תעלומת קיסוס והסוכנים הסמויים

קיסוס בבית משפט בחיפה (צילום באדיבות יואב איתיאל מגזין המושבות)

 נסיבות הרצח של העבריין איציק קיסוס בחניון תת קרקעי באור יהודה הולכות ומסתבכות עם הגשת כתבי אישום נגד עבריינים מאזור השפלה והמרכז אשר הופללו על ידי שני סוכנים משטרתיים.

הסוכנים, עבריין מוכר מאזור הצפון ושוטר סמוי מיחידת הסוכנים של להב 433, ביצעו עשרות עסקאות סמים ואמל"ח והובילו להגשה של כתבי אישום נגד 12 עבריינים אשר נעצרו בארץ ובחו"ל על עבירות של ניסיון לסחור בסמים, סחר בסמים ובאמצעי לחימה.

במהלך המבצע נקטו המפעילים מיחידת הסוכנים בשיטה מתוחכמת: הם לא הוציאו כסף מקופת המדינה כדי לממן עסקאות סמים מבוימות כפי שזה נעשה עד כה במבצעים מהסוג הזה. להיפך, הם לקחו מאות אלפי שקלים מסוחרי סמים פעילים המוכרים למשטרה, לכאורה כדי לייבא עבורם עשרות קילוגרמים של קוקאין. בסופו של דבר הכסף נכנס לקופת המדינה והעבריינים נעצרו ועומדים כעת למשפט על עבירות סמים. לכאורה מדובר בעבירות ניסיון, בפועל החוק רואה בניסיון לביצוע עסקה ובביצוע עסקה את אותה עבירה כמעט של סחר בסמים.

במקביל ביצעו הסוכנים עסקאות בהן כן הושקעו כספי מדינה, אבל לטובת רכישת אמצעי לחימה מעבריינים שונים אשר גם הם מוכרים היטב למשטרה.

זירת הרצח, הבלשים ידעו כנראה מה הכיוון

החיסול

מעבר לשיטת המבצע היחודית, אחד ההיבטים המעניינים יותר של המבצע הוא כאמור הרצח של קיסוס בעיצומו של המבצע. מקריאה של כתבי האישום מתברר שקיסוס הכיר את הסוכנים הסמויים למרבית העבריינים שהופללו על ידם. קיסוס המנוח, תושב בת ים במקור אשר נקלע ליריבות עם ארגון אברג'ל על רקע השיוך הארגוני שלו לרוזנשטיין, נאלץ לעבור לגור בחיפה עד יעבור זעם. בחיפה הוא הכיר את הסוכן העבריין וכאשר חזר להתגורר במרכז הארץ לאחרונה, הוא פגש את הסוכן הסמוי והתלווה אליו לעסקאות סמים ואמל"ח על תקן חבר, ערב ואף יוזם עסקאות עבור הסוכן. פעם אחר פעם הוא מוזכר בכתבי האישום כמי שהתייצב עם הסוכנים הסמויים אצל סוחרי הסמים והאמל"ח, ונוטל בעצמו חלק בעסקאות, עד שחוסל.

בהקשר הזה נשאלות לאחרונה שאלות רבות, בינהן כאלה המתייחסות לאפשרות שיחידת הסוכנים והצוות מיאחב"ל שעובד איתה לא השכילו למנוע את החיסול של קיסוס. לאור המעורבות הרבה שלו בעסקאות שביצעו הסוכנים המשטרתיים הוא היה אמור להיות תחת הרדאר של הבלשים אשר ניטרו בשלל אמצעים את פעולות הסוכנים והסוחרים – כיצד לא הבחינו בסכנה? מדוע לא התריעו על הכוונה לחסל אותו?

היבט נוסף הוא האפשרות שקיסוס ידע שהסוכן פועל בשירות המשטרה, ועל הרקע הזה הוא חוסל, מה שלא כל כך מסתדר עם המשך פעילות הסוכנים ללא הפרעה אחרי מותו ועד חשיפת המבצע והמעצרים.

זהו למשל המקרה של אייל ברכה, שביצע עם קיסוס מספר עסקאות מול הסוכנים, וחשוד כעת גם ברצח של קיסוס. בשלב זה לא נמצאו ראיות להאשים את ברכה ברצח, השבוע הוא היה אמור לעבור בדיקת פוליגרף שתוצאותיה עדיין לא נחשפו.

השאלות האלה ואחרות, לא מן הנמנע שיעלו לדיון בקרוב עם קבלת חומר הראיות בתיקים השונים, בינתיים כדאי להכיר את כתבי האישום שהוגשו באשכולות של שלושה ויותר.

מדוברות המשטרה נמסר בתגובה: "בלי קשר לטענות, חשיפת הפרשיה, איסוף הראיות ותפיסת המטענים מהווים לכשעצמם סיכול ומניעה ודאית של אירועים אשר היו עלולים להתרחש ולסכן חיי אדם. למותר לציין כי במסגרת הפעילות רחבת ההיקף של המשטרה במישור המבצעי, המודיעיני והחקירתי, בכל מקרה בו מזהה משטרת ישראל חשש לחיי אדם היא פועלת בהתאם. כל נסיון לקשור בין פעילות משטרתית לאי מניעת חיסול הוא מאולץ וחסר בסיס. מטבע הדברים איננו נוהגים להתייחס לסוגיות פרטניות הנוגעות להפעלת סוכנים".

אייל ברכה

המטענים

אייל ברכה (43), מרחובות, אייל מזרחי (35) ואלי שבתאי (50) מחולון, נאשמים בעבירות סחר באמצעי לחימה. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין עודד קלר וניצן ביילין מפרקליטות מחוז מרכז, הסוכנים יצרו קשר עם איציק קיקוס במטרה לסחור באמצעי לחימה.

בסעיף האישום הראשון נטען כי ב- 18 ביוני 2013, הסוכן העבריין והסוכן השוטר פגשו את קיסוס וברכה וסיכמו איתם על רכישה של ארבע לבנות חבלה ונפצי חבלה. בשעות הערב הגיעו הסוכן והשוטר למזכרת בתיה, שם קיבלו מקיסוס וברכה ארבע לבנות חבלה תמורת 24 אלף שקלים אותם קיבלו מהסוכן.

על פי האישום השני, ב-14 ביולי נפגש הסוכן פעם נוספת עם קיסוס וברכה והשלושה סיכמו על מכירת מטען חבלה נוסף ושתי מערכות הפעלה תמורת 38 אלף שקלים. בחלוף חמישה ימים פגש הסוכן את קיסוס בביתו באור יהודה וקיבל ממנו שתי מערכות הפעלה אלחוטיות למטען חבלה. בשעות הערב הוביל קיסוס את הסוכן והשוטר לחולון שם מסר להם תמורת כסף מזומן את המטען, שהורכב משתי לבנות חבלה. עם השלמת העסקה נסע קיסוס לרחובות שם פגש את ברכה ומסר לו את חלקו בעסקה.

בחלוף ארבעה חודשים, ב-4 בנובמבר, לאחר רצח קיסוס, פגש הסוכן את ברכה במסעדה בגדרה והשניים שוחחו על אפשרויות לרכישת רימוני רסס, מטעני חבלה, טילי לאו ואמצעי לחימה אחרים. בתום הפגישה סיכמו על מכירת מטען חבלה ונפצים תמורת 30 אלף שקלים. הסוכן העביר לברכה מקדמה של 15 אלף שקלים ואחרי שבוע נפגשו השניים וברכה מסר לו את המטען ושלושה נפצים חשמליים.

בסעיף אישום רביעי נטען, כי ב–24 בנובמבר שוחחו ברכה והסוכן בנוגע לעסקאות באמצעי לחימה. במהלך הפגישה התקשר ברכה לאייל מזרחי ושוחח עימו בטלפון. בגמר השיחה מסר ברכה לסוכן את מספר הטלפון של מזרחי ואמר לו לקבוע איתו מפגש ולקבל ממנו ארבעה מטעני חבלה. בהגיעו לכתובת בחולון קיבל השוטר ממזרחי ושבתאי ארבעה מטעני חבלה, אותם הוציאו מרכב שחנה בסמוך.

אישום החמישי נטען כי ברכה נפגש כעבור יומיים עם הסוכן והשוטר בגדרה ומסר להם 10 נפצי חבלה.

כתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד מתבסס על עדויות הסוכנים אשר מגובות בהקלטות שביצעו בפגישות עם הנאשמים ודו"חות מעקבים.  אחיו של קיסוס, משה קיסוס, נעצר בתחילה כאחד החשודים אבל שוחרר לבסוף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. פרקליטו, עו"ד יובל זמר מבהיר כי "משה קיסוס אינו משמש עד תביעה נגד אף אחד, שמו שורבב לפרשה והוא נעצר רק בשל העובדה שהוא עבד עם אחיו ועם ברכה בסחר בטקסטיל מול סוחרים ברשות הפלסטינית – מרשי מסר עדות בנושא זה, הא ותו לא".  

השופטת דנה מרשק מרום האריכה את מעצרם של השלושה, שהינם בעלי עבר פלילי בעבירות שונות (ברכה ומזרחי אף ריצו מאסרים), עד להחלטה אחרת.

את השלושה מייצגים עורכי הדין עדי כרמלי, אוהד חן ויובל זמר.

עו"ד יובל זמר	עו"ד אוהד חן	עו"ד עדי כרמלי

הקוקאין 

ברכה הוא אחד משבעה נוספים שהופללו על ידי הסוכנים בעבירות סחר וייבוא בסמים. הנאשמים הם גיל געדי (48) מבית דגן, אריק חזן (42) מלוד, אלעד מור (23) מלוד, יצחק תורג'מן (53) מאשדוד, חנניה כנפו (47) מאשדוד ומשה מצונאשווילי (50) מירושלים. 

על פי כתב האישום, בחודשים האחרונים קשרו השבעה עם הסוכן העבריין לרכוש קוקאין בדרום אמריקה ועל העברתו לאירופה. שניים מהנאשמים, חזן ותורג'מן, היו בתקופה זו אסירים. ב–21 באוקטובר, נטען, נפגשו חזן, געדי ומור עם הסוכן (בעת שחזן היה בחופשה מהכלא) ושוחחו עימו לגבי רכישת קוקאין בעלות של 2,500 דולר לקילוגרם. בחלוף כמה ימים נפגשו השלושה עם הסוכן ושילמו לו 77 אלף שקלים, 1,420 דולר ו– 900 יורו עבור 10 קילוגרם קוקאין.

עוד נטען, כי בחודשים יולי וספטמבר, בעת שתורג'מן היה בחופשה מהכלא, הוא נפגש עם הסוכן וסיכם איתו על קנייה של שלושה קילוגרם קוקאין תמורת 7,500 דולר. את הכסף שילם לסוכן אחיו של תורג'מן ב-26 לנובמבר בלוד. האח נעצר אך שוחרר ולא הוגש נגדו כתב אישום.

על פי כתב האישום, כנפו ומצונאשווילי נפגשו עם הסוכן בשלוש הזדמנויות שונות בחודשים אוגוסט ואוקטובר וסיכמו על קנייה של 30 קילוגרם קוקאין תמורת 75 אלף דולר. את הכסף העבירו בפגישתם הרביעית שהתקיימה בחודש אוקטובר בירוחם.

עוד נטען, כי בחודשים יוני ואוגוסט נפגשו ברכה וקיסוס עם הסוכן וסיכמו איתו גם על רכישה של 20 קילוגרם קוקאין תמורת 170 אלף שקלים. העברת הכסף בוצעה ב–14 באוקטובר, שבוע לפני שקיסוס חוסל.

השאלות האלה ואחרות, לא מן הנמנע שיעלו לדיון בקרוב עם קבלת חומר הראיות בתיקים השונים, בינתיים כדאי להכיר את כתבי האישום שהוגשו באשכולות של שלושה ויותר.

גם כתב אישום זה מתבסס על עדות הסוכן העבריין, הקלטות, האזנות סתר ומעקבים. לכל השבעה יש עבר פלילי עשיר ורובם ריצו מאסרים ממושכים. געדי עדיין מרצה מאסר של 13 וחצי שנים על עבירות סמים. תורג'מן מרצה 29 שנות מאסר על רצח חלפן כספים. כנפו הינו אסיר ברישיון שריצה מאסרים על הריגה, שוד ועבירות רכוש. מצונאשווילי ריצה שש שנות מאסר על ייבוא סמים בעודו אסיר במסגרת רשת סמים בינלאומית. בשנת 1990 ניצל את חופשתו מהכלא על מנת להימלט לחו"ל והוחזר ארצה רק בחלוף 12 שנים בעקבות הליך גירוש מבלגיה.

עם הגשת כתב האישום הנוכחי, הוארך מעצרם של השבעה עד להחלטה אחרת.

הנאשמים מיוצגים על ידי עורכי הדין עדי כרמלי, אוהד חן, שי שורר, ליה פילוס, זאב אלוני וניר ליסטר.

עו"ד שי שורר	עו"ד ליה פלוס

הליגיונרים

עם סיום החקירה הסמויה בישראל נעצרו גם אליקים אלציק (50) ואילון שץ (33), תושבי קריית ביאליק וחיפה שהתגוררו באותה עת באקוודור. נגד השניים הוגש כתב אישום על סחר בקוקאין וניסיון לייצוא הסם (מאקוודור). על פי כתב האישום, במהלך 2013 יצר אלציק קשר טלפוני עם הסוכן העבריין והציע לו קוקאין תמורת 2,700 דולר לקילוגרם. הסוכן סיכם עם אלציק כי בלדר מטעמו (הסוכן השוטר) יגיע לעיר קיטו שבאקוודור. בסוף חודש אוגוסט נפגש הסוכן השוטר עם שני הנאשמים בקיטו, מסר להם כסף וקיבל שלושה קילוגרם קוקאין.

עו"ד תמי אולמן	עו"ד ששון ברעוז

מיד לאחר ההעברה נעצרו השניים על ידי רשויות החוק באקוודור, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, וגורשו ארצה בהליך שהוסדר עם שלטונות אקוודור מבעוד מועד על ידי להב 433 והמחלקה הבינלאמית בפרקליטות המדינה.

מבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה נגדם השבוע עולה כי אלציק ריצה בעברו 12 שנות מאסר בהולנד, לשם הוסגר מאוסטרליה, על סחר של מיליון וחצי כדורי אקסטזי, וכן ריצה מאסר בצרפת על עבירות סמים דומות. כעת, עם הגשת כתב האישום, מעצרם של אלציק ושץ הוארך עד להחלטה אחרת. את השניים מייצגים עורכי הדין ששון בר עוז ותמי אולמן.