מולנר חזר היום לישראל

יצא מבית המעצר שקמה באשקלון. עמיר מולנר

אחרי 20 ימים של מאבק עיקש בתיק כלכלי נגד עמיר מולנר נאלצו חוקרי יאחב"ל לשחרר אותו, והיום בסביבות שעה שש אחר הצהריים (19 אוקטובר) הוא יצא משערי בית המעצר שקמה באשקלון.

השחרור נכפה בעצם על המשטרה, מאחר ופרקליטות המדינה בירושלים נמנעה מהגשת ערר על החלטת שופטת בית משפט המחוזי מרכז, זהבה בוסתן, לכבד שתי החלטות של השופט מנחם מזרחי מבית משפט השלום בראשון לציון, ולשחרר ממעצר את מולנר ואת שותפיו לעסקים מהשוק הסיטונאי בצריפין.

השופט אחיקם סטולר הפך פעם אחת החלטת שחרור של השופט מזרחי בתיק הזה. לאחר שהשופט מזרחי הורה אתמול (18 אוקטובר) בפעם השנייה על שחרורו של מולנר, המשטרה הגישה הבוקר ערר נוסף למחוזי, אלא שהפעם השופטת בוסתן דחתה את עמדת המשטרה והורתה על שחרורו של מולנר.

	שופט מנחם מזרחי

אלא שאז, בצעד נדיר ויוצא דופן, נציגי המשטרה ביקשו עיכוב ביצוע כדי לבחון הגשת ערר לבית משפט העליון. השופטת המחוזית נענתה לבקשה באופן חלקי בלבד כאשר איפשרה להם להגיש את הערר עד השעה חמש אחר הצהריים. כאמור, פרק הזמן הזה לא הספיק לפרקליטות המדינה בירושלים לבחון את חומר הראיות ולהתייצב מאחורי הגשת ערר לבית משפט העליון.

גורמים המעורים במערכת היחסים שהתפתחה בין עמיר מולנר וארגון הפשע המזוהה איתו לבין יחידות החקירה שמנטרות את פעילותם בלהב 433 – יאל"כ בעבר וכעת יאחב"ל – מעריכים כי המקור להתעקשות הלא מובנת של המשטרה על המשך המעצר בתיק הזה דווקא הוא בהערכות על כך שמולנר ואנשיו הם החשודים האולטימטיבים בתיק הדגל של להב 433 – פיצוץ רכבו של פרקליט מחוז תל אביב המכהן כפרקליט הממונה על ארגון מולנר.

מנגד, במשטרה אמנם לא מתייחסים לתיק הזה המצוי באיסור פרסום, אבל כעיקרון מפריכים את תיאוריית "הרדיפה" מכל וכל. הטענה היא, שעמיר מולנר הוא אכן יעד משטרתי מובהק, אבל הטיפול שלהם גם ביעדים ממוקד בעבירות לגופו של עניין, ובטח שלא בחיסולי חשבונות. גם כעת, חרף השחרור, ההערכה ביחידה החוקרת היא שבתיק הזה יוגשו כתבי אישום בסופה של החקירה המשותפת עם רשות המסים.

השוק הסיטונאי בצריפין

תיק מוניטין

מולנר, שני שותפיו מהשוק הסיטונאי, יואב לביא ואבי פרחי, וחברו הטוב מרמת גן אייל לוי, נעצרו בחשד לעבירת מרמה והלבנת הון. לפי המשטרה, ראיות שנאספו בחמש השנים האחרונות על ידי רשות המסים והמשטרה מצביעות באופן ברור על כך שלביא ופרחי הכניסו לעסק את מולנר ולוי, במטרה להגדיל את מחזור הכספים של החברה אשר היתה מדשדשת מבחינה כלכלית.

הטענה בהקשר זה היא, שזיהוי שמו של מולנר עם החברה גורם לבעלי חוב לשלם את חובם, וכן מונע מבעלי חנויות קצה בערים השונות לקנות סחורה מסיטונאים אחרים. לפי המשטרה בשני בתי המשפט, הכל נעשה באמצעות מורא ופחד שמעוררים שמותיהם של מולנר ולוי.

אחרי 15 ימי מעצר בשלוש פעימות, ולאחר שנעצרו כל השותפים הרלוונטים לתיק ונמסרו עמדותיהם וגרסאותיהם, הורה השופט מזרחי לשחרר אותם בערבות, בין היתר משום שעבירות המקור בתיק הזה אינן מספיקות לעבירה של הלבנת הון, מה שמאיין את עילת המעצר. השופט קבע גם כי התיאורייה של המשטרה, על כך שמולנר ולוי השתלטו על החברה של לביא ופרחי, ואף סחטו את שני הבעלים, היא ערטילאית בלבד ואף הופרכה על ידי השניים, שמספרים סיפור אחר לחלוטין. כבר בהחלטת השחרור הראשונה הוא מתח ביקורת נוקבת על המשטרה, באומרו לגבי מעצרו של מולנר, כי "אין עוצרים אדם נוכח המוניטין השלילי שלו".

האקדח מהבית ברחוב ארנון. מגמה לסגור את התיק

כאמור, השופט טל קיבל את ערר המשטרה, והאריך את מעצר החשודים בארבעה ימים נוספים, שאחריהם התיק הובא שוב בפני השופט מזרחי. הפעם המשטרה גם הודתה בבית המשפט כי המגמה ב"תיק האקדח" היא לקראת סגירה של התיק, וככל הנראה לא יוגש נגדו כתב אישום בתיק זה. לפיכך נותר רק החשד בנוגע להעסקתו בשוק הסיטונאי – או השתלטותו על העסק לגרסת המשטרה. הפעם השופט מזרחי היה נוקב אף יותר בהחלטת השחרור שלו: "אין עניינים קונקרטיים, מדובר בהערכות, קונסטרוקציה משפטית המבוססת על מוניטין שלילי, רחוקה הדרך להגיע לממצאים אמיתיים בעניין זה".

בערר הנוסף שהגישה המשטרה למחוזי נטען כי מכלל הנסיבות העולות מכניסתם של מולנר ולוי לחברה בשוק הסיטונאי עולה באופן ישיר אלמנט הפחד, כניסתם נועדה להשפיע על כל גורם העושה עסקים עם החברה אשר בשליטתם של לביא ופרחי, הבהירו נציגי המשטרה. "בשלב זה של מעצר לצורכי חקירה, כאשר העילה המרכזית היא שיבוש, ולגבי מולנר ולוי ישנה גם עילת מסוכנות, אנו סבורים כי שחרורם ממעצר יפגע באופן ממשי ביכולת איסוף הראיות והגעה לחקר האמת".

עו"ד שחר חצרוני	עו"ד תמיר סננס

ללא ראיה ממשית

מולנר נחת בישראל בחול המועד סוכות אחרי שנה וחצי בגלות תאילנד וקפריסין, ונעצר בשדה התעופה. הוא סירב מלכתחילה לקבל ייצוג משפטי, למרות שלרשותו עומדים מיטב עורכי הדין הפליליים, ואף הדהים כאשר פנה ישירות לשופט מזרחי ונשא דברי תוכחה נגד המשטרה וההתנכלות שלה נגדו, כולל בתיק זה.

את חברו, אייל לוי, ייצג עו"ד שחר חצרוני, את פרחי ייצגו עו"ד תמיר סננס ועו"ד לירן דבח, ואת יואב לביא ייצג עו"ד אייל לביא. הסנגורים חזרו שוב ושוב על הגרסאות של מרשיהם, שבעצמם נטלו את רשות הדיבור והבהירו לשופט מזרחי מה מהות ההתקשרות עם מולנר – "יועץ שעצותיו שוות לנו מיליונים".

ביחס לתיאוריית הסחיטה טענו הסנגורים כי החשודים כלל לא נחקרו על כך ובטח שלא הוטחו בפניהם כל ראיות לכך. לגבי החשד להלבנת הון, עורכי הדין שבו וציינו כי מדובר במחזור של חקירה ישנה ברשות המסים, שלא הובילה אז לגיבוש תשתית ראייתית מספקת נגד המעורבים.

עו"ד אייל לביא	עו"ד לירן דבח

השופטת בוסתן, שטרם קבלת ההחלטה בחנה גם חומרי חקירה שלא הוגשו לבית משפט השלום, קבעה: "לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטה… כפי שציין בית משפט קמא, מדובר בהשערות בלבד, גם אם החשד הוא לעבירות קשות… חשד בלבד בחלוף ימים כה רבים מאז נעצר מולנר אינו מצדיק הארכת מעצר… לא מצאתי ראיה ממשית אחת לעבירה של סחיטה באיומים, ואף לא לעבירה של קשירת הקשר. עיינתי גם בראיות הנוספות וגם הן אינן יכולות להוות חומר ראיות שניתן לבסס עליו אשמה כלשהי. מדובר בשמועות בלבד. מסיבות אלה אני דוחה את הערר".