![]() |
| עדי לדרמן בכוכב נולד |
ההאקר חובב המוזיקה עדי לדרמן, שחדר לחשבונות הדואר האלקטרוני של מדונה ואנשיה, והעתיק שירים עוד לפני פרסומם כדי לסחור בהם, נשפט בסך הכל ל-14חודשי מאסר בפועל במסגרת הסדר טיעון, ולאחר שכתב האישום נגדו דולל משמעותית.
לפי האישום המקורי שהוגש נגדו בפברואר האחרון, ובגינו גם נעצר עד תום ההליכים, לדרמן בן ה-39 מתל אביב חדר למחשבים של מדונה ומקורביה וסחר בקבצי מוזיקה גנובים במשך שמונה שנים, החל משנת 2007. האישום המתוקן, לעומת זאת, ייחס לו עבירות אלו רק במשך כשנה, ב-2014.
לפי האישום המקורי, לדרמן חדר בשיטתיות לחומרי מחשב וחשבונות דוא"ל של עשרות אנשים בתעשיית הבידור, בעיקר בארה"ב, ובהם למעלה מעשרה אנשים הקשורים לזמרת מדונה, תוך שימוש בתוכנות פריצה ובקבצים הכוללים רשימות של סיסמאות נפוצות. באישום אף יוחסה לו האזנת סתר לתיבות המייל של אנשי מדונה, בכך שהגדיר את פרטיהן, עם הסיסמאות, בתוכנת ה-outlook בשימושו, וכך קיבל לידיו את כל תכתובות הדואר של בעלי החשבונות, הן תכתובות נכנסות שהגיעו אליו בו זמנית עם הגעתן לחשבונות הדוא"ל המקוריים, והן תכתובות יוצאות שבהן חזה.
![]() |
| מדונה בצילום מסך מתוך טקס הגראמי |
בכתב האישום המתוקן שבו הודה לדרמן, הוא הואשם בחדירה למחשב שלא כדין, פגיעה בפרטיות והפרת זכויות יוצרים, אך עבירת האזנת הסתר נמחקה. על פי האישום, הוא חדר בין היתר לתיבות הדואר של קוין אנטונס, המנהל המוזיקלי של מדונה ושל שניים מאנשי צוותה, העתיק חלקים מיומן הפגישות של מדונה וכן קבצי דמו (מוקדמים) של שירי האלבום Rebel Heart עוד לפני שהתפרסמו, העתיקם ומכר אותם לשני לקוחות תמורת 300 דולר לעותק.
נציגי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עורכי הדין סטיב בוארון ודורין בן ציון, ציינו בהציגם את הסדר הטיעון בבית משפט השלום בתל אביב, כי "העונשים בעבירות האלו היו צריכים להיות חמורים הרבה יותר", אך בין השיקולים לחתימה על ההסדר, לדבריהם, נסיבות אישיות של הנאשם, נטילת האחריות על ידו, העובדה שחלק גדול מעדי התביעה הם תושבים זרים שנדרש לתאם את עדותם בארץ, ורצון להימנע מחשיפת פרטים נוספים מהמחשבים שנפרצו בהליך ההוכחות. החקירה בתיק נוהלה ביחידת הסייבר בלהב 433, בפיקודו של סנ"צ מאיר חיון, תוך שיתוף פעולה עם ה-FBI.
![]() |
| עו"ד אפרת נחמני בר |
מלבד עונש המאסר, הטיל השופט צחי עוזיאל קנס של 15 אלף שקל על לדרמן. הסנגורית שלו, עו"ד אפרת נחמני-בר אמרה בבית המשפט כי ההסדר מאוזן. לדבריה, "לא מדובר בעבריין או במישהו עם מנטאליות עבריינית, אלא באספן מאוד להוט ונלהב שהלך רחוק מדי. המטרה, לרגע אחד, לא היתה פגיעה בפרטיות או גרימת נזק. הוא לא דמיין שיהיה עצור וההתעניינות התקשורתית שנלוותה להליך הזה היא פרסום שכרוך בו אות קלון".
| מפשע מאורגן לפשע מקוון עו"ד ארז אבוהב
במהלך השנה האחרונה התנהלה חקירה ממושכת ביאחב"ל כנגד ה"אנלייזר" אהוד טננבאום ונגד אחרים, בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון באמצעות העברת כספים בסך 100 אלף יורו מיפן לישראל באמצעות האינטרנט. לפני שבועות אחדים ולאחר שימוע, הורתה הפרקליטות על סגירת התיק והשבת הכספים. טננבאום התפרסם עוד בשנות התשעים, בגיל 18, כשנתפס על ידי ה-FBI אחרי שפרץ למחשבים של נאס"א והפנטגון. אז תחום הסייבר עוד היה בחיתוליו. כיום, זה כבר לא סוד שזירות העבירה במגרש הפלילי פוזלות לתחום הטכנולוגיה והסייבר, לשדה המחשבים והאינטרנט. תוך כדי תנועה, השכילו להבין גם במשטרה כי בעידן הנוכחי, מחשבים אישיים וטלפונים ניידים מהווים שדה פורח להשגת ראיות מפלילות במגוון סוגי העבירות, ולפיכך הוקם מערך הסייבר ביחידת להב 433 שפועלת בשיתוף פעולה עם היאחב"ל והרשות לאיסור הלבנת הון. בשנים האחרונות, ומדי יום ביומו, אנו עדים לעלייה מתמדת במספר כתבי האישום המוגשים לבתי המשפט כנגד עברייני סייבר הפועלים במגוון תחומים של הונאה, סחיטה, איומים וגניבת חשבונות. האקרים הפכו מבוקשים מאוד, כשהטרנדים החמים כיום בעולם הסייבר הפלילי הם עבירות ייבוא וסחר בסמים, סחר בנשק והלבנת הון, וזאת בשל יכולת האינטרנט לשמש קרקע פורייה להעברת כספים ממדינה למדינה בלחיצת כפתור. גם יחידות העילית של המשטרה מתריעות כי הפשיעה החמורה החלה לממש את הפוטנציאל הגלום בעולם הסייבר באמצעות העברות כספים, ביצוע מעקבים, האזנות ואיסוף מידע כנגד אובייקטים לחיסול ומעבר מפשע מאורגן לפשע מקוון. מאחר ומדובר בנושא מתפתח, מערכת האכיפה והמשפט עומדות בפני שאלות קשות של קבילות ראיות, ולעת הזו הן מתמודדות עם התופעה באמצעי צווי חיפוש במחשבים, האזנות סתר וסוכנים אינטרנטיים. לאחרונה ממש, לאחר חקירת יאחב"ל החליטה הפרקליטות כאמור להורות על סגירת תיק החקירה כנגד ה"אנלייזר" בגין חשד להעברת כספי עבירה באמצעות האינטרנט, הלבנת הון והיעדר דיווח. על פי החשד, האנלייזר ושותפים נוספים נעזרו בתושב טוקיו על מנת שיעביר לישראל 100 אלף יורו באמצעות האינטרנט, ש"נקלטו" באמצעות משרד להמרת מטבע ברמת גן. חלק מהחשודים נעצרו כשברשותם סכומי הכסף, אולם לאחר שנלמד חומר הראיות שכלל בעיקר האזנות סתר, התברר מקורו האמיתי של הכסף שנתפס, ובמסגרת שימוע שוכנעו בפרקליטות מחוז תל אביב לסגור את התיק. כמו עבירות הסמים, גם עבירות הלבנת הון באמצעות המחשב והאינטרנט הפכו לנחלת רבים, ונראה כי מה שהחל בתחום ייחודי של עבירות מחשב מתוחכמות או הפצת וירוסים וסוסים טרויאנים הופך בהדרגה לזירה החמה ביותר של עולם המשפט הפלילי. במרוץ הזה, המשטרה תידרש לחדד עוד את יכולותיה לאסוף ראיות דיגיטליות במרחב הפתוח של האינטרנט, והיא צפויה לנסות ולבקש להרחיב את האישורים לביצוע האזנות סתר למחשבים. * את האנרג'ייזר עצמו, טננבאום, ייצגו עורכי הדין מנחם רובינשטיין וגבריאל רפפורט ממשרדו. עו"ד אבואב ייצג את אחד מהנאשמים שזוכו. |
||













