 |
| ציפורה נחמו ז"ל |
ב-18 באוגוסט 2009 רצח אבי דר, גבר בעל עבר פסיכיאטרי, את בעלת הבית שהשכירה לו את דירתה, ציפורה נחמו, בת 58 מירושלים, עורכת דין שעבדה ברשות להגבלים עסקיים. היא הודיעה לדייר כי היא מבקשת לסיים את חוזה השכירות איתו, וכאשר הגיעה כדי להראות את הדירה לדיירים חדשים, דר נעל אותה בבית ודקר אותה בסכין קומנדו.
ארבעה חודשים אחרי הרצח קבע בית המשפט כי דר הוא הרוצח, אך קבע גם שהוא אינו כשיר לעמוד לדין ואינו נושא באחריות פלילית. מאז הוא אושפז במוסד פסיכיאטרי.
ארבע שנים חלפו מאז הרצח, ולמיכה הורוביץ, שהיה בן זוגה של ציפורה נחמו, נודע בקיץ 2013 כי הוא זכאי מתוקף חוק זכויות נפגעי עבירה לקבל מידע על מהלך אשפוזו של דר בבית החולים ולהביע את עמדתו בנוגע לחופשותיו. באוקטובר 2013 הופיע הורוביץ בפני הוועדה הפסיכיאטרית שדנה בעניינו של דר, ושם נמסר לו כי לנוכח הטיפול התרופתי והשיפור במצבו של המאושפז, הוחלט לאפשר לו לצאת לחופשות שבועיות קבועות של 24 שעות בפיקוח הוריו.
הורוביץ הביע את התנגדותו, לאור הזמן הקצר שחלף מאז הרצח ומסוכנותו של דר, אך הוא לא העלה על דעתו כי בתוך שנה וחצי נוספות יוארכו חופשותיו של המאושפז דרמטית – תחילה ל-72 ואז ל-96 שעות שבועיות, שהן ארבעה ימים בשבוע.
ב-16 במרץ השנה החליטה הוועדה הפסיכיאטרית, המתכנסת בכל חצי שנה בהרכב של שלושה – שני פסיכיאטרים ומשפטן (עו"ד ד"ר שמואל וולפמן) – כי ניתן להאריך את חופשותיו של דר לארבעה ימים מאחר שהוא ברמיסיה תרופתית, כלומר במצב של הקלה ללא התקפים פסיכוטיים, ולא נשקפת ממנו סכנה ברורה.
כדי להגביר את הזהירות, הוועדה קבעה שוב כי על חופשותיו של דר יפקחו שני הוריו הקשישים – אמו ואביו, שהוא פרופסור בדימוס מהמחלקה לפיזיקה של הטכניון ולשעבר חבר הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל. הפרקליט, נציג המדינה, עו"ד חיים פס, אמנם הביע בפני הוועדה את התנגדותו להארכת החופשות, אך הפרקליטות בחרה שלא לערער על ההחלטה לבית המשפט.
פרקליט המדינה, שי ניצן, אף דחה בקשה שהגישה בעניין עו"ד רותי אלדר, המייצגת את בן הזוג של נחמו מטעם תוכנית סנ"ה (סיוע לנפגעי עבירות המתה) של האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. עו"ד אלדר ביקשה כי הפרקליטות תגיש ערעור "כדי למנוע את החופשות הנדיבות העומדות בסתירה להגיון, לעמדת המחוקק, לחומרת המעשה שביצע המאושפז ולמסוכנות העולה ממנו לציבור". לדבריה, "לא מדובר באדם שעבר עבירה חד-פעמית ופתאומית".
ואכן, כבר לאחר הרצח של נחמו נחשף בכלי התקשורת, כי שכניו של דר בירושלים, ועוד לפני כן כשהתגורר באזור חיפה, התלוננו שוב ושוב נגדו בשנים ובחודשים שקדמו לרצח, ופנו למשטרה ולפסיכיאטר המחוזי עם דיווחים על השכן המאיים והנוקט באלימות יוצאת דופן. דר הועמד לדין כמה פעמים ואושפז, אך בכל פעם שוחרר וחזר לסורו.
עובדות אלו עולות גם מתביעה שהגיש בנה של נחמו נגד המדינה וגורמי בריאות הנפש עקב רשלנותם, שאפשרה את היותו של דר חופשי. על פי התביעה, שהסתיימה בהסדר פיצויים של מיליון שקל, שלוש שנים לפני רצח נחמו תקף דר שכן בן 69 והיכה אותו עם ברז בראשו. באותה שנה הוא גם אובחן כחולה בסכיזופרניה אך לא אושפז בקביעות, וארבעה חודשים בלבד לפני שרצח את נחמו – שכניו פנו שוב למשטרה ודיווחו על אירועי תקיפה פיזית, חבלה ברכוש, צרחות, דפיקות על דלתות ועוד.
עו"ד אלדר תוהה כעת: האם להוריו המבוגרים שאמורים לפקח כשייצא לחופשותיו, יש היכולת להשגיח עליו ולוודא כי ייקח את התרופות?
"לא מבין מאיפה יש להם האומץ ומי ייתן את הדין? זה אדם אלים עם קבלות", אומר ל"פוסטה" בן זוגה של נחמו, הורוביץ, "הוא עלול להסתובב, ומחר לפגוע שוב. הרי הפסיכיאטר המחוזי, עוד לפני הרצח, כתב שהוא אינו מסוכן לציבור. אז אם אדם אינו כשיר לשפיטה, שיישב לפחות במוסד סגור".
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות: "זה מקרה שמטריף את דעתנו, כי זה אדם שהוכיח את מסוכנותו עוד הרבה לפני הרצח, כשנהג בטרור כלפי שכניו. כשאדם באשפוז, הגורמים הרפואיים מתייחסים אליו כפציינט ולא כמי שמהווה סכנה לציבור".
 |
 |
| עו"ד רותי אלדר | לרה צינמן |
התיקון יתקן?
לבעיה האחרונה שמעלה צינמן אמור לתת תשובה תיקון לחוק טיפול בחולי נפש, שייכנס לתוקף בעוד ימים ספורים, בחודש יוני, שישה חודשים לאחר שאושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
מדובר בתיקון שיהיו לו השלכות רבות על נאשמים ברצח ובניסיונות רצח שאושפזו במוסדות פסיכיאטריים. ארגון משפחות נרצחים ונרצחות היה פעיל מאד בקידום התיקון, המקשיח את ההתייחסות לנאשמים אלה שההליכים המשפטיים נגדם הופסקו.
לפי משרד המשפטים, התיקון יחול גם על כאלו שאושפזו לפני כניסת החוק לתוקף, ואולם עדיין לא ברורה בשלב זה המשמעות הפרקטית, והאם באמת הגלגל ישוב לאחור עם החלטות מחמירות גם לגבי מאושפזים שזכו כבר לחופשות מבית החולים.
על פי התיקון לחוק, מעתה תעקוב אחר נאשמים ברצח ובניסיונות רצח שההליכים נגדם נפסקו, ועדה פסיכיאטרית מיוחדת עם סמכויות משודרגות – בראשה יישב שופט מחוזי בדימוס, לצד פסיכיאטר וקרימינולוג.
לראשונה, התיקון לחוק מבנה את שיקול הדעת של הוועדה ומורה לה את הקריטריונים שעליה לשקול בבואה להחליט על שחרור או חופשות: לצד תנאים כמו מצב נפשי ושיקום, יהיה על הוועדה לקחת בחשבון גם את מסוכנות החולה, נסיבות הרצח או ניסיון הרצח, העבר הפלילי ומשך הזמן שחלף מתחילת האשפוז.
עד היום, הוסמכה הוועדה לשחרר מאושפזים ללא תנאי. לפי התיקון, נוכח מסוכנותם של החולים, יתבצע עליהם פיקוח על ידי הוועדה גם בעת שהייתם בחופשה ולאחר שחרורם, ובמידה ויפרו את התנאים שייקבעו להם תוכל הוועדה לאכוף עליהם בדיקה ואף אשפוז כפוי.
התיקון לחוק גם מקל על האפשרות לחדש את ההליכים המשפטיים נגדם לאחר שישוחררו מאשפוז פסיכיאטרי. התיקון קובע כי היועמ"ש יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לעיין מחדש בהחלטה אם להעמיד לדין מי שנמצא תחת צו לטיפול מרפאתי אך שוחרר מאשפוז.
ולבסוף, גם בנוגע לסודיות המידע על חולי נפש יש חידוש גדול: לפי התיקון שאושר, ניתן יהיה לפרסם לציבור את פרטיו של חולה מסוכן כזה, נאשם או עצור, שברח ממסגרת אשפוז או שלא שב מחופשה, על מנת להזהיר את הציבור ולסייע בהחזרתו – והכל באישור בית המשפט.
בתזכיר החוק שעומד להיכנס לתוקף, נכתב כי התיקון הוצע "על רקע הצטברות של מקרים בהם נאשם ברצח נשלח לאשפוז תחת צו בית משפט לאחר שנקבע שאינו אחראי למעשיו וזמן קצר לאחר מכן שוחרר מהאשפוז". עם זאת, נדחתה הצעה לקבוע תקופת אשפוז מינימאלית לפני שחרור.
 |
|
| ד"ר שמואל וולפמן |
הטריגר לתחילת הדיונים בנושא היה בעקבות הרצח של שושנה חוטה על ידי בעלה לפני 15 שנה. הבעל אושפז במוסד, ואחרי 11 חודשים כבר קיבל אישור מהוועדה הפסיכיאטרית לצאת לחופשה של שלושה ימים בחודש. צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, מזכירה גם את המקרה של מרדכי חי, שרצח את אשתו הראשונה ב-1991, אושפז, שוחרר, ובחלוף 20 שנה רצח גם את אשתו השנייה.
רוח גבית לתיקון החוק ניתנה גם על ידי מומחים במערך הפסיכיאטריה, שהשתתפו בדיוני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בעניין. כך למשל ד"ר ערד קודש, מנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, אמר כי "הפסיכיאטריה הפכה לעלה תאנה". לדבריו, "השלב שבו אדם מפאת מחלתו אינו יכול להיות שותף פעיל במשחק המשפטי ואינו יכול להבין את חוקי המשחק הוא מצב זמני, ובדרך כלל הוא אמור לחלוף תוך זמן קצר. מעט מאוד מהאנשים נמצאים במצב הזה לאורך זמן, ובחלוף המצב הפסיכוטי הזמני, כאשר אדם יכול להיות שותף פעיל בתוך התהליך, הוא צריך לחזור לדיון המשפטי".
ד"ר ליביו סיגלר, מנהל מחלקת בריאות הנפש בקופת חולים מכבי תמך בדברים והוסיף: "כאדם שמכין חוות דעת משפטיות, יש מקום למניפולציות, הרבה מניפולציות, ובית המשפט לא בעמדה שהוא יכול להבין. אם פסיכיאטר כותב חוות דעת בכישרון ומביא מספיק טיעונים, בית-המשפט עלול להשתכנע, ולכן מטרת החוק היא להוריד את האינסנטיקט לבלף".
משרד המשפטים מסר בתגובה להחלטות בעניינו של רוצח ציפורה נחמו כי "החלטת הפרקליטות היתה כי אין להגיש ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית. לאור נימוקיה של הוועדה, המצב החוקי הנוכחי ומבחני הפסיקה בנושא, סברה פרקליטות המחוז כי ככל שיוגש ערעור על ההחלטה, סיכוייו להתקבל הינם נמוכים ביותר".
באשר לשאלה, האם התיקון לחוק שייכנס לתוקף בחודש הבא יחול גם על מאושפזים 'ותיקים' שעניינם נדון עד כה בוועדות פסיכיאטריות 'רגילות', השיב משרד המשפטים כי אכן, החוק יחול על כל מאושפז בעבירות רצח ונסיון רצח, גם מי שאושפז לפני כניסת החוק לתוקף.
השאלה, כאמור, היא האם במישור המעשי יחול שינוי בהחלטות בעניינם של מאושפזים שזכו כבר בחופשות. כפי שהדברים נראים לקרוביה של ציפורה נחמו, לפחות, ההחלטה להוציא את הרוצח לביתו ארבעה ימים בשבוע אינה עולה בקנה אחד עם רוח התיקון לחוק.
