 |
| אמיר בן שימול |
האם ניתן להגיש כתב אישום נגד חשוד למרות שהקורבן מכחיש כי נעברה כלפיו עבירה, ועל אף שעד הראייה שדיווח על העבירה מסרב אף הוא לשתף פעולה מעבר לכך?
לכאורה, התשובה לשאלה זו חיובית, לפחות אם מדובר ביעד מודיעיני של המשטרה. כך במקרה של אמיר בן שימול (42) מבאר שבע, המוגדר על ידי המשטרה כבכיר מאוד בארגון הפשיעה של משה רובין ויניב זגורי. הוא נושא באמתחתו הפלילית הרשעות בסחיטה באיומים והחזקת סכין. הוא אף היה השנה עצור יותר מחודש בתיק ניסיון רצח של אשתו של עד מדינה, דבורה הירש שמה.
תחילת הסיפור ב-3 באוקטובר, סמוך לחצות, אז התקבלה במוקד 100 של המשטרה שיחת טלפון אנונימית. בשיחה שהוקלטה טענה האישה שמעבר לקו, כי היא רואה את בן שימול רב עם בת משפחה. אותה שכנה סיפרה בשיחה למוקד, כי בן שימול דחף את בת משפחתו וזרק עליה אבנים שפגעו בה.
מאחר והשיחה למוקד התקבלה בתחנת באר שבע, שוטרי סיור היו אלה שהגיעו אל המקום, וחקרו את בת המשפחה, שטענה בתוקף כי "לא היו דברים מעולם". היא סיפרה לשוטרים כי אמנם היה ויכוח, וגם קללות ברחבת הבניין, אבל אלימות לא היתה. השוטרים לא מצאו חבלות על האישה, ועזבו את המקום לאחר גביית העדות.
למחרת זומנה האישה שוב לתחנת באר שבע, מסרה את אותה עדות, וחתמה על תצהיר לפיו היא לא חשה שום סכנה. בשלב זה נראה היה שהסיפור הסתיים, כמו שמסתיימים תיקים רבים דומים, אלא שהמידע על כך שבן שימול חשוד בתקיפה הגיע ליחידת ימ״ר נגב, שם "קפצו על המציאה" והחליטו למשוך את התיק מתחנת באר שבע. זאת, למרות שמדובר בתיק אלימות ברף נמוך יחסית. או במילים אחרות: לא מסוג התיקים שבהם יחידה מרכזית של מרחב משטרתי מטפלת בימים שבשגרה.
 |
| המותקפת לכאורה ישנה עם הנאשם בבית מלון (אילוסטרציה) |
בן שימול נעצר על ידי ימ"ר נגב, וב-5 באוקטובר הובא להארכת מעצר בבית משפט השלום בבאר שבע. לצדו בדיון התייצבה בת המשפחה. במהלך הדיון טען סנגורו, עו"ד עידו פורת, כי יתכן ומרשו קילל, אך לדבריו לא תקף את בת המשפחה, מה גם שהיא עצמה לא הגישה תלונה במשטרה. בכל זאת, מעצרו של בן שימול הוארך בארבעה ימים.
עו"ד פורת הגיש ערר לבית המשפט המחוזי, בדרישה לשחרר את מרשו. המשטרה טענה בדיון בערעור, כי "הדמויות המעורבות בתיק זה, גם הקורבן וגם החשוד, הן לא דמויות רגילות אלא מוכרות לרשויות החוק, ומעצם הדמויות גם עילת השיבוש והמסוכנות גבוהות ולאו דווקא מסוכנות לקורבן". הערר אמנם נדחה, אך השופט אריאל ואגו רמז, ואף יותר מכך, כי אין חשש למסוכנות, וכי אילו לא היה מדובר בבן שימול, "ניתן היה להסתפק בתנאים של הרחקה". הוא הוסיף, כי מאחר ובן שימול דמות מוכרת, יש ביכולתו לשבש הליכי חקירה ולכן יש להשאירו במעצר.
כעבור ארבעה ימים התייצבה ימ"ר נגב בבית המשפט עם הצהרת תובע, בה נטען כי יחידת התביעות מתחייבת להגיש כתב אישום תוך חמישה ימים, יחד עם בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים בגין עבירות אלימות במשפחה. למרות הצהרת התובע ועברו הפלילי המכביד של בן שימול, בית משפט השלום החליט בצעד חריג יחסית, לשחרר את בן שימול, תוך הסתמכות על החלטת המחוזי, לפיה אין עילת מסוכנות. בנוסף נקבע, כי מאחר והחקירה הסתיימה, כבר אין חשש לשיבוש החקירה. תנאי השחרור של בן שימול: מעצר בית מלא של חמישה ימים בבית מלון באשקלון.
בימ"ר לא השלימו עם ההחלטה, וערערו עליה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את הערר, תוך שהוא קובע כי לא ניתן לעצור את בן שימול במעצר מנהלי עד תום מסוכנותו.
 |
| השופט אריאל ואגו |
כעבור חמישה ימים הגישה יחידת התביעות כתב אישום, ובמפתיע ביקשה גם לעצור מחדש את בן שימול. מהבקשה להארכת מעצרו עולה, כי התשתית הראייתית נסמכת כולה על עדות אותה עדת ראייה שהתקשרה למוקד 100. יותר מכך, כל ניסיונות החוקרים להביא את אותה עדה כדי שתמסור עדות בתחנת המשטרה – עלו בתוהו. בהקשר זה טען נציג המשטרה עם הגשת כתב האישום, כי ישנה כוונה שעדת הראייה תעיד מאחורי פרגוד.
בסופו של הדיון, השופטת שוש שטרית מבית משפט השלום בבאר שבע דחתה את בקשת התביעה למעצר מחודש, ואפילו את הבקשה להרחיק את בן שימול מבאר שבע. לפיכך, בן שימול שוחרר ללא תנאים מגבילים. אגב, בת המשפחה לגביה נטען כי הותקפה, ישנה איתו במלון במשך אותם ימים.
עו"ד פורת מסר בתגובה: "לצערי משטרת ישראל אינה מרפה ממרשי ומנסה בכל דרך להצר את צעדיו, לכלוא אותו, ולגרום לו לעוגמת נפש. במקרה הנוכחי, וחרף החלטות מפורשות של בית המשפט המחוזי לפיהן אין מסוכנות ממרשי, וחרף קביעות כי בת הזוג שלו מעולם לא התלוננה נגדו, ניסתה המשטרה בדרכים לא דרכים להשאיר את מרשי במעצר כמה שיותר זמן, ולאחר מכן, עת שהוא שוחרר, ביקשה וניסתה להשאירו בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא והרחקה מהעיר באר שבע. לשמחתי בית המשפט לא נתן יד לניסיונות האלו ומרשי שוחרר ללא תנאים מגבילים והוא יוכיח את חפותו בהמשך ניהול ההליכים".
