ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום לקדם את הצעת החוק להצבת מצלמות לזיהוי פנים על ידי המשטרה במרחב הציבורי (18 ספטמבר).
ההצעה הנוכחית תאפשר הצבת מצלמות נייחות וניידות לזיהוי פנים והשוואתם למאגר הביומטרי של צילומי חשודים שברשות המשטרה, באופן שיאפשר לזהות את המצולמים.
מדובר בשלב נוסף בדרך לרישות מלא, לאחר הצבת מצלמות לזיהוי רכבים (מערכת "עין הנץ"), המופעלות באישור משפטי למרות שלא אושרו סופית בחקיקה.
הצעת החוק כבר עלתה בגלגול קודם על ידי ממשלת בנט, אך קידומה נעצר.
הצעת החוק קובעת כי הפעלת המערכת לזיהוי פנים, והכללת התראות לאיתור חשודים, תהיה למטרות הבאות בלבד: "מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע חמור וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע עבירות; מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש; איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו; אכיפת איסורי כניסה למקום ציבורי מגודר, שניתנו על פי דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקום ציבורי".
בדברי ההסבר נכתב כי "השימוש המשטרתי במערכות הצילום ייעשה בדרך של הכללה מבעוד מועד של פרט זיהוי אודות אדם מסוים, באופן שמאפשר למערכת לספק התראה כאשר פרט זה נקלט בעדשות המצלמה, או בדרך של בדיקה בדיעבד של צילומים שנקלטו במצלמות. שימושים אלו מאפשרים למשטרה להתחקות אחר זהותם ומיקומם של חשודים, ומהווים כלי יעיל ואפקטיבי לצורך גילוי ומניעת עבירות".
הצעת החוק קובעת כי המצלמות יוצבו "באישור קצין מוסמך" שיאשר הפעלתן לתקופה של שלושה חודשים בכל פעם – עם היתר לחידוש לפי הצורך. התנאי הוא כי "הגורם המאשר שוכנע, על יסוד תשתית עובדתית, כי קיימת סבירות גבוהה לכך שהפעלת המצלמה נדרשת לצורך מבצעי מסוים לשם השגת מטרה כפי שתואר, ואין בהפעלתה כדי לפגוע בפרטיות במידה העולה על הנדרש".
עוד נקבע כי "לא תיעשה הכללת התראת זמן אמת לגבי אדם (המבוקש על ידי המשטרה, ז.ק) , אלא אם קיים לגביו מידע מסוים המצביע על כך שהכללתו דרושה לשם השגת מטרה מהמטרות הקבועות".
הצילומים (נתוני הזיהוי הביומטריים) שלא זוהו בזמן אמת ייאגרו במערכת הצילום עד 72 שעות.
ההצעה מסייגת: "לא תופעל מערכת המצלמת את כל המרחב הציבורי ביישוב".
לגבי צילום כל דרכי הגישה לישוב מסוים, נקבע: "הצבה והפעלה של מצלמה ביומטרית נייחת טעונה אישור של קצין מוסמך… כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות פשע חמור המסכנות את חייו של אדם, את שלמות גופו, את בטחון הציבור או את ביטחון המדינה".
השרים איתמר בן גביר ויריב לוין אמרו כי להצעת החוק יוכנס סעיף שיחריג במפורש עבירות "מתחומי חופש הביטוי וההפגנה", כך שיהיה ברור שלא ניתן יהיה להשתמש בכלים החדשים כדי לזהות חשודים בביצוע עבירות "קלות" במהלך אירועי מחאה.
מהשרים בן גביר ולוין נמסר כי "החוק נדחה בעבר בעקבות פרשנות רחבה מדי להיתר השימוש במצלמות. לאחר דיונים בין המשרדים ביטחון לאומי והמשפטים, הוחלט על צמצום החוק למקרים של עבירות פשע חמור (אלימות) ועבירות פרוטקשן. הנוסח המעודכן יקבע כי לא יותר שימוש במצלמות הללו לאכיפת אירועי חופש ביטוי".
לדברי השר בן גביר, להצעת החוק יוכנס סעיף שיכלול שלוש שנות מאסר לגורם שיעשה שימוש לא חוקי בתיעודי המצלמות. "השרים הורו לעדכן ולדייק את הנוסח, בכדי לאזן בין הצורך החיוני לאכיפת החוק במקרים של פשיעה חמורה, לבין העיקרון הבסיסי של שמירה על זכויות הפרט".
בן גביר: "בשעה שמספר הנרצחים במגזר הערבי עולה ועבירות הפרוטקשן נפוצות, יש חשיבות רבה למצלמות שמזהות פנים – שנפוצות במדינות שונות בעולם ומאידך במשמרת שלנו נעשה הכל כדי לא לאפשר שימוש פסול במצלמות".
גם מפכ"ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי התייחס בישיבה השבועית של סגל הפיקוד הבכיר להצעת החוק. לדבריו זהו "כלי מציל חיים, שבלעדיו משטרת ישראל לא תוכל להתמודד עם הטרור הפלילי, אירועי הרצח וניסיונות החיסול במגזר הערבי. ההצעה היא כלי חשוב שהמשטרה מנסה לקדם כבר מספר שנים לטובת סיכול ומניעה של פח"ע (פעילות טרור), פשיעה חמורה ופגיעה בנפש".
המפכ״ל טען כי "הפעלת הכלי תעשה רק בכפוף למנגנוני פיקוח ובקרה שיבטיחו שימוש למטרות שנקבעו בחוק ותחת המגבלות ותוך הטלת סנקציות במקרים שבהם יהיה שימוש לרעה במערכת. המערכת היא כלי נוסף שיחזק את יכולתה את המשטרה להאבק בפשיעה החמורה".
עם זאת הצעת החוק לא מגדירה מערכת פיקוח ובקרה חזקה, שתמנע מהמשטרה שימוש לא חוקי במערכת בזמן אמת וחריגה מכללים.
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה: "מדובר בהצעת חוק שמדרדרת אותנו שלב נוסף למציאות של חברת מעקב נוסח סין. ממה שקורה בעולם אנחנו כבר יודעים שהשחיקה בדמותה הדמוקרטית של מדינה, מאיצה תהליכים של פיתוח ושימוש במנגנוני ריגול אחר האזרחים. כשאדם יודע שהוא תחת עינו הפקוחה של האח הגדול הוא ממשטר את עצמו ומפחד להתנהג כרגיל; הוא מפחד גם ללכת להפגנה, מפחד להשתתף באספות פוליטיות, מפחד שסודותיו הכמוסים יתגלו ויעשה בהם שימוש נגדו".
לפי האגודה לזכויות האזרח, הצעת החוק מאפשרת למשטרה להכניס למערכת המעקב נתוני זיהוי ביומטריים של "חשודים" כדי לאתר ולעקוב אחר צעדיהם, כאשר המשטרה לבדה מחליטה מיהו "חשוד".
בנוסף, מתריעה האגודה, "לא רק 'חשודים', אלא גם רבבות אזרחים תמימים שאינם חשודים במאום יזוהו ופרטיהם יישמרו במערכת, במקום שיימחקו באופן מיידי. כך הופכים את המשטרה למעין שב"כ שעוקב אחר אזרחים ולא רק למטרות של הגנה על ביטחון המדינה".
בדומה לטכנולוגיות ריגול שמופעלות במדינות שאינן דמוקרטיות, מתריעה האגודה – גם השימוש במערכת הזו נקבע ללא פיקוח שופט או פיקוח חיצוני כלשהו. "אנו נאבק בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי להבטיח שהצעת החוק לא תקודם", נמסר.
אישור הצעת החוק מחייב כתמיד שלוש קריאות בכנסת.
