 |
| מרגריטה לאוטין ז"ל ובעלה אלכסיי בחוף הים, דקות לפני הרצח |
תביעה שהגישה משפחת מרגריטה לאוטין ז"ל שנרצחה בשנת 2008 בחוף בת ים, נגד המשטרה, בטענה להתרשלות שאיפשרה את הרצח, נמחקה בהסכמה ובהמלצת בית המשפט, אחרי שאנשי יאחב"ל – בלשים שהיו בפעילות מעקב בחוף בזמן הרצח – העידו בבית המשפט מאחורי פרגוד.
רצח מרגריטה לאוטין ביולי 2008, בחוף טובאגו, מה"פיגועים הפליליים" שהסעירו את המדינה, אירע בדיוק כאשר היחידה הסמויה של יאחב"ל תצפתה על ארבעה מבכירי ארגון אברג'ל – יוסי קסטרו, מוטי חסין, סימנטוב מחטייב ורמי עמירה – מתכנסים בבית קפה בחוף, לכאורה תחת עינם הפקוחה של הבלשים.
רונן בן עדי, מתנקש על אופנוע, הגיח וירה לכיוון עמירה, בעל "בנק הלוואות פרטי" שלא נשמע להוראות הארגון. הוא פיספס ופגע בטעות בלאוטין, שבילתה על החוף עם בעלה ושני ילדיהם הקטנים. עמירה ניצל מהירי הזה, אולם נרצח כעבור שנתיים וחצי בראשון לציון.
בשנת 2013 הגישו בני משפחתה של לאוטין, בעלה אלכסיי, ילדיה והוריה, תביעה נגד משטרת ישראל בטענה כי למשטרה היה מידע מוקדם על ניסיון החיסול וכי העובדה שהירי לא נמנע למרות פעילות ותצפית של עוקבים בחוף, מעידה על רשלנות גבוהה.
עם זאת, בשל נוכחות העוקבים באזור האירוע, הרוצח בן עדי נתפס לאחר מרדף, וכן נתפס מי שסייע לו, שמעון סבח, שהורשע בסיוע לרצח וקשירת קשר. המשטרה הוציאה תעודת חסיון על פרטי הפעילות שביצעה היחידה המסווגת בחוף: על אמצעים, שיטות, דרכי פעולה ופרטי בלשים. בית המשפט דחה את בקשת התובעים להסיר את החיסיון.
כל אנשי המשטרה המעורבים הגישו תצהירים ולפני כחודש נערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון בו נחקרו העדים, חלקם מאחורי פרגוד. לדברי עו"ד חיים זליכוב, שמייצג את משפחת לאוטין, העיד בבית המשפט גם אחד מבכירי יאחב"ל. על פי פרטים כלליים שעלו בעדויותיהם, היו שלושה עוקבים בפעילות: אחד בחוף הים, אולם לא בנקודה קרובה למקום בו ישבה מרגריטה לאוטין עם משפחתה ונפגעה. שני בלשים נוספים היו בתצפית גיבוי מעל החוף.
 |
||
| השופטת יעל אילני |
העוקב בחוף שמע את הירי ממרחק ולא היה קרוב לנקודת האירוע. המתצפתים מלמעלה ראו רק את בריחת הרוצח ווהסייען שלו לאחר המעשה. השופטת יעל אילני וקודמתה, דליה גנות שדנה בתיק ופרשה, עיינו בחומרים חסויים של להב 433 ואישרו את טענת המשטרה כי לא היה מידע מוקדם על נסיון חיסול שעשוי להתבצע על החוף.
ה"סמויים" היו במעקב אחרי חבורת העבריינים מארגון אברג'ל שהתכנסו בבית הקפה, אולם לטענת המשטרה לא היה מידע על כך שאחד מיעדי העיקוב עלול להיות יעד להתנקשות בעיתוי הזה, והירי של האופנוענים שהגיחו הפתיע גם את העוקבים.
השופטת אילני המליצה לתובעים ממשפחת לאוטין, לאחר שמיעת העדויות ועיון בחומרים החסויים למשוך את תביעתם. עו"ד זליכוב אומר כי "השופטת היתה גלויה איתנו, ואמרה שעם כל הצער שבדבר, קשה לראות כיצד תתבסס הטענה כי המשטרה התרשלה והיתה יכולה למנוע את הרצח".
נציגי המדינה הביעו שביעות רצון מהתוצאה שמאשרת את דבריהם, כי "לא בכל פעם שמתרחשת תקלה, המשטרה אשמה".
מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) נמסר כי "לאחר מספר שנים בהן התיק התנהל ונשמעו דיוני הוכחות, במהלכן העידו העוקבים בדלתיים סגורות, ולאחר שניתן היה להתרשם כי המשטרה לא התרשלה במהלך האירועים שקדמו לאירוע הרצח, ואף פעלה היטב גם במהלך האירוע כך שהרוצח והמסייע נתפסו והועמדו לדין, המליץ בית המשפט לתובעים לחזור בהם מהתביעה והתובעים הסכימו וביקשו למחוק את התביעה נגד המדינה".
נציגי הפרקליטות בתיק הם עורכי הדין דב גוטליב ואורנה פורגש. המדינה הסכימה לוותר על הוצאות.
תביעת משפחת לאוטין נגד הרוצח בן עדי וסייענו סבח ממשיכה להתנהל.
