משחקי ילדים

הילדים שמצאו את המטענים בגן הציבורי (צילומים: משטרת תל אביב)

מרחב איילון סימן השבוע V מציל חיים על עוד תיק של אמצעי לחימה, שהוגדרו כיעד של כל תחנות המשטרה בארץ לנוכח העובדה שהפעלת מטעני חבלה גלשה אל מעבר לגבולות ארגוני הפשיעה. התיק המדובר, שבו מייחסת המשטרה לנער בן 14 ללא עבר פלילי יכולות ארגוניות "פנטסטיות" של רכישת מטען חבלה מעבריין אלמוני בתיווכו של עבריין מוכר ובסיוע של עבריין קטין נוסף, מלמדת עד כמה נכונה גישת ההתארגנות המקומית המצומצמת והחמקמקה כל כך. עם זאת, מרגע בו נחשפות התארגנויות מהסוג הזה הקוד הפנימי שלהן הרבה יותר קל לפיצוח, לעומת הנוקשות בארגוני הפשיעה. כך היה בתיק הזה בו שני הקטינים הפלילו את עצמם ואחרים כבר בשלבים הראשונים של החקירה.

כעת מנסה הנאשם המרכזי, הנער בן ה-14 (בזמן האירוע היה בן 13 ועשרה חודשים), לטעון כי גרסתו הראשונית במשטרה לא הובנה כראוי והיא גם אינה מפלילה אותו. במקביל, הסנגורית שלו, עו"ד אור שפירו-סער, טוענת כי מלכתחילה נגבתה ממנו העדות באמצעים פסולים ובניגוד לדרישות חוק הנוער: לאחר יעוץ של עורך דין ו/או בנוכחות בגיר בן משפחה.

מנגד, דווקא הקטין השני בן ה-17 מסר עדות מפורטת על הנסיעה המשותפת של שניהם לרכישת המטען ברמת גן ועל הנשיאה של החבילה עם המטען כל הדרך לבת ים. בשלב מסוים ניסה גם הוא לחזור בו מהעדות הראשונה ופרקליטו, עו"ד אבי אודיז, ציין בבית המשפט בשמו כי הוא לא ידע מה נושא הנער בשקית. עו"ד אודיז ביקש לאפשר למרשו להשתחרר ולהתגייס ליחידה קרבית בצה"ל. בית המשפט קיבל את בקשת הסנגור, הקטין שוחרר ממעצר ולא נכלל בכתב האישום.

מה נותר לעבריין האלמוני, שי שמאילוב, לעשות במקרה כזה? להתעצבן, ולדבר בקריזה בתא המעצר, גם עם מדובב, ולהתמודד בחקירה עם ממצאים ופריטים שונים אשר נתפסו בביתו והמשטרה רואה בהם רכיבים להכנת מטעני חבלה: ג'ולות ברזל, שלט רחוק, חוטי חשמל, איזוליר בנד, מספריים.

נשקייה או משחקייה? המעבדה של שמאילוב

 ילד גבר

כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הנער בן ה-14 ונגד שמאילוב בלבד. עו"ד נעם שביט, סגן בכיר בפרקליטות המחוז, מייחס לשני הנאשמים את העבירות, נשיאה והובלה של נשק, ועסקה בנשק.

לפי התביעה, באמצע חודש אפריל אחד מאחיו הבוגרים של הנער היה מעורב בקטטה עם בעלים של פיצוצייה בבת ים. הנער, שאח אחר שלו מרצה 20 שנות מאסר על דקירה למוות של בחור צעיר בקניון בבת ים (רק העיר לו כי נפלו לו 100 שקלים), החליט להוציא לפועל את נקמת אחיו המוכה בדרך מקורית. לפי המשטרה, הוא פנה לאחד מחבריו של אחיו האסיר, כדי שיסייע לו לרכוש מטען חבלה אותו הוא יניח בפיצוציה. החבר הפנה אותו לשמאילוב, עבריין מהקריות שהיה מזוהה בעבר עם הכנופייה הקווקזית ועבר להתגורר ברמת גן.

בסביבה של הנער טוענים שה"ילד יצא גבר", שכן חרף תרגילי חקירה מתוחכמים הוא לא הפליל את אחיו האסיר ובמיוחד לא את החבר שלו, עבריין מוכר מתל כביר, שסייעו לו לכאורה לרכוש את המטען. הסירוב הזה של הנער צמצם מאוד את כתב האישום והותיר בו כמה "אחרים" בלתי מוגדרים. ה"אחרים" האלה אולי יסייעו לסנגורים בתיק להגיע לעסקת טיעון בהמשך הדרך, אבל לא יהיה בהם כדי לפגוע בגודל ההישג של המשטרה בפיענוח התיק.

בכל מקרה, לפי כתב האישום, ב-17 לאפריל חבר הקטין למכר שלו מחולון, בן 17 וחצי אשר הסיע אותו בעשר בלילה לרחוב ביאליק 52 ברמת גן, שם נפגש הנער עם שמאילוב וקיבל ממנו שקית שבתוכה היה מטען חבלה. שני הקטינים חזרו לבת ים ברכב כאשר הנער אוחז בידיו את השקית עם מטען ואילו הקטין הבוגר יותר נוהג ברכבו. לפי כתב האישום, כאשר הגיעו השניים לבת ים הטמין הנער את המטען במקום מסתור. עוד לפי כתב האישום, כעבור שבוע חזרו השניים למקום המסתור, הנער לקח את המטען והשניים נסעו לאזור הפיצוצייה ברחוב בלפור שבמרכז בת ים. בפרקליטות טוענים, כי בשל נוכחות אשתו של בעל הבית הם נמלכו בדעתם ועזבו את המקום כאשר המטען ברשותו של הנער.

כעבור מספר ימים, נטען, לקח הנער את מטען החבלה והסתיר אותו בין עצים בגן אשכול שבמרכז בת ים. שני ילדים שהבחינו בו הזעיקו את שוטרי מרחב איילון וכך נפתחה החקירה, הרחק ממשרדי המודיעין של ימ"ר תל אביב או יאחב"ל.
אגב, הילדים קיבלו השבוע תעודות הוקרה ממפקד מחוז תל אביב, ניצב בנצי סאו, ומפקדי מרחב איילון וראש צוות החוקרים, רפ"ק רונן אבניאלי.

המטען שנתפס בגן הציבורי

לתפוס את הילד

החקירה בוצעה על ידי מדור החקירות של מרחב איילון, והובילה לראיות לכאורה אשר אמורות לתמוך בתיאוריה של כתב האישום. בפרקליטות מציינים בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כי מבחינתם הנער בן ה-14 הודה בחקירתו הראשונה במיוחס לו. בהקשר זה הם מדגישים כי גם עדות הקטין בן ה-17 וחצי מחזקת את הדברים, שכן הוא אישר כי נסע עם הנער בתאריך הרלוונטי לרמת גן, שם קיבל הנער את המטען לידיו, ואף סיפר על הטמנתו במקום המסתור בבת ים.

מעבר לעדויות והודאות, הפרקליטות חושפת גם ראיות פורנזיות שהשיגו חוקרי המשטרה: טביעות אצבע של הנער על שקית שעטפה את מטען החבלה. דגימת די-אן-איי של שמאילוב על יריעת הבד שעטפה את המטען. בנוסף, מחקרי תקשורת שערכו החוקרים העלו כי הנער בן ה-14 ושמאילוב ניהלו בינהם קשר טלפוני אינטנסיבי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום.

בבקשת המעצר נטען כי שמאילוב פיזר מספר אמרות מפלילות בהקשר זה בתא המעצר. למשל, הוא אמר למדובב שהושתל בתאו: "הילד התקשר אליי 17 שיחות בחמש דקות", ואז הוסיף משפט שעשוי לפגוע סופית בסיכויי השחרור שלו בערבות: "אני צריך לתפוס את הילד הזה. אני אפתח לו את התחת… אם אני ינהל את התיק הזה מבחוץ אני אתפוס את הבן זונה הקטן אני אזיין אותו".

דו"ח מיוחד שצורף לכתב האישום מספר על ממצאים שהעלו החוקרים אשר חדרו למחשב של שמאילוב, מהם התברר כי הוא "גלש באתרים רבים העוסקים בייצור והרכבת מטעני חבלה". כאשר שמאילוב עומת עם הממצאים האלה בחקירה הוא טען כי "מדובר בראיות שהושתלו על ידי המשטרה".

הסנגור של שמאילוב, עו"ד יובל זמר: "מרשי מכחיש את כל המיוחס לו בכתב האישום, רק לאחר קבלת חומר הראיות במלואו נוכל להגיב לגופו של עניין". מעצרו של שמאילוב הוארך עד החלטה אחרת.

הסנגורית של הנער, עו"ד אור שפירו-סער: "הפרשה הזו תסתיים בקול ענות חלושה. מרשי אינו מעורב במעשים המיוחסים לו והוא כלל אינו מכיראת החשוד הנוסף (שמאילוב, א"ז). יש לזכור שהמטען אותר באזור ציבורי, נגיש לכל דיכפין, ודבר אינו קושר את מרשי למטען החבלה עצמו".

עו"ד אבי אודיז	עו"ד אור שפירו-סער	עו"ד יובל זמר

משפחה בצרות

הנער בן ה-14 גדל במשפחה מחולון, שלקחה קשה מאוד את האירוע בו היה מעורב האח הגדול אשר שפוט כעת ל-20 שנות מאסר. זמן מה לאחר משפטו נפטר אבי המשפחה. האח מרצה את מאסרו בכלא שאטה. הוא כבר היה בסבב חופשות ואף התחתן במהלך המאסר, אולם עקב האירוע האחרון נשלח לבידוד ואף נעצר למספר ימים. עם סיום החקירה, כאשר התברר שלא הוכח קשר שלו למריבה של האח האחד בפיצוצייה, או למטען החבלה שמיוחס לאחיו הצעיר, הוא הוחזר לכלא שאטה וממשיך בשגרת המאסר שלו.

לפי אחד ממקורבי הנער, במשפחה שלו כועסים על גורמים מסוימים אשר השפיעו עליו ותמרנו אותו להיכנס לכל הסיפור הזה מול בעל הפיצוצייה: "הוא לא מהסוג הזה שאימץ דפוסי התנהגות מסויימים ונשא את עיניו בהערצה לאחיו הגדול שבכלא, הוא ממש לא כמו אחיו בכלא שנחשב לבחור עבריין מובהק".

אנשים שמכירים את האח שהסתבך עם בעל הפיצוצייה מספרים כי הוא "מתנדנד בין שני העולמות, מצד אחד יש לו קצת דפוסים עברייניים כאלה אבל גם יש לו גבולות מאד ברורים, הוא לא נשאב אחרי החיים האלה. הוא זה שהצית את כל הסיפור מבחינת המניע, אבל הוא בכלל לא היה מעורב בחקירת המשטרה".

אחרי חמישה ימי מעצר באבו כביר וחקירות אינטנסיביות במרחב איילון, שוחרר הנער למעצר בית מלא אצל אחותו המתגוררת בירושלים. אמו סיפרה כי הוא לומד בבית ספר של החינוך המיוחד, שם הוא מתבלט כילד מבריק ומצטיין בלימודים, שאף נבחר כתלמיד מצטיין, תואר שהוא קיבל מראש העיר בה שוכן בית הספר. האמא ביקשה למנוע את החשיפה שלו למתקני מעצר כדי שתיחסך ממנו ההתבגרות של אחיו הבוגר בכלא.

ב-19 במאי שונו תנאי השחרור שלו בהסכמת המשטרה נקבע כי ישהה במעצר בית אצל אמו בבת ים, בעיקר כדי שיוכל לשוב ללימודים בבית הספר.

ג'ולות ברזל קטנות בדירה של שמאילוב