 |
| עשה את טעות חייו. ריקו שירזי |
העונש שנגזר על ריקו שירזי אינו חמור ביחס לעבירות שהורשע בהן. שש וחצי שנים לעבריין בכיר שגלגל חשבוניות פיקטיביות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, אינו חמור בהשוואה ל-10 שנות מאסר ומעלה שספגו למשל כנופיות החשבוניות מדרום הארץ (רוני ברנס, שלומה הרי עזרן ואח') אשר פעלו בעשור שעבר תחת המטריה של החבר שלום דומרני.
אדריכל המיזם והרוח החיה היה כבר אז, עד המדינה נגד ריקו שירזי. הרבה לפני שחבר לנסיך מנתניה הוא לימד את החבר'ה הטובים מאזורי התעשייה והמושבים בחבל לכיש כיצד הופכים מיכליות דלק לחומר גלם המניב מאות מיליוני שקלים באמצעות חשבוניות פיקטיביות וחברות קש אשר יש לרשום על שמות "קופים" מתחתית החברה – מובטלים, נרקומנים וכדומה.
רשות המסים המקרטעת אז הבחינה באיחור כיצד נשאבו מיליונים מאוצר המדינה ושמה את היד על החבורה, וחוקריה בתל אביב אף גייסו את "האדריכל" לשמש עד מדינה נגד חבריו. אופס, רגע לאחר חתימת ההסכם הוא נעלם לחוקרים וירד למחתרת, מה שלא מנע את ההרשעה של חבריו ללא העדות שלו, אבל גם לא מנע ממנו לחבור למיזם דלק וחשבוניות זהה, הפעם עם ריקו שירזי. הגנגסטר הנתנייתי המסוגנן, עשה את טעות חייו כאשר התפתה לשתף פעולה עם הנוכל מהדרום שכולם ידעו על היחסים הקרובים שלו עם חוקרי רשות המסים.
השופט עודד מודריק התעלם בפסק הדין מכך שעד המדינה הוא העבריין המרכזי, וללא ספק הרוח החיה בחיבור שבין חברות הדלק לבין מדפסת החשבוניות הפיקטיביות, גם אם שירזי מימן והעלים עין מהקומבינה, ואף סיפק לנוכל מהדרום את מטריית הפרוטקשן המסורתית. במדינה מתוקנת, עד כזה היה פסול מלשמש עד מדינה, מה שכבר קרה במהלך המשפט עצמו, אלא שבשם המאבק בפשיעה החמורה הפרקליטות בלחץ המשטרה חזרה והכשירה את השרץ.
השופט מודריק, שנמנע מפסילת העד, הוסיף לשירזי עוד שנה וחצי מאסר על התנהגותו הזועמת והאימתנית במהלך החקירה, עת איים על העד והילך אימים על החוקרים. סך הכל שמונה שנים.
 |
| מדינה מתוקנת. השופט עודד מודריק |
בימים אלה, המשמעות של העונש הממושך אשר הוטל על הטייקון מנתניה היא, שמדובר בסנונית ראשונה מהצפוי לנו בשנים הקרובות בשב"ס עם כל הטייקונים מפרשה 512 (כולל תיק רצח נוסף של ריקו שירזי) ופרשת "בלוק חוסם" 8035 של דומרני ושות', שגם מעל ראשיהם מרחפים עונשי מאסר ממושכים ואף דו ספרתיים אם יורשעו ולו רק במקצת האישומים המיוחסים להם.
למעשה, הזירה של ראשי ארגוני הפשע עוברת מהמועדונים הנוצצים ומסעדות היוקרה, ממחלקות העסקים בטיסות הבינלאומיות וחדרי האירוח של בתי המלון המפוארים בעולם, אל הפוסטות הקפואות בחורף ואל המסטינגים וחדרי האוכל העלובים של בתי הסוהר כל ימות השנה.
דמיינו לכם את 20 השנים הקרובות, ריקו שירזי, איתן חייא, יצחק אברג'ל, גולן אביטן, אבי רוחן, שלום דומרני, עמוס לביא, יוסי אדרי, שי מוסלי, אביאל וואהל ושות', כולם הולכים להסתופף במתקני שב"ס שנים ארוכות, ועוד לא הזכרנו את האחים אוחנה והאבוטבולים שכבר סגרו את 10 השנים הראשונות.
יהיה מעניין? אולי, אבל הקראחנה שהיתה פעם בחצרות האגפים של בתי הסוהר כבר לא תחזור על עצמה באגפים החשוכים בהם מבודדים ראשי הארגונים בדממה מורטת עצבים אשר אמורה להטריף את דעתם, ובעיקר להוציא אותם ממשחק ההנהגה בכלא ומחוצה לו. תוכנית השיקום המפכנית של הנציבה קלינגר, בגיבוי השר ארדן, אינה מיועדת להם כרגע בכל מקרה.
אז איך כל זה ישפיע על הדור הצעיר, שלא לומר על יורשי העצר? שירזי ג'וניור, חייא ג'וניור, האחיינים אברג'ל. אלה כבר מעדיפים לשהות בחו"ל תקופות ממושכות ולנהל שם את ההון המשפחתי תחת עינה הפקוחה של המשטרה הישראלית אשר מלשינה על העבריינים הציוניים שלנו גם מעבר לאוקיינוס. מעכשיו אמרו רק משטרה, כמו שדורש המפכ"ל הנכנס אלשיך, בלי קשר ליחידה שבה מדובר.
