סתר רבות. בשל כך, גם לאחר הסדר הטיעון היא דרשה בבית המשפט שעל הנאשם יוטלו תשע שנות מאסר, והצביעה על עברו העשיר שכולל הרשעות בתיקי אלימות, הצתה ועבירות נשק.
השופט ניצן סילמן חשב אחרת בעקבות תיקונים מסוימים שבוצעו בכתב האישום, וקבע עונש קל במיוחד – 20 חודשי מאסר בלבד, השווים לתקופת מעצרו של מלאק, מה שהוביל לשחרורו עוד באותו יום.
בפרקליטות זעמו על פסק הדין והגישו ערעור לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד רחל מטר ועו"ד נועה עזרא-רחמני. שם חזרו על עמדת המדינה כי יש לגזור על הנאשם עונש במתחם של 6-9 שנות מאסר, ואף לקחת בחשבון את עברו הפלילי העשיר.
הסנגורים, מנגד, ביקשו להתחשב בסנקציה הכלכלית – חילוט של 600 אלף שקל שבוצע מכספי הנאשם, ולהתייחס להודאתו בכתב האישום המתוקן וכן לנסיבות אישיות קשות שלו.
בדיון בעליון טענו נציגי הפרקליטות כי מלאק פעל נגד שמונה מתלוננים שונים, ו"הפך איומים למקצוע מניב הכנסות תוך שימוש באלימות". הפרקליטות ביקשה למעשה את החזרתו לכלא, צעד חריג בפני עצמו, לאחר שכאמור כבר שוחרר עם גזר הדין במחוזי.
השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ואלכס שטיין מתחו ביקורת על פסק הדין המקל "באופן קיצוני" ואמרו כי נדרשת החמרה משמעותית. לדבריהם, גם מוצדקת עמדת המדינה שמתחם העונש הראוי הוא 6-9 שנות מאסר. עם זאת, השופטים ציינו כי לאחר שבית המשפט המחוזי החליט להקל והיה קשוב להגנה – ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין והתערבותה היא מוגבלת.
"עלינו להתחשב במה שחוו קורבנות סחיטה באיומים, אנשים מוחלשים שלווים כספים בשוק האפור ובשוק אפור-כהה, אשר מוצאים את עצמם חסרי הגנה מנחת זרועם של גובי כספים אלימים, כדוגמת המשיב", ציין השופט שטיין אשר כתב את ההחלטה, "חובה זו אוסרת עלינו לוותר ויתורים קיצוניים על עיקרון הגמול".
בסופו של דבר קבעו השופטים, כי הנאשם ישוב לכלא לעוד 20 חודשי מאסר נוספים, כך שבסך הכל העמידו את עונשו על כשלוש שנים, רחוק מאוד משאיפת הפרקליטות והמשטרה הנאבקות בעבירות הסחיטה האלימה בשוק האפור של החברה הערבית.
עו"ד ג'וליאן חדאד מסר בתגובה: "קיבלנו את פסק הדין. אנחנו שוקדים על בקשה לדיון נוסף מורחב בבית המשפט העליון, ולעניות דעתנו פסק הדין שניתן מאפשר מבחינה משפטית קבלת הבקשה.
"ביחס לפסק הדין מדובר לעניות דעתנו בחריגה מהלכות של בית המשפט העליון הקיימות מזה שנים, והשארתו על כנו תוביל להפחתת האפשרות להגיע להסדרי טיעון בתיקים מסוג זה. כולי תקוה שהבקשה לעיון נוסף תוביל לתוצאה הגיונית ומעשית בניגוד לפסק הדין הקיים".
