לאור השימוש ההולך וגובר במטבעות קריפטוגרפיים (להלן: ״קריפטו״), כדאי להבהיר את חבות המס הנדרשת, ומתי היא נדרשת.
תחילה יש לומר, רשות המיסים מתייחסת לקריפטו כאל נכס ולא כאל מטבע חוץ. מכירת ביטקוין דומה יותר למכירת אוסף מטבעות עתיקים בעל ערך מסויים, מאשר לעסקת מט"ח. לכן על הפעילות בקריפטו חלים כללי מיסוי של עסקאות בנכסים הכוללים חובת דיווח, והמיסוי החָל הוא מס רווחֵי הון, העומד בישראל על 25 אחוזים ליחידים, כשעל סוגים מסוימים של פעולות אף עשוי להיות מס פירותי (מס שולי).
מאחר והקריפטו הוא נכס החייב במס על פירות מכירתו, מטבע הדברים חלה גם חובה לדווח על כל הפעולות הקשורות במכירתו, המרת קריפטו בקריפטו אחר, כריית קריפטו, קבלת שכר או תשלומים בקריפטו וקבלת ריבית בקריפטו עבור הלוואות.
אבל, אין חובה לדווח על קניית קריפטו (בפיאט – שקל, דולר וכו') והחזקתו, העברת קריפטו בין שני ארנקים של אדם אחד, העברת קריפטו מחשבון אחד לחשבון אחר של אותו אדם, והחזקת מטבעות כגון ביטקוין בארנק דיגיטאלי.
חובת הדיווח הקיימת איננה משפיעה כלל מימון עבירות ברשת המחתרתית האפילה – הדרקנט. שם אין כללים, אין חובת דיווח על קניית ביטקוין, החזקתו בארנק דיגיטלי והעברתו מארנק לארנק. החובה לדווח על תשלום בביטקוין אולי מחייבת את בעלי האתרים והסוחרים בדרקנט לדווח על רווח מתשלומים שהם מקבלים בביטקוין, אך הם ממילא לא עוסקים בפעילות חוקית ומשום כך הם נעלמים מהביקורות של רשויות המס.
אופן הדיווח
החייבים בדיווח על רווחים מביטקוין או מכל מטבע קריפטוגרפי אחר אמורים לדווח לרשות המיסים באמצעות טופס דיגיטלי- טופס 1399 עבור מטבעות קריפטוגרפיים. https://www.gov.il/he/service/declaration-assets-sale-itc1399.
בטופס מפורטים פרטים שונים לגבי כל עסקה במטבעות דיגיטליים: שערי העִסקה, הצמדות שונות, רווח או הפסד. כיום כבר קיים מנגנון דיווח על עסקאות בקריפטו – טופס דיגיטלי עם מינימום בירוקרטיה, שמטרתו להקל ולהנגיש את הדיווח. יש לשים לב שהדיווח חל רק על בעלי רווח מעסקאות.
עד כה, פעמיים בודדות בלבד הגיע עניין מיסוי הביטקוין לפתחו של בית המשפט, העותרים ניסו לטעון כי הביטקוין הוא מטבע לעניין מיסוי אך טענותיהם נדחו.
ע״מ 11503-05-16 קופל נ׳ פקיד שומה רחובות – קופל רכש ביטקוין בשנת 2011 ומכר אותו בשנת 2013 ברווח של 8,278,645 שקל. קופל טען כי יש לסווג את הביטקוין כ״מטבע חוץ״ וכי רווחיו הם בבחינת הפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק, כקבוע בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה ולפיכך הם פטורים ממס. טענתו נדחתה.
הפעם השנייה היתה ברע״א 4193/21 – שם הוטל נגד העותר עיקול על מטבעות הביטקוין שלו, שערכם בעת העיקול היה 10 מיליון שקל. אלא שבינתיים ערכם נסק ל-37 מיליון בעת מימוש העיקול – ערך שעלה על סך החוב והוא ביקש להסיר את העיקול. בית המשפט דחה את עתירתו.
