תמונות יפואיות

שתף כתבה עם חברים

תיק רצח ג'יהאד חאמד, שמסעיר את יפו מאז ה-28 במאי 2015, קיבל תפנית משמעותית: השופט בני שגיא הורה לבחון את שחרורם של שניים מששת הנאשמים, תוך שהוא מתייחס למחדלי המשטרה, מציין את "החורים" בתיאוריה של הפרקליטות, וקובע: "פוטנציאל ההרשעה בעבירת רצח אינו נמצא ברף הגבוה"

zirat retzah hamed yafo2 
 זירת רצח ג'יהאד חאמד, ה-28 במאי 2015

מכה קשה לפרקליטות בתיק רצח ג'יהאד חאמד: שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, הורה לשירות המבחן (שלישי, 12.7) לערוך תסקירי מעצר בעניינם של שניים מששת הנאשמים ברצח, ולבחון בין היתר אפשרות לשחרורם בתנאים מגבילים של מעצר בית ואיזוק אלקטרוני. ההחלטה בת 15 העמודים של השופט שגיא, מערערת את יסודות תיק הרצח – שנראו היו רעועים גם כך – לא רק בגלל שחרורם הצפוי של שני הנאשמים, אלא גם ובעיקר בשל קביעת השופט, לפיה "פוטנציאל ההרשעה בעבירת הרצח, על יסוד התשתית הראייתית הקיימת, אינו נמצא ברף הגבוה".

החלטת השופט שגיא הפכה לשיחת היום ביפו, שם רבים מכירים בעל-פה את תולדות הפרשה, במסגרתה הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום נגד ששת הנאשמים המוכרים למשטרה: עבד עייש (33), עבד מחאג'נה (46), עלי חמאד (37), חליל עספור (28) וחאלד זיינב (34) המואשמים ברצח, נסיון רצח, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט. הנאשם הנוסף, מוחמד אטרש (27), נאשם בהריגה, קשירת קשר לביצוע פשע וגרימת חבלה חמורה.

כדי להבין את התיק, יש צורך לחזור מעט אחורה בזמן, וזה בדיוק מה שעשתה הפרקליטות בכתב האישום, כאשר תיארה את רצח תאאר לאלא ברכבו, בכביש הטיילת בתל אביב, מול מתחם התחנה, ב-15 בפברואר 2014. יום למחרת נעצרו ג'יהאד חמאד ואדם נוסף בחשד לגרימת מותו של לאלא, אבל הם שוחררו בחלוף מספר ימים. כעת טוענת הפרקליטות, כי עייש, נאשם מספר 1 ברצח, היה בעבר ביחסים קרובים עם לאלא ובסכסוך קשה עם ג'יהאד חמאד, ולכן החליט לרצוח את האחרון.

hisul2 tel aviv 15 2 14 
 רכבו של תאאר לאלא לאחר החיסול בכביש הטיילת, 15 בפברואר 2014

מהיר ועצבני גרסת יפו

לטענת הפרקליטות, לצורך מימוש מטרתו של עיש, הוא קשר עם מחאג'נה, עלי חמאד, עספור וזיינב, לרצוח את ג'יהאד חמאד. החמישה, כך נטען, תכננו מארב לרכבו של קורבנם באמצעות GPS שהוצמד לרכבו על ידי אטרש, שהתגורר מול ביתו של הנהג והחזיק גם מצלמות אבטחה אשר צפו על ביתו של קורבן הרצח.

לפי כתב האישום, החבורה הצטיידה בכלי נשק והוציאה לפועל תוכנית הרצח ב-28 במאי 2015: חמאד, נהגו ואדם נוסף נסעו לרמלה, שם הם שהו עד השעה ארבע אחר הצהריים. לאחר מכן, החלו בנסיעה לכיוון ביתו של חמאד ביפו. לפי האישום, קצת אחרי השעה שש לפנות ערב נסעו הנאשמים ברכבי "הפעולה" ברחוב אד קוץ' ביפו – הרחוב המחבר בין שדרות ירושלים לבין מתחם וולפסון.

לפי תאוריית הקשר של הפרקליטות, הנאשמים עצרו ברמזור והמתינו לרכבו של חמאד, אשר לפי שידורי ה-GPS היה בדרכו לכיוונם, לאחר ששהה ברמאללה. כשזה התקרב לצומת, אחד הרכבים חסם את רכבו, ובמקביל, רכב חיסול אחד התנגש בו מאחור. רכב נוסף, אשר תוכנן לשמש כרכב מילוט, חיפה על החבורה מאחור. מרכב החיסול ירדו שני רעולי פנים בניילון שחור וירו על חמאד מספר קליעים. עוד נטען, כי הנרצח יצא במנוסה מהרכב והחל להימלט בריצה, אבל המחסלים החלו לדלוק אחריו בשלושת כלי הרכב עד רחוב ישראל מריז'ין הסמוך מערבית לשדרות ירושלים, שם יצאו מרכב החיסול שניים מהנאשמים וירו לכיוונו עשרות כדורי אקדח ותת מקלע.

כתוצאה מהירי חמאד נפגע בכל חלקי גופו. הוא עוד הצליח ללכת מרחק קצר, אבל התמוטט ופונה לבית החולים וולפסון, שם נקבע מותו. האדם שהיה עם חמאד ברכב נפצע אף הוא. הנאשמים, כך נטען, נמלטו עם רכב החיסול ממקום האירוע עד שהגיעו למקום מסתור, הם הותירו ברכב את כלי הנשק והציתו אותו כדי להשמיד ראיות. או אז עברו לרכב המילוט, איתו נעלמו מהאזור.

עם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה להאריך את מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. עיון בבקשה מגלה, כי אפילו לפי הפרקליטות, הבסיס לכתב האישום הוא ראיות נסיבתיות. הראיה הפורנזית היחידה היא דנ"א של אטרש, שנמצא על מתג ההפעלה של מכשיר ה-GPS שהושתל ברכב הנרצח . בידי הפרקליטות גם צילומים ממצלמות אבטחה שונות – כולל מצלמות רמזורים – ועדויות עדי ראייה. כל אלה, כך לטענת הפרקליטות, יוצרים פאזל המלמד על תנועת כלי הרכב ששימשו את הנאשמים לפני, בדרכם, ואחרי החיסול. אטרש, טוענת הפרקליטות, גם הודה במיוחס לו בפני מדובב.

od kahan yaki favorit 130  od kabub walid 
 עו"ד יקי קהן  עו"ד ואליד כבוב

רשת עם חורים

לטענת הפרקליטות, העובדה שכל הנאשמים שמרו בחקירותיהם על זכות השתיקה, והעבר הפלילי של כל השישה, מחזקים את התיק נגדם. חמאד, למשל, מספרים בפרקליטות, ריצה בעבר 11 שנות מאסר על מעורבות בתיק רצח.

אבל מנגד, צוותי ההגנה של הנאשמים טוענים לאורך כל הדרך, כי התיק של הפרקליטות לוקה בחסר, בלשון המעטה. אם למישהו עוד היה ספק באשר לעוצמתן – או יותר נכון, לחולשתן – של הראיות, ב-8 ביוני תיק הפרקליטות כבר לא נראה כל כך חזק. באולמו של השופט שגיא התקיים באותו היום דיון בבקשת הפרקליטות להאריך את מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים.

עו"ד ענוז ועמיתתו עו"ד לילך שלום, הפנו בדיון לרשימת הראיות הנסיבתיות, והדגישו את המניע הנטען. הם הציגו את מכשיר ה-GPS לצד האיכונים הטלפוניים של הנאשמים, טענו כי הנאשמים נמנעו מלהשתמש בטלפונים הסלולאריים שלהם בפרק זמן משמעותי לפני הרצח ולאחריו, הוסיפו לכך את הדי-אן-איי של אטרש, ובעיקר הפנו את תשומת לב השופט לכלי הרכב ששימשו את "חבורת החיסול" – ביניהן סיטרואן ברלינגו, שתועדה על ידי מצלמות אבטחה כשהיא חונה במלון בו מתגורר עלי חמאד. זהו אותו המלון בו לטענת הפרקליטות נפגשו חמישה מהנאשמים לפני יציאתם למשימת החיסול. 

od cabaha shadi 
 עו"ד שאדי כבהא

סנגוריו של עלי חמאד, עו"ד יקי קהן ועו"ד ואליד כבוב, ועו"ד שאדי כבהא שמייצג את זיינב יחד עם עו"ד אלי שרון, טענו בדיון כי אין בראיות שהוצגו כדי לקשור את מרשיהם לרצח. הם הפנו ל"חורים רבים בעלילה", והוסיפו כי חוקרי הפרשה עצמם כשלו באיסוף ממצאים רלוונטיים, שכיום, זמן רב לאחר הרצח, לא ניתן לשחזר. כך למשל, עו"ד כבהא הדגיש – ונציגי הפרקליטות הסכימו איתו – כי למרות הטענה לפיה הנאשמים נמנעו מלהשתמש בטלפונים הסלולאריים בשעות הקרובות לרצח, במסגרת "הדממה" עליה הוסכם לכאורה מראש, זיינב דווקא שוחח בטלפון, כפי שמעידים תדפיסי השיחות והאיכונים. "מתארים יחידת חיסול אחת המובחרות. אני מצפה לראות חיילים ממושמעים, אנשים שיודעים את העבודה.. אם זו יחידת חיסול מאורגנת מאוד, אז השיחה ממנהל הבנק היתה כנראה דחופה".

עורכי הדין קהן וכבוב ציינו בין היתר את אחד המחדלים של המשטרה. לפי הפרקליטות, הנאשמים נראו במלון בשעה 16:54, אבל לא בין השעות 17:10-20:00. טענה זו מסתמכת על בדיקת המשטרה, שלטענת הפרקליטות הוכיחה שהנאשמים לא היו במלון סמוך לאחר שהרצח התבצע. ואולם, ממזכרי המשטרה עולה, כי בדיקת המשטרה ארכה זמן קצר של שבע דקות בלבד, ושהיא לא בדקה בחדרי המלון. אל המלון נשלח צוות סיור, שאנשיו ניגשו לחדרים, אך לא ניסו לבדוק אותם לעומק, ואף לא ניגשו כלל לחדרו של עלי חמאד. השוטרים שבדקו במלון ציינו, כי לא היה מענה בחדרי המלון הרלוונטיים, אך לא נכנסו אליהם כדי לבדוק – פרט שהשופט שגיא לא שכח לציין בהחלטתו.

עו"ד קהן טען בהקשר זה, כי הפרקליטות קובעת בביטחון מופרז כי הנאשמים יצאו מהמלון לביצוע הרצח, אבל אין לה כל ראיה לכך שעלי חמאד, מרשו, יצא ממנו או חזר אליו. "אני מתכוון לשכנע את בית המשפט שאי אפשר לבנות פה שום תמונה ראייתית שיכולה להוביל להחלטת מעצר", טען עו"ד קהן, בין היתר, ועו"ד כבוב הוסיף: "כתב האישום מבוסס על הנחות והשערות, ספקולציות… חבר'ה שיושבים במלון ואחרי שעה יש רצח, הם גרים במלון ולא בדקו אותם. יש ימ"ר, יש מפקד ימ"ר, ושולחים סיירים שבאים, שמים את האוזן על הדלת. זו עבודה? זה מחדל". 

 בתום הדיון, השופט שגיא ביקש מהסנגורים להגיש לו את תמצית הטיעונים בכתב והודיע כי ימסור החלטתו ב-7 ביולי. 

 shofet sagie benny
 השופט בני שגיא

בלתי מספיק באיסוף ראיות

החלטת השופט שגיא ניתנה רק היום (12.7), בהתייחסו לנאשמים עלי חמאד וזיינב. בהחלטתו, השופט פירט את כלל הראיות שיש בידי הפרקליטות, סקר את טענות הצדדים והטיעונים המשלימים שלהם, מתח ביקורת על אופן חקירת המשטרה ובשורה התחתונה – כאמור, ציין כי הפוטנציאל בתיק אינו שווה הרשעה ברצח.

בין היתר ציין השופט, כי לא ניתן לזהות ש"המחסלים" מסרטוני האבטחה הם הנאשמים, למרות שלטענת הפרקליטות, צליעת אחד מהם זהה לסוג הצליעה של נאשם מספר 2 – עבד מחאג'נה. השופט ציין גם את מה שהיה כבר ידוע לצדדים – למשל, שמ"רכב החיסול" שנשרף לא ניתן היה להפיק ראיות פורנזיות כלשהן, או לקשור מי מהנאשמים אליו. זאת ועוד, ציין השופט, למרות שהרצח אירע בשעת אחר צהריים (18:19), לא נמצאו עדי ראייה שיוכלו לשפוך אור על זהותם של מי מהמחסלים.

לגבי המניע ציין השופט, כי קיומו הוכח, אולם הוא הוסיף כי משקלו כראיה מוגבל. אמנם השופט ציין שראיות נסיבתיות יכולות לשמש בסיס להרשעה, אך רק במידה והן בעלות עוצמה, משתלבות זו בזו ויוצרות "מסכת ראייתית רצופה של עובדות", כהגדרתו. 

zirat retzah hamed yafo1 

בחזרה לסיטרואן ברלינגו שהוזכרה כאן קודם. השופט קיבל את עמדת ההגנה וציין, כי לפי הראיות החל ממרץ 2016 עשו הנאשמים שימוש ברכב הזה, שנראה במצלמות האבטחה כמה שעות לפני הרצח בחניון המלון. המצלמות אמנם קלטו רכב דומה יוצא מהמלון, אלא שלפי השופט – הפרקליטות לא מסוגלת להוכיח שמדובר באותו ברלינגו שתועדה יוצאת מהחניון בשעה 17:10, בדרכה אל זירת הרצח. הסיבה: המשטרה תפסה אמנם את מצלמות האבטחה מהמלון, אבל מאוחר יותר התברר כי בתיעוד יש "חור": התיעוד המצולם של החניון, החל מהשעה 15:00 ועד לשעה 17:10, לא נתפס על ידי המשטרה. יותר מכך: בתשאול שנערך לו, מנהל המלון העריך כי הברלינגו שנראית בתיעוד – משמשת בכלל את עובדי המלון.

מאחר ולסיטרואן לא היו סימנים מזהים ייחודיים, מה"חור" הזה בתיעוד הסיק השופט, כי לא בטוח שאותו רכב שנראה חונה במלון בשעה 15:00, הוא הרכב שיצא מהמלון בשעה 17:10 – "מחדל חקירתי", לפי השופט, שהצטרף למחדל המשטרה בבואה לבדוק את המלון. 

השופט גם סיכם גם את חולשת הראיות לגבי הנאשמים כולם: קיים פרק זמן בן למעלה משעה, מאז פגישתם במלון, ועד לשעת הרצח, שכלל אינו מתועד – "חור", כהגדרתו, שמעלה לא מעט שאלות: "מתי הצטיידה החבורה בכלי רכב, בכלי נשק, באביזרים שיקלו על שריפת רכב החיסול, וכיצד הצליחה 'להתחבר' עם רכב המנוח עת נכנס לעיר יפו ובאזור עמוס במכוניות? האם המתינו בצד הדרך? האם במקום אחר? כאשר עסקינן בחור כה משמעותי ברצף האירועים, ובהיעדר ראיות משמעותיות לזהות היורים, לא ניתן לשלול תזות בדבר מעורבתם של אנשים אחרים או נוספים שנכנסו לתמונה באותו פרק זמן והם שלחצו על ההדק".

את הנאשמים האחרים בתיק מייצגים עו"ד משה שרמן ועו"ד ירום הלוי.

 

 

   

 

  

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *